הישראלים משלמים כפול על אותו שירות?

מספר ידיעות שפורסמו לאחרונה צדו את עיני. 

הידיעה הראשונה עסקה במיזם של עיריית תל-אביב-יפו לפיו היא תבנה ואף תשכיר לזוגות צעירים דיור מוזל. כלשונו של ראש העיר: "עיריית תל-אביב-יפו לקחה על עצמה, כבר לפני כשש שנים, לייצר בפעם הראשונה במדינת ישראל את המודל לדיור בר השגה, וזאת מתוך הבנה שצריך לאפשר לבני מעמד הביניים להישאר לגור במרכזי הערים, במיוחד על רקע עליית מחירי הדיור. העמדנו לצורך העניין קרקעות עירוניות ואנו משקיעים בנושא למעלה מ-10% מתקציב הפיתוח ומאמץ רב להכנת עבודה מקצועית, בשיתוף מומחים, אשר שימשה בסיס להגדרת קריטריונים לזכאים עליהם החליטה מועצת העיר".

הדמיית הפרויקט לדיור מוזל בשכונת שפירא בתל-אביב(הדמיה: אורית מילבאור אייל אדריכלים)

הידיעה השנייה סיפרה שצה"ל עומד להצטייד בספינות חדשות על מנת להגן על מאגרי הגז שנתגלו בים התיכון. לפי הידיעה - עלות הרכישה עשוייה (או עלולה) להסתכם בכמיליארד אירו.

מרבית הגז הטבעי שנמצא בים התיכון אינו בתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל אלא רק בתחום "המים הכלכליים" שלה. תחום המים הטריטוריאליים של ישראל משתרע, עד לקו של 12 מייל ימי (כ-23 ק"מ) מקו החוף וריבונות המדינה חלה על רצועה זו, בדיוק כפי שהיא חלה בכל מקום אחר בארץ. מנגד, תחום המים הכלכליים משתרע עד לקו של כ-200 מייל ימי (כ-380 ק"מ) מקו החוף. למדינה אין ריבונות במים הכלכליים והיא זכאית, בכפוף לדין הבינלאומי, לנצל את אוצרות הטבע באזור הזה.

אסדת הקידוח תמר(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

והידיעה השלישית, אף היא עוסקת בצה"ל ובסופת השלגים שארעה לא מכבר. שר הביטחון הכריז בגאווה כי "אנשי מערכת הביטחון, כוחות צה"ל ופיקוד העורף ושאר כוחות ההצלה נותנים מענה בהחלט טוב לנזקי הסופה". השר הגדיר את תפקידי צה"ל וקבע: "אנו ניצבים בפני שתי משימות מרכזיות: לחפש אנשים במצוקה, לסייע במזון ובחימום ולפנות אותם; וברגע שכל הצירים פנויים, הדבר הראשון הוא לסייע לאנשי חברת החשמל להגיע לנקודות שיש בהן ניתוקים, כי טיפול בבעיות החשמל יציל חיים".

כוחות צה"ל בכניסה המושלגת והחסומה לירושלים

אין חולק שכל הפעולות הללו ראויות. אבל האם זהו תפקידם של הגופים הללו? האם זהו תפקידה של עירייה לספק דיור מוזל? האם תפקידו של הצבא הוא להגן על על מאגרי גז שאינם בתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל? האם הצבא צריך "לסייע לאנשי חברת החשמל"? ואם אכן נעשות הפעולות הללו – מי משלם? האם הצבא "ישלח חשבון" לחברת החשמל על סיועו? האם עיריית תל-אביב-יפו תבקש ממדינת ישראל תשלום בגין מתן הדיור? ואם כן – האם דרישת התשלום תיענה?

טורים נוספים מאת יוסף פריצקי :

• איך מאריכים היתר לחיפוש נפט? בשקט בשקט
• יש דיור מוזל בישראל - אבל לא לכולם
• המדינה דווקא רוצה שתבזבזו מים
  

בקצרה: מי עושה מה? מי אחראי למה? מה תפקידי הממשלה? העירייה? הצבא? המגזר הפרטי? העמותות? כל אלה הן שאלות כבדות ורבות משקל שכפי שנראה בהמשך, אין להן מענה ברור.

האם אני, האזרח, משלם עבור אותו שירות פעמיים ואולי יותר? האם השיכון המוזל למעוטי היכולת בא מכספי תשלומי הארנונה או שמא מתשלום מסים נוספים שאנו משלמים? האם התשלום שאנו משלמים בגין אספקת החשמל אינו אמור לכלול גם הוצאה של שיקום וטיפול בקווי חשמל בעת סופה או שמא זהו חלק מתקציב הביטחון הממומן ממסי האזרחים?

המטרה: שלטון עם עוצמה בלתי מבוטלת 

לטעמי, עירוב הסמכויות והתפקידים הללו, ביזור הפעולות בין מספר גופים – במודע הם נעשים וביד מכוונת ובוטחת. הערבוב הזה של מין שלא במינו מקטין, מחד גיסא, את כוחו ועוצמתו של האזרח לפנות לגוף אחד מוגדר וברור ולדרוש ממנו לקיים ולהפעיל את כוחו וסמכותו.

מנגד, עירוב זה מאפשר לגופים בירוקרטיים ורגולטוריים שלטון ללא מיצרים על השירותים האמורים להינתן, ומעניק להם עוצמה וכוח בלתי מבוטלים. כלל ידוע הוא שגופים אשר בידיהם כוח – אינם ששים מלהיפטר ממנו (בלשון המעטה). עירוב הסמכויות והתפקידים הזה מנציח את אלה היודעים כיצד ללהטט בין שלל הגופים והרשויות וכיצד להוציא מהן את המיטב.

במאמרים הבאים אנסה לתאר בפירוט את המצב הכאוטי השורר בתחום המינהל הציבורי. אביא מעט מן ההיסטוריה שגרמה להווצרותו. אמחיש בדוגמאות ובחישובים כלכליים כמה זה באמת עולה לנו ובעיקר אנסה להראות את הדרך בה ניתן לתקן את המצב בו אנו שורים כיום שאין להגדירו אלא במילה אחת: "הפקרות" או כפי שכתב אפרים קישון הגאון המנוח: "פרטצ'יה אהובתי". 

יוסף פריצקי הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות