ת"ז בנקאית: כל מה שלא מספרים לכם
האם החלת דירוג אשראי לכל אזרח בישראל הוא מהלך שיגביר את התחרות ויוזיל את הריבית על ההלוואות או צעד שיפגע בשליש מהאוכלוסיה ואף ישפיע על התנהלותנו גם מעבר למערכת הכלכלית? הפולמוס בעיצומו. בינתיים, בנק ישראל נחוש לקדם את המהלך
האם "תעודת הזהות הבנקאית" תצא לדרך? שמונה חודשים אחרי שפורסמו המסקנות הסופיות של הוועדה לבחינת התחרות במערכת הבנקאית (ועדת זקן), מתחמם הפולמוס סביב אחת המסקנות המרכזיות שלה - מתן תעודת זהות בנקאית ופרסום דירוג האשראי של לקוחות הבנקים.
- הפיקוח על הבנקים מחזיר את סל העמלות
- סך עמלות הבנקים ב-2012: כ-15 מיליארד שקל
- דודו זקן: מתחייב לאתר פקדונות אבודים
בעוד הפיקוח על הבנקים במשרד האוצר נחוש ליישם את המלצות הוועדה, לא מעט גורמים במערכת הפיננסית ומחוצה לה מבקשים לערוך שינויים מהותיים ואף לבטל את המהלך בטענה כי הוא יפגע בלקוחות רבים.
לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לחלק מהמתנגדים יש אינטרסים לעכב מהלך שכזה, שעלול לפגוע ברווחיהם, אולם חלק מהטענות שנשמעות מציפות בעיה אמיתית לה יידרש הפיקוח.
מהי תעודת זהות בנקאית? התעודה היא מסמך המרכז מידע על הפעילות הבנקאית ועל דירוג האשראי של הלקוח. במסגרת תעודת הזהות הבנקאית, הלקוח יקבל פירוט מלא על פעילותו מבחינת הנכסים, ההתחייבויות, העמלות והריביות אותן הוא משלם והריבית על הפיקדונות אותה הוא מקבל.
דירוג האשראי של הלקוח - המפתח לתמחור ההלוואה
גובה הריבית שגובה הבנק על הלוואה נגזר מרמת הסיכון של הלקוח. ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר – הריבית גבוהה יותר. למעט הבנק בו מתנהל חשבון העו"ש של הלקוח – שאר הגופים הפיננסים לא באמת מכירים את הפרופיל של הלקוח ואת רמת הסיכון שלו.
כיום נדרשים גופים חוץ בנקאיים להשקיע משאבים רבים בבניית מודלים שונים לבחינת איתנותו הפיננסית של הלקוח. לקוח שמעוניין לקבל הלוואה בבנק אחר נאלץ לשלם לעתים "פרמיית סיכון" על כך שהבנק מעניק לו הלוואה וגם לממן כביכול את האנליזה שנעשית עליו.
המטרה היא שהלקוח יוכל ללכת לכל גוף פיננסי ולהציג בפניו את דירוג האשראי שלו ובהתאם לקבל הלוואה, או כל מוצר פיננסי (כך גם הטבה בעמלות) במחיר תחרותי וזול יותר (כך גם ריבית זולה יותר על האוברדראפט).
במציאות כזו הכוונה היא שלא רק הבנקים יציעו אשראי, אלא גם גופים פיננסיים אחרים כגון חברות ביטוח, בתי השקעות, קופות גמל וכו'. מהלך כזה יגדיל את ההיצע, יגדיל את התחרות ויוריד מחירים.
מה תכלול תעודת הזהות הבנקאית?
תעודת הזהות היא למעשה דו"ח שיישלח לכל לקוח אחת לשנה. הדו"ח יכלול מספר חלקים ובהם פרטים שונים על החשבון, ההתחייבויות, הפקדונות, העמלות ודירוג האשראי של הלקוח.
מלבד פרטים כלליים על החשבון, הדו"ח יפרט את סך הנכסים וההתחייבויות של הלקוח. מצד אחד - יתרת העו"ש, פקדונות ויתרות בניירות ערך, ומצד שני ההתחייבויות – משכנתאות, הלוואות וערבויות.
הדו"ח יכלול גם פרטים על הפעילות בחשבון, נתוני ההכנסות וההוצאות לפי חודשים, פירוט על כל הלוואה ופיקדון - סוג הריבית, ההצמדה, תחנות היציאה ופרטים נוספים.
בהלוואות יפורט אופן חיוב הריבית, היתרה וכדומה. כמו כן יפורטו תשלומי העמלות של הלקוח לפי סוגים, תעריף העמלה שהלקוח משלם ומספר הפעולות שבוצעו מאותו הסוג וכן פירוט על מסגרת האשראי שניתנה ללקוח.
בסוף המסמך יפורט מה דירוג האשראי של הלקוח, וכן מה סולם הדירוג של הבנק - על מנת שניתן יהיה לדעת את מיקומו היחסי בסולם זה.
על פי התוכנית, הדו"ח צפוי להיות מוגש בשתי גרסאות - גרסה מקוצרת ותמציתית, וגרסה מפורטת יותר.
המפקח על הבנקים אף הצהיר כי הדירוג הבנקאי הוא רק מהלך ראשון. הצעד האמתי מבחינתו הוא להקים סוכנויות לדירוג אשראי בפיקוח ממשלתי, בדומה לנהוג בארה"ב.
טוב? לא לכולם
על פי הערכת בנק ישראל, קצת פחות מ-50% מלקוחות הבנקים "יזכו" לדירוג אשראי נמוך, שכאמור עשוי להשפיע לרעה על מחיר האשראי שיקבלו - אם בכלל.
כך, תעודת זהות בנקאית מעוררת גם לא מעט בעיות. תעודה כזו יכולה להיטיב עם לקוחות אותם הבנקים מגדירים כ"טובים" - בעלי הכנסות נאות או הון עצמי מכובד והיסטוריית אשראי תקינה. אלו יקבלו דירוג אשראי גבוה ואחריהם יחזרו הגופים הפיננסיים.
אולם בה בעת לקוחות המוגדרים כ"פחות טובים" – כאלו שהכנסתם נמוכה, שאולי בעבר היו להם קשיים בהחזר הלוואה ואין להם הון עצמי משמעותי אם בכלל (בוודאי אלו שיש להם היסטורית אשראי בעייתית) – אלו עשויים להיפגע ממציאות כזו. הבנקים לא יחזרו אחריהם, ולא יציעו להם הצעות תחרותיות. מראש יוצעו להם מוצרים אשראי במחיר גבוה. בסופו של דבר האשראי שלהם עשוי דווקא להתייקר.
בארה"ב, למשל, כל אדם נדרש לדירוג אשראי כדי ליטול הלוואה. פרופיל האשראי של הלקוח מוטמע שם כל כך חזק שלמעשה לא ניתן לבצע מהלך פיננסי הקשור באשראי כל שהוא, ללא דירוג (לפיו גם נקבע גובה הריבית) - בהתאם להיסטוריית האשראי.
דירוג האשראי שם נקבע על ידי שלוש סוכנויות מרכזיות הנמצאות בפיקוח ממשלתי (credit bureau) ומקבלות באופן שוטף נתונים על הלקוחות מהמהערכת הפיננסית.
אזרחים אמריקנים רבים שנקלעו לקשיים בהחזר הלוואה, מצאו את עצמם עם דירוג אשראי בעייתי ש"הכתים" אותם בכל ניסיון לקבל הלוואה.
מעבר לכך, קיימת סכנה נוספת בעצם העובדה שמסמך כה אינטימי שאומר על הלקוח הכל - נמצא זמין לכל דורש.
בעיה נוספת שלא ניתן להתעלם ממנה היא מה יהיה גבול השימוש בדירוג האשראי של אדם. האם זה ייגמר במערכת הפיננסית או שמא גם גופים ומנגנונים אחרים ישמחו להכניס את המצרך הזה לרשימת הדרישות שלהם - בתעסוקה, בדיור וכו'.
