המבקר: 80% מפסולת הבניין בשטח פתוח
דו"ח מבקר המדינה קובע כי הממשלה והרשויות המקומיות כשלו בטיפול בפסולת בניין - ומתריע מפני השפעות סביבתיות ובריאותיות חמורות, בהן זיהום מים, אוויר וקרקע. המשרד להגנת הסביבה: "יוזמים הצעת חוק שתסדיר את הנושא"
רק 20 אחוז מפסולת הבניין במדינת ישראל מגיעים לאתרי סילוק ומיחזור - כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח שפרסם היום (ד') אחר הצהרייים. 80 האחוזים הנותרים מושלכים בשטחים פתוחים ובאתרים שאינם מוסדרים, באופן שפוגע הן בסביבה והן בבריאות הציבור.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
הצעת חוק: כל תוכניות הבנייה בחופים יבוטלו
כך נולד המשרד להגנת הסביבה. פרק מספר
הישראלים שהופכים את הביוב של העולם לנייר
2013 בסביבה: העולם התחמם, אבל למי אכפת
על-פי הדו"ח, כמות פסולת הבניין בישראל גדולה ב-140 אחוז מהפסולת הביתית. מדובר ב-7.5 מיליון טון (כ-4.5 מיליון טון פסולת בניין וכ-3 מיליון טון עודפי עפר). רוב הפסולת הזו מושלך בסופו של דבר בשטחים פתוחים, מחוץ לערים, בצדי דרכים ובערוצי נחלים.
המבקר מזהיר בדו"ח כי יש לכך השפעות סביבתיות ובריאותיות חמורות, אשר באות לידי ביטוי בפגיעה במקורות מים עיליים ותת-קרקעיים, זיהום קרקע, פגיעה בשטחים פתוחים, היווצרות שריפות וזיהום אוויר, ירידת ערך הקרקע כתוצאה מהעלויות הגבוהות של פינוי פסולת בניין, יצירת מוקד משיכה למזיקים, חשיפה לאסבסט ומפגעים חזותיים קשים.
בהחלטת ממשלה 2927 מפברואר 2003, הוחלט על הסדרת הטיפול בפסולת בניין ונקבע בין השאר כי משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה ינחו את הרשויות המקומיות להכין תוכניות מקצועיות להסדרת הטיפול בפסולת בניין הנוצרת או המצויה בשטחן. החלטת הממשלה עוסקת גם בפיתוח שימושים בחומר ממוחזר בתשתיות ובתעשייה, בניקוי שטחים ובהגברת האכיפה והענישה.
אולם בפועל, כפי שעולה מהדו"ח, כל הגורמים בשרשרת השלטונית לא עושים די במלאכתם. בחודשים נובמבר 2012 עד פברואר 2013 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול בפסולת בניין בתחומי מספר רשויות ובוועדות מקומיות ומצא כשלים רבים באופן הפיקוח והטיפול של הרשויות ומשרדי הממשלה בתחום.
רשויות לא מימשו את סמכויותיהן
כך לדוגמא, העיריות טייבה וקלנסווה שבתחום שיפוטן פעלו אתרים לטיפול בפסולת בניין בלי רישיון עסק, לא מימשו את הסמכויות שהקנה להן חוק רישוי עסקים להפסיק את פעילותם של אתרים אלו.
המטרדים הסביבתיים אינם פוגעים רק בתושבי הרשויות שבהן הם נמצאים. כך לדוגמא, מנהלים תושבי שער אפרים מאבק במטרדי הסביבה מפסולת לא מוסדרת בקלנסווה. עוד נכתב בדו"ח כי בטייבה, נהריה, קלנסווה, קריית אתא ודליית אל-כרמל לא פיקחו על פרויקטים כדין בנושא הפסולת ולא פינו פסולת בניין.
בתחום גריסת הפסולת, מצא המבקר כי עיריות נהריה, קריית אתא ורחובות לא חייבו יזמים לגרוס פסולת בניין באתרי הבנייה. גם משרד השיכון, טוען המבקר, לא כלל חובה זו במכרזים שפרסם.
נקודה נוספת בממצאיו של המבקר היא האחריות של משרדי הממשלה שלא הנחו ותכננו די אתרים בפריסה נוחה. משרד הפנים, טוען המבקר, לא פרסם הנחיה מפורטת לרשויות המקומיות, המבהירה באילו מצבים יידרשו לחייב גריסה של פסולת בניין, ומגדירה את סוגי האמצעים אשר ישמשו לגריסת הפסולת בהתחשב במאפייני אתר הבנייה או ההריסה וקרבתו לריכוזי אוכלוסייה.
הנחיות למשרדי הממשלה
על משרד הפנים, הוסיף המבקר, להנחות בהקדם את הוועדות המקומיות בדבר הפיקוח שעליהן לקיים על פינוי פסולת בניין. על המשרד להטיל חיוב לגרוס פסולת בניין באתרי בנייה ולמחזרה. כמו כן, יש לתכנן תכנית האב ברשויות המקומיות ועל המשרד לעקוב אחר יישום הנחיותיו בוועדות וברשויות המקומיות.
שפירא קבע כי על משרד הפנים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, לפעול ביתר שאת לתכנון והקמה של אתרי הטמנה ומיחזור לטיפול בפסולת בניין כדי להבטיח פריסה מיטבית של אתרים אלו על פי ראייה אזורית וארצית ומדיניות שלטונית מקיפה.
תגובות
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בהתאם לתוכנית המתאר הארצית העדכנית לפסולת מוצקה, שאושרה בשנת 2011, פריסת האתרים לפסולת יבשה הינה מתוך ראיה אזורית. כלומר מיקום אתרים אלה יקבע מתוך תפיסה אזורית, בהתאם למאפייני הביקוש במחוז ולאתרים הפוטנציאליים המוצעים.
"במטרה לזרז את ההליכים להקמת המתקנים לטיפול בפסולת ולעודד טיפול בה על פני הטמנתה, מאפשרת תוכנית המתאר לפסולת מוצקה הקמת אתרי טיפול בפסולת בהליך של היתר ישיר מכוח התמ"א, ללא צורך בקידום תכנית מפורטת.
"באופן כללי, המדיניות התכנונית העדכניתשל משרד הפנים הינה העברת סמכויות רבות אשר היו בעבר בידי מוסדות התכנון הארציים והמחוזיים לידי מוסדות התכנון המקומיים, אשר יקבעו היכן ימוקמו אתרי הטיפול בפסולת בתחומן ואף יגישו את התכניות המחוזיות והמפורטות בנושא לאישור מוסדות התכנון. נושא קידום הטמנת פסולת הינו בסמכות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים איננו אחראי על הטיפול בפסולת אלא רק בהיבט התכנוני של קידום תכניות מתאר בנושא.
"המחזות השונים במשרד הפנים מקדמים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, הועדות המקומיות לתכנון ובנייה, הקרן לשיקום מחצבות ועוד, תוכניות לאתרי טיפול בפסולת. אולם חלק מהאתרים שהוצעו לאתרי פסולת לא התקדמו לקראת תכנון וביצוע. בהתאם להוראות תוכנית המתאר, הוקמו וועדