הצעה: שינויים בסימון אריזות מזון - רק פעם ב-3 שנים
לפי הצעת החוק של ח"כ איילת שקד, ביוזמת התאחדות התעשיינים, דרישות של משרדי ממשלה לגבי סימון בהיר יותר של מידע לצרכנים על גבי אריזות מזון ומשקה, ייכנסו לתוקף במרוכז אחת ל-3 שנים. המטרה: לחסוך כ-100 מיליון שקל בשנה לחברות. רק סימון שקשור לבריאות הציבור, ייעשה בהתראה קצרה יותר. טוב לצרכנים או לתעשיינים?
חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי) הגישה הצעת חוק "סימון מזון ארוז מראש ומכלי משקה", שמטרתה לחסוך כמאה מיליון שקל בשנה לחברות המזון והמשקאות. ההצעה היא יוזמה של התאחדות התעשיינים ואיגוד תעשיות המזון.
- חוקי אבל מתעתע: האריזות שמבלבלות אותנו
- "תנובה, אסם ותלמה - אתן לא המשפחה שלנו" פתחתם אריזה והיא חצי ריקה? אתם לא לבד
- משרד הבריאות לטבע: שנו אריזת נוטרילון .H.A
לפי הצעת החוק, משרד הבריאות יוזם לעיתים תכופות מדי שינוי סימון מוצרים על גבי אריזות מזון, באמצעות תקנות חדשות. מדובר בשינויים כדוגמת היוזמה להעברת מידע חשוב לצרכן לחזית האריזה, בעוד שכיום רובו מרוכז בצד האחורי שלה. שינוי נוסף שנכפה בעבר על חברות, היה חובת גילוי נאות על גבי האריזה לגבי שינוי גודל אריזה - בעבר חברות הקטינו את האריזה ולא הורידו את המחיר וכל זאת מבלי להודיע לצרכן. לטענת התעשיינים, שינויים כאלה ואחרים שנכפים עליהם במועדים לא סדירים, עולים כסף רב ועדיף שייעשו במרוכז.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרתו של חוק זה להציע מועדים קבועים לתחולת הוראות סימון חדשות, ובכך לאפשר ליצרנים להיערך לשינוי באופן יעיל, וכן לערוך הסברה ראויה לצרכן. מוצע כי אחת לשלוש שנים יכנסו לתוקפן באופן מרוכז הוראות סימון המתייחסות למוצרי מזון ארוזים ומכלי משקה. הוראות סימון אלו יפורסמו ברשומות לפחות שנה טרם כניסתן לתוקף. עוד מוצע, כי הרשות הסטטוטורית הרלוונטית, באישור וועדת הכלכלה, תוכל להקדים את מועד תחולתן של הוראות הסימון במקום בו נקבע כי נשקפת סכנה ברורה ומיידית לציבור".
"זה כסף שמגולגל על הצרכן. אפשר לדחות את הגילוי הנאות"
"פנו אלי מהתאחדות התעשיינים ואמרו לי שהם מקבלים כל הזמן בקשות ממשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, לערוך שינויים באריזות", אמרה שקד ל-ynet. "משרד הבריאות מחליט שהסוכרים צריכים לבוא בפירוט לפני החלבונים והחברה צריכה לערוך שינוי באריזה.
"הייתי בסיור בחברת אסם וניגש אלי דן פרופר המנכ"ל. הוא אמר לי שחוק כזה יחסוך כ-100 מיליון שקל בשנה. זה דבר שקורה בגלל עודף רגולציה וחוסר תיאום בין הרשויות, ואי ריכוז התקנות בידי גורם אחד, ובכך מעמיסים על הצרכן כסף שהוא פשוט מיותר.
"כל שינוי אריזה זה כסף שמגולגל על הצרכן. חד משמעית. רוב השינויים הם לא בגדר של סכנה לציבור. לכן על מנת לצמצם את העלות לתעשיינים החלטתי להגיש את הצעת החוק. הכנסתי סעיף שאם יש הוראת סימון שקשורה לבריאות הציבור אפשר לעשותה מיד".
מטרת השינויים היא לפעמים לסייע לצרכן ולמנוע חשש להטעיה, לא רק שיקולי בריאות הם דחופים.
"אפשר לנקוט גילוי נאות גם אחרי שנה. בסופו של דבר הצרכן מעדיף לקנות את המוצר יותר בזול ושהגילוי הנאות גם אם הוא חשוב – יוצג על המוצר בעוד שנה, אלה לא עניינים סופר מהותיים. בסך הכל, כבר היום על גבי האריזות יש את כל המידע שהצרכן צריך".
החברות כותבות את המידע באופן מסוים - לתועלתן - שהיא לא תמיד לתועלת הצרכן.
"אני מסכימה לגמרי, אני רק אומרת שבגלל עודף הרשויות הסטוטוטוריות שכופות שינויים, יש בלגן היצרנים במרוץ כל הזמן להחלפת האריזות. אלה שינויים חשובים, אבל אפשר פעם בשנתיים שלוש לערוך את כל השינויים ביחד".
יש גם מסלול של תביעה ייצוגית – או תלונות צרכנים - גם אלה גורמים לחברות לשנות אריזות.
"אין לי בעיה שישנו אריזות באופן הזה, אבל שינוי לפי החוק צריך להיות מסודר".
זה לא יוריד מחירים לצרכן, אך יחסוך את העלאת המחיר הבאה"
עוד טוענת שקד ש"רצונו של משרד הבריאות לקדם סימון בחזית האריזה למשל, הוא רעיון יפה וטוב הבא להלחם בתופעת ההשמנה, אך הוא בבחינת 'כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים'. תעשיית המזון אינה יכולה להחזיק מעמד ולספוג עלויות של שינוי אריזות מידי חודש, כאשר משרד הבריאות משנה את הנחיותיו בתכיפות כה רבה".
בעצם זה חוק שעוזר לתעשיינים לחסוך 100 מיליון שקל בשנה. זה לא עוזר לצרכנים.
"את לא חושבת שזה יוריד מחיר לצרכן"?
לא בהכרח, כי החברות לא נוהגות להוריד את המחיר לצרכן כשהן חוסכות כסף. לאורך השנים, למעט תקופות מסוימות אחרי מחאת יוקר המחיה, הן רק מעלות מחירים. משמע הכסף הזה יילך למשכורת של המנכ"ל לפני שהוא ילך להורדת מחירים לצרכן.
"אני מסכימה שבעקבות החוק לא תהיה הורדה במחירים, אבל אני לא מסכימה שזה יילך לכיס של המנכ"ל. כשהחברות חוסכות כסף, זה חוסך את העלאת המחיר הבאה, או חוסך צמצום לעובדים. זה כסף שמושקע בחברה או מונע פיטורי עובדים. זה לא ייבלע בכיס של המנכ"ל".