עשר השאלות שכל יהודי חייב לעצמו - חלק ב'
מיהו יהודי? האם יש חיים אחרי המוות? למה לקיים הלכות שאינן כתובות בתורה? מה יש לכם נגד נישואים אזרחיים? והאם מדינת ישראל היא אכן "ראשית צמיחת גאולתנו" - או שטעינו? שאלון הזהות היהודית - עם כל התשובות שתשמעו מרבנים. החלק השני
1. מיהו יהודי?
האם העובדה שמישהו גר בארץ, משרת בצבא ומסכן את נפשו עבור הארץ – איננה דיה כדי להיחשב ליהודי?
בראשית היותנו לעם נאמר לאברהם אבינו: "ואעשך לגוי גדול", כלומר – תהיה לעם גדול. זוהי אמירה של זהות בין אברהם המאמין וההולך בדרך ה', ובין הזהות הלאומית. ואכן, אין עוד דוגמה כזו בעולם, שדת קובעת זהות לאומית.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
גם חוק השבות קובע כי כל מי שהוא יהודי זכאי לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית. מאחר שהגדרת הזהות קשורה לדת – אך הגיוני שגם הגדרת היהדות תהיה על ידי אנשי הדת, שאם לא יהיה כך, ניתן יהיה להגיע לאבסורדים רבים. למשל, דרוזי הגר בארץ ומשרת בצה"ל – האם גם הוא ייחשב כיהודי?עם ישראל שמר בחירוף נפש במשך דורות על זהותו היהודית, וגם על הדורות שלנו מוטלת החובה לשמור על זהות זו. הגלות יצרה בעם ישראל מצבים קשים ומורכבים, ועל הרשויות והרבנות לסייע על ידי גיור של מי שחפצים בכך בסבר פנים יפות, אך ללא ויתור על עקרונות ההלכה.
2. יש חיים אחרי המוות?
אחד מיסודות האמונה היהודית הוא הישארות הנשמה אחרי המוות, וכפי שכותב הרמב"ם: "הטובה הצפונה
זן נדיר
המתמטיקה של האמונה
ynet
היא חובשת פאה ועליה כובע, ומתגוררת בבני ברק. אבל שום דבר בחייה של מלכה שפס לא מתיישב במשבצת הסטנדרטית: היא פרופ' למתמטיקה, גיורת, סופרת מפורסמת במגזר, ומשפחת אומנה, שחולמת לראות את הנשים החרדיות משתלבות באקדמיה, ואת העם מתחבר לשורשיו. צפו
לצדיקים היא חיי העולם הבא, והיא החיים שאין מוות עימהן, והטובה שאין עמה רעה, הוא שכתוב בתורה 'למען ייטב לך והארכת ימים', מפי השמועה למדו 'למען ייטב לך' - לעולם שכולו טוב, 'והארכת ימים' - לעולם שכולו ארוך, וזהו העולם הבא..." (הלכות תשובה פרק ח', א').
אמונה זו אמנם איננה מפורשת בתורה, אלא נכתבה ברמז: "וזהו 'כרת' הכתובה בתורה, שנאמר 'הכרת תיכרת הנפש ההיא'. מפי השמועה למדו, 'הכְרת' - בעולם הזה, 'תיכרת' - לעולם הבא, כלומר שאותה הנפש שפירשה מן הגוף בעולם הזה איננה זוכה לחיי העולם הבא, אלא גם מן העולם הבא נכרתת" (רמב"ם, שם).
רבותינו הראשונים הרחיבו לדון ביסוד אמונה זה, ובהסברים מדוע התורה לא כתבה זאת בפירוש. הוגים ורבנים גם הגיעו למסקנה של קיום חיים לאחר המוות בדרך לוגית, על פי חוקי השימור שאנו מכירים (חוק שימור החומר, חוק שימור אנרגיה). כשם שכל דבר איננו אובד, אלא מחליף את צורתו - כך גם הנפש המחיה את האדם אינה נעלמת עם המוות, אלא לובשת צורה אחרת, במקום אחר.
בנוסף, ישנם מחקרים רבים על עדויות של אנשים שמתו מוות קליני, וסיפרו חוויות דומות על מה שקרה להם בזמן שלא היו ב"חיים מלאים" כאן.
גם אחרי תיאורו של הרמב"ם והמחקרים המדעיים, קשה להבין למה בדיוק הכוונה, אבל מדבריו עולה, שיש חיים אחרי המוות, ושזה עולם שהוא טוב, והנשמות הנמצאות שם מתענגות בעונג רוחני שאין בו צער.
3. למה לקיים הלכות שרבנים המציאו ואינן כתובות בתורה?
המצוות כתובות בתורה, ואנו מאמינים שכולם, וגם פרטיהם והסבריהם שלא כתובים בפירוש – ניתנו למשה רבנו.
טור אישי
כשהאמונה חלתה בסרטן
איה קרמרמן
"לקח לי שנה להתחיל לסלוח להוא שבשמיים. שהוא לקח אותה, שהוא לא התחרט ברגע האחרון ושלח נס שהימם את הרפואה העולמית". חברתה של איה קרמרמן נכנעה למחלה, וזה הוביל אותה לחזור בתשובה מחדש
בכל הדורות אמורים הרבנים להעביר את המסורת המדויקת של פרטי המצוות מצד אחד, ולהתמודד עם השינויים בעולם באמצעות כללים שניתנו גם למשה, מצד שני.
הדבר נאמר בפירוש בתורה: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט... וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ ... לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים י"ז, ח'-י"ב). וחכמים הסיקו כי בכל דור צריך להתייחס לחכמי הדור, כחכמים הקובעים.
