האם השמש תזרח לאנרגיות המתחדשות?

לאחרונה פורסם כי קרן נוי רוכשת 49% מתחנת הכוח התרמו-סולארית שתוקם באשלים שבנגב בהשקעה של 250 מיליון שקלים. עלות הפרוייקט היא 700 מיליון דולר. התחנה אמורה לספק 121 מגה-וואט בתעריף מובטח ריאלי של 79 אגורות לקילו-וואט שעה במשך 28 שנה. לצידה תקום תחנה נוספת על ידי שיכון ובינוי ושותפה ספרדית.

כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :

הצעת חוק: כל תוכניות הבנייה בחופים יבוטלו

כך נולד המשרד להגנת הסביבה. פרק מספר

הישראלים שהופכים את הביוב של העולם לנייר

2013 בסביבה: העולם התחמם, אבל למי אכפת

מיזמים אלה אושרו לאחר שהסתיים הליך מכרזי ארוך שהחל לפני כמעט עשור, עבר תהפוכות רבות ולא היה יוצא לדרך אלמלא הנחישות של החשבת הכללית מיכל עבדי לסיים את התהליך המכרזי, ולאפשר ליזמים לצאת לדרך.

בפני היזמים עוד עומדות משוכות טכנולוגיות ורגולטוריות מורכבות, אך עם סיומן יפעלו שתי תחנות כוח אשר יספקו

חשמל נקי ואמין למשק האנרגיה בהיקפים משמעותיים ביותר. ככל הנראה יהיו אלו התחנות התרמו-סולאריות הראשונות אך גם האחרונות שיוקמו במדינת ישראל בטכנולוגיה זאת, אשר התיישנה במשך שנות קיום המכרז.

סיפורן של תחנות הכוח האלה ממחיש את ההתנהלות של מדינת ישראל בכל הקשור לקידום אנרגיות מתחדשות, הבת החורגת של משק האנרגיה, שאבות רבים לה אבל היא יתומה. דומה שהתחנות נכפו על רשויות המדינה, שעושות כל שאפשר על מנת לעכב את הקמתן, וכל זאת במדינה שטופת שמש, אשר עד לאחרונה ביססה את משק האנרגיה על פחם - מקור האנרגיה המזהם ביותר.

גילויי הגז לא הועילו לפיתוח האנרגיה הסולארית(צילום: יעקב וייס)

בסיפור הזה שחקנים רבים ואינטרסים רבים. יזמים פרטיים, משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל, משרד האנרגיה רשויות התכנון, חקלאים ורשויות מקומיות, מינהל מקרקעי שראל והמשרד להגנת הסביבה. כל אלה קיבלו לאורך השנים החלטות סותרות ומנוגדות וללא תיאום.

משרד האנרגיה והמים ומשרד הגנת הסביבה תמכו לאורך השנים בקידומם של מיזמי אנרגיה מתחדשת מתוך הבנה לחשיבות הרבה של הפחתת זיהום האוויר והתחלואה כתוצאה מייצור חשמל על בסיס פחם מזהם, ומתוך הבנת החשיבות בגיוון של מקורות האנרגיה.

מאמציהם זכו לרוח גבית בינלאומית ששיאה בוועידת האקלים בקופנהגן, שם התחייב הנשיא שמעון פרס כי מדינת ישראל תפעל להפחתת פליטות גזי החממה שלה, כפי שהתחייבו כל מדינות ה-OECD, אותו מועדון כלכלי מכובד שמדינת ישראל כה שאפה להתקבל אליו באותם ימים. אלא שהתקציבים ליישום ההבטחה ההיא הוקפאו באבחה אחת בתקציב המדינה האחרון.

מה יהיה כאן ב-2020?

ממשלת ישראל קיבלה לאורך העשור האחרון מספר רב של החלטות בנושא קידום אנרגיות מתחדשות והחשובה מביניהן היא החלטת ממשלה 4450 מינואר 2009. בהחלטה זו קבעה הממשלה יעד שבו עד שנת 2020, 10% ממערך ייצור האנרגיה של מדינת ישראל יסופקו ממקורות אנרגיה מתחדשים (פוטו-וולטאי, תרמו-סולארי, רוח וביו-גז).