לדברי רן מלמד מעמותת "ידיד", תעודת הזהות אינה באמת שקופה, כי דירוג האשראי לא שקוף. "לא אוכל לדעת לפי מה נקבע דירוג האשראי ולא אוכל להגיש ערעור לא בבנק ולא בבנק ישראל, ולטעמי חייבת להיות מערכת של ערעור. סוגיה נוספת היא הגנת הפרטיות. להגיד שמשרד המשפטים יטיל סנקציה על מי שידרוש תעודת זהות שלא בסמכות, אינו בר אכיפה. כמו שאסור למנוע ממישהי עבודה בגלל שהיא בהריון או בגלל שהוא עולה חדש, אבל מעסיקים מוצאים את הדרך לעקוף את זה בלי לקבל סנקציה".
מלמד, שדיבר בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת שהתקיים אתמול (ב'), הוסיף: "תעודת הזהות כפי שהיא מוצגת היום מסוכנת כי אין בלמים שיוודאו שלא ייעשה שימוש לא ראוי. תעודת הזהות הבנקאית היא סוג של סלקטור במועדון, מי יזכה לקבל תנאים טובים ומי לא. זה בסדר להגיד תחרותיות ושקיפות, אבל במצב הזה אי אפשר להוציא את הצעד הזה. עד שהצעדים המשלימים לא ייצאו אל הפועל ומנגנוני אכיפה ראויים, לא להכניס את תעודת הזהות".
הארגונים החברתיים אינם המתנגדים היחידים למהלך. מתנגדים נוספים הם הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי, אם כי מסיבות אחרות לגמרי – כל שינוי שיעודד תחרות וכל תזוזה של לקוחות במערכת הבנקאית, תפגע בעיקר בהם.
לקוחות עוזבים בעיקר את הבנקים הגדולים ועוברים לבנקים הקטנים יותר שמנסים לפתות בשלל הצעות ומפגינים לרוב גמישות גדולה יותר בתנאים. יצירת מעבר קל, תחזק את השחקנים הקטנים על חשבון הגדולים.
צעדים משלימים: האם זה מספיק?
בדיון בוועדת הכלכלה ציין המפקח על הבנקים, דודו זקן, שבמקביל למהלך זה מתוכננים צעדים משלימים שימנעו שימוש לרעה במידע ויסייעו להצלחתו. אלו כוללים תיקוני חקיקה, שיבטיחו הגנה על המידע, לרבות הגדרה ברורה של מי שרשאי להשתמש במידע והמטרות לשמן ניתן להשתמש בו, קביעת סנקציות למניעת שימוש לרעה במידע, והגדרת אופן השמירה על סודיות המידע. בפיקוח על הבנקים מעדיפים להסתפק בתקנות במסגרת הסמכות המוקנית להם ולא להגיע למצב של חקיקה בכנסת.
"הפיקוח על הבנקים פועל גם להגביר את הבקרה על מערכות הדירוג הפנימיות של הבנקים, שהדירוג הנובע מהן הוא זה שיופיע בתעודת הזהות הבנקאית", הוסיף זקן. "חשוב להבין שמדובר במודלים דינמיים, אשר לוקחים בחשבון מידע חדש שמצטבר אודות הלקוח, ובמידה ולקוח משפר את ההתנהלות הפיננסית שלו הדבר יבוא לידי ביטוי בשיפור בדירוג האשראי שלו".
סיכום הדיון בוועדת הכלכלה אתמול, הציף למעשה את שתי הבעיות המרכזיות להן יידרשו הן בכנסת והן בפיקוח לתת פתרון - כדי לשמור על הפרטיות ולמנוע זליגה לא רצויה של מידע כזה, ייתכן ולא יהיה מספיק להתקין תקנות או להסתפק בתיקוני חקיקה מינוריים אלא יהיה צורך בחקיקה ראשית של הכנסת.
בנוסף, יהיה צורך לקדם פתרון לאוכלוסיות שבעקבות המהלך תפגע יכולתם לקבל אשראי.
לפנייה לכתב/ת 