התורה ניתנה בסיני, לעיניי מיליונים מעם ישראל (שש-מאות אלף גברים מגיל 20, כמספר הזה נשים, ועוד ילדים וילדות) - כדי להבטיח את אמיתות קבלת התורה, וגם את נבואת משה ואמיתות המסורת.
כותב הרמב"ם: "משה רבנו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה... ובמה האמינו בו - במעמד הר סיני; שעינינו ראו ולא זר, ואוזנינו שמעו ולא אחר, האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל, והקול מדבר אליו ואנו שומעים: 'משה, משה לך אמור להן כך וכך'. ומניין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת, שאין בו דופי? שנאמר: 'הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם'..." (הלכות יסודי התורה, פרק ח', א').
משה מסר את התורה ליהושע, ויהושע – לזקנים, וזקנים – לאנשי כנסת הגדולה, ומשם נמסרה התורה עד ימינו. כדי שאפשר יהיה להתמודד עם המציאות המשתנה (למשל, התפתחות הטכנולוגיה), ניתנו כללים לחכמים שעל פיהם מובאים עקרונות התורה ליישום בכל דור ודור. בלעדי עיקרון זה, הייתה התורה הופכת לתורה של כל אחד ואחד, ולא תורה של כלל ישראל.
4. למה לא נישואים אזרחיים?
הרבנות מערימה קשיים, ובפרט אם צריך להתגרש בבתי הדין. האם לא עדיף להתחתן בנישואים אזרחיים ולהיפרד לשלום כשרוצים?
מבחינה פרטית אישית – לאדם שאינו שומר מצוות – אולי קל יותר לחיות עם בן/בת זוג ללא קשר הלכתי,
החלק הראשון
עשר השאלות שכל יהודי חייב לעצמו
הרב שמואל שפירא
למה נבראנו? האם יש אלוהים? אפשר להוכיח את זה? למה לגור בארץ דווקא? להגיד שאנחנו "עם בחירה" זו גזענות? ולמה צריך כל כך הרבה מצוות? שאלון הזהות היהודית - עם כל התשובות שתשמעו מרבנים. מחר - החלק השני
אולם אם המציאות של נישואים אזרחיים תתרחב – בעוד מספר שנים, רבים מהיהודים המקפידים על נישואים רק עם יהודים, לא יוכלו להתחתן עם צאצאי המתחתנים אזרחית, משום שאי אפשר יהיה לברר את מעמדם. דבר כזה עלול להביא לפילוג וליצירת שתי קבוצות – שני עמים.
ברבות מהארצות שבהן אין היהודים מקפידים להינשא כדין, אנו מאבדים מדי שנה יהודים רבים בנישואי תערובת. החיים בארץ לפעמים נוחים פחות מחיים בארץ אחרת, אולם מי שחי כאן, דואג להמשך הקיום היהודי. לא פחות מכך – נישואים על פי ההלכה, מבטיחים את המשך קיומו וחוסנו של עם ישראל.
5. מדינת ישראל היא עדיין"ראשית צמיחת גאולתנו"?
רבני הציונות הדתית קבעו כי אנו נמצאים בתקופה של גאולה. האמנם ניתן לטעון כך אחרי כל הבעיות הרוחניות והביטחוניות שיש כיום?
חכמים נחלקו בהגדרה של "ימות המשיח": האם זו תקופה שבה ישתנו סדרי עולם, או שהמציאות תישאר כמות שהיא, ורק מצבו של עם ישראל ישתנה. הרמב"ם פוסק כדעה השנייה וכך כתב: "אמרו חכמים, אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד" (הלכות מלכים י"ב, ב').
המהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל" (פרק א) מגדיר שלושה פרמטרים המבדילים בין גלות וגאולה: א. עצמאות. ב. בארץ ישראל. ג. קיבוץ גלויות. וככל ששלושת המרכיבים הללו גדלים ומתפתחים – אנו מתקרבים יותר לגאולה השלמה.
הרמב"ם אף טוען שכל אמונתנו בביאת המשיח, שהיא אחד מיסודות האמונה, מבוססת על קיבוץ גלויות: "וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר 'ושב ה' אלוהיך את שבותך וריחמך, ושב וקיבצך... אם יהיה נדחך בקצה השמים... והביאך ה" (הלכות מלכים פרק י"א, א').
כלומר, הרמב"ם מדבר על הוכחה מהתורה למלך המשיח, והפסוקים שהוא מביא כראיה, מדברים על קיבוץ גלויות. זכינו ויש לנו מדינה עצמאית בארץ ישראל, ותהליך קיבוץ הגלויות בעשרות השנים האחרונות הוא תהליך מופלא שאין לו תקדים בהיסטוריה העולמית. לפיכך, מציאות זו יכולה לענות להגדרות הללו, ואנו מצויים בתהליך וזמן שאפשר להגדירו כ"ימות המשיח". וכך תיקנו הרבנים המוגדרים כ"ציונים" לומר את התפילה לשלום המדינה, המוגדרת שם כ"ראשית צמיחת גאולתנו". ישנם חוגים שאינם מסכימים להגדרות אלו, ועיקר טענתם הוא שמקימי המדינה ומנהיגיה אינם נאמנים לתורה ולקיום המצוות.
- הרב שמואל שפירא הוא הרב של כוכב יאיר. בהכנת הכתבה השתתפו רבני "צהר
". מחר - החלק השני
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
לפנייה לכתב/ת 
מה קובע את היהדות?
צילום: עמי אולפני גיור
מומלצים