בנוסף, נקבע יעד ביניים לסוף שנת 2014, שאספקת 5% ממערך ייצור האנרגיה של מדינת ישראל יסופקו ממקורות של אנרגיה מתחדשת. השיטה שנבחרה לצורך שילובן של אנרגיות מתחדשות להפקת חשמל התבססה על תערפי הזנה עבור כל טכנולוגיה וטכנולוגיה. בשיטה זו, יצרני חשמל פרטיים באנרגיות מתחדשות מוכרים את החשמל שמיוצר במערכות שלהם לחברת החשמל בתעריף גבוה ממחיר השוק.

עלות זאת היא המקור להתנגדותם הנחרצת של משרד האוצר ושל רשות החשמל למיזמי האנרגיה המתחדשת, מתוך הרצון, המובן כשלעצמו, שלא להעמיס על הציבור תעריפי חשמל גבוהים על מנת לממן מיזמים אלה. העובדה שמחיר החשמל הנמוך של חשמל המבוסס פחם התעלם מהעלויות הכבדות הנוספות של ייצור חשמל כזה בשל זיהום האוויר והתחלואה הנגרמת עקב פליטת מזהמים מתחנות הכח, לא נלקחה בחשבון. גילויי הגז לחופי ישראל לא הועילו לקידום משמעותי של תחום האנרגיות המתחדשות. כיוון שהגז, על אף שהוא מזהם יותר, הוא עדיין זול יותר.

הגיע הזמן לקבל החלטות(צילום: אמיל סלמן )

את שיאה של התנגדות האוצר ניתן היה לראות בערר שהוגש על ידי משרד האוצר בשלהי הממשלה הקודמת על החלטת ממשלה להמשיך את קידומו של השוק הסולארי ולהסיט מכסות בין טכנולוגיות שונות על פי התועלת הכלכלית למשק (מתרמו-סולארי לפאנלים). ערר זה העיד על ראייה צרת טווח המעדיפה ייצור חשמל קונבנציונלי זול ואינה לוקחת בחשבון שיקולי בריאות והפחתת זיהום.

הממשלה התחלפה, ההחלטה התבטלה 

חילופי הממשלה גרמו לכך שהערר לא נדון והחלטת הממשלה התבטלה. מאז ועד היום, אין

למעשה מדיניות סדורה וברורה לגבי המשך פיתוח השוק ובעיקר לגבי החלק היזמי שלו. בעוד שנעשו אסדרות לגבי בעלי גגות המעוניינים לייצר חשמל באמצעות פנלים על הגגות, הרי שאין מדיניות לגבי פרוייקטים יזמיים בהיקפים גדולים.

ביולי 2011, במסגרת החלטת ממשלה 3484, הוחלט להקים צוות בין-משרדי בראשות פרופסר יוג'ין קנדל שיכמת סוף סוף את התועלות הכלכליות בשילובן של אנרגיות מתחדשות וזאת במטרה לקדם את העמידה ביעד אותו הציבה הממשלה לשנת 2020 - 10% מסך הייצור באנרגיות מתחדשות.

המשרד להגנת הסביבה היה שותף פעיל בצוות הבין-משרדי ודרש כי חלק בלתי נפרד מהתועלות הכלכליות הכרוכות בשילובן של אנרגיות מתחדשות, יכלול את החיסכון בנזקים הכספיים לאדם ולסביבה שנגרמים מפליטת המזהמים בתהליך ייצור החשמל המסורתי. הנזקים הללו לא מופנמים כיום במחירי החשמל. עבודת הצוות הושלמה כבר לפני חצי שנה אך טרם נדונה בממשלה והיא עתידה לעלות לדיון בשבועות הקרובים.

עד היום, ולאחר לחץ ציבורי כבד, אושרו מכסות בהיקף כולל של כ-2760 מגה-וואט, שיכולים לספק את היעד הלאומי. על ממשלת ישראל לקבל החלטות לגבי המשך פיתוחו של שוק זה ומה המחיר אותו היא מוכנה לשלם עבור משק אנרגיה מגוון יותר ומזוהם פחות.