עתירה לבג"ץ: התמחור ב-"9.99" שקל לא חוקי
צרכן עתר נגד מדינת ישראל בטענה ששיטת התמחור המתעתעת 199.99 שקל או 59.95 שקל אינה חוקית, כיוון שהיא עושה שימוש במטבעות 1 אגורה ו-5 אגורות שאינם קיימים עוד. לפי העתירה, גם בחו"ל השיטה נהוגה, אך שם המחירים נקובים אך ורק במטבעות שבשימוש
- הטריקים מאחורי המבצעים בסופר
התובע הוא צרכן מת"א, שקנה גבינת קוטג' ב"שופרסל דיל" ב-5.77 שקלים. הוא שילם במטבע של 10 שקלים וקיבל עודף חלקי של 4.20 שקלים, כשעל גבי הקבלה הופיע כחלק מהחשבון, עיגול של 0.03 שקלים, כיוון שאין אפשרות לתת לצרכן עדף במזומן של 3 אגורות - שכן מטבע 1 אגורות בוטל לפני למעלה מ-20 שנה.
הצרכן עותר בשל כך נגד מדינת ישראל, ובאופן ספציפי יותר, נגד משרד האוצר מכוח חוק בנק ישראל ואת משרד התמ"ת מכוח חוק פיקוח על מוצרים ושירותים. קודם לעתירה, העותר פנה ב-2010 לשר התמ"ת, אולם לא נענה עד כה ולכן הגיש העתירה. את העתירה הגיש עו"ד עופר שחל ממשרד "שחל את האזרחי" ויו"ר אחוזות החוף.
"מדינת ישראל פועל בחוסר סבירות קיצוני"
"כשמדינת ישראל מתירה המשך שימוש במטבעות, שהיא עצמה ביטלה את הנפקתם והוציאה אותם מהמחזור, היא פועלת בניגוד לדין, בחוסר סבירות קיצוני, שלא לומר חוסר סבירות המגיע כדי אבסורד", נכתב בעתירה.
"אין כל הגיון או טעם לשמר ולהנציח וירטואלית מטבע שיצא מהמחזור. אין כל הגיון להוציא מטבע רק משימוש במזומן ולשמור אותו ברמה החישובית או הרישומית בלבד, בשימושים שאינם במזומן".
התובע אינו יוצא נגד שופרסל, שכן זו נהגה כחוק. מטבע האגורה הוצא משימוש ב-1 באפריל 1991, בי היתר, בשל היעדר כדאיות בייצורו ומטבע 5 אגורות הוצא משימוש ב-1 בינואר 2008. לאחר ביטול המטבעות, הוכנסה לתוקף שיטת "עיגול מטבעות", לפיה כשסכום החשבון מסתיים ב-4 אגורות, יעוגל התשלום כלפי מטה וסכומים המסתיימים ב-5 אגורות ומעלה יעוגלו כלפי מעלה.
המטבעות בוטלו, בין היתר, בשל "זלזול בערך המטבע", אך לפי העתירה, התרת השימוש שלא במזומן במטבעות משמרת את תופעת הזלזול. בנוסף, מנוסחו הלקוני של הצו המבטל את מטבע 5 אגורות, לא עולה כלל התרת המשך השימוש בו שלא במזומן. "לא נכתב כך במפורש ולא נכתב כך במרומז", נטען בעתירה.
גם בעולם משתמשים ב-"9.99", אך רק במטבעות קיימים
מה לגבי ההטעיה והתעתוע הגלומים בשיטת התמחור המרגיזה "9.99"? העתירה ממוקדת אך ורק בתמחור "פסול ופיקטיבי", במטבע שאינו עוד הילך חוקי בישראל ואינה יוצאת נגד התחבולה השיווקית המקובלת בעולם, המכונה "The Golden Price". השיטה הזאת יוצרת תפיסה של מחיר נמוך יותר – צרכנים תופסים את המחיר 199.99 שקל כשייך לקבוצת מחיר 199-190 שקל בעוד שהמחיר 200 שקל נתפס כ-200 ומעלה.
"האם עצם הצגת מחיר לא עגול, יש בה כדי להגיע לדרגת 'הטעיה', כהגדרתה בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן? בכך לא עוסקת העתירה . זה נושא חשוב אבל אינו עניינו של בג"ץ", נכתב בעתירה.
"..השימוש במחירים לא עגולים נפוץ גם בעולם, אבל בהבדל אחד עקרוני: בארה"ב, בריטניה ובמדינות גוש האירו - המחיר הלא עגול נקוב אך ורק במטבעות קיימים ואכן הצרכן גם מקבל עודף. אין פסול בתמחור מוצר בסך של 19.90 שקל למשל. סביר, שאותו 'עיוות תפיסתי' הגלום ב- 19.99 שקל, יעבוד עלינו ביעילות דומה למדי גם במחיר של 19.90 שקל, אך במקרה כזה התמחור אינו פיקטיבי וגם נהיה זכאים לעודף, למטבע של 10 אג', אשר הינו הילך חוקי בישראל".
כמה כסף נעלם בשיטה הזאת?
לפי העתירה, התרת הפיקציה הזו של שימוש במטבעות שאינם עוד במחזור, יוצרת גם עיוות כספי, שאת היקפו קשה מאוד להעריך. "מהו שיעורו של פער הגבייה והאם כולו או רק חלקו הינו לרעת הצרכנים"? שאול העותר בעתירה.
"אין בידי העותר כלים לחשב זאת. נוכח שיטות התשלום השונות (מזומן, אשראי) וכן שיטות תקבול ורישום שונות ומגוונות, חלקן מסודרות ומאורגנות יותר וחלקן פחות; קשה לקבוע כמה כסף נצבר בכיסם של יצרנים או משווקים נוכח אי מתן העודף ועיגול כלפי מעלה, אך אין ספק, שנצבר כאן כסף רב. הוכחה לכך ניתן למשל ללמוד ממבצע 'עיגול לטובה' שפורסם בקרב לקוחות לייף סטייל. הצטרפות למבצע מביאה לכך שהאגורות שיעוגלו, יתרמו לעמותות שונות ולא ישארו אצל המוכר. בכל מקרה ניתן לומר כי, לצערנו, ברכישה במזומן נפגע העותר, כמו צרכנים אחרים, בשל אי קבלת עודף".
חשוב להדגיש, עם זאת, שלעיתים רשתות השיווק נהנות מהעיגול כלפי מטה ולעיתים הצרכנים נהנים מעיגול כלפי מעלה - תלוי בסכום. בנוסף, בתשלום אשראי - התשלום נעשה במדוייק וללא עיגול.
לפנייה לכתב/ת 
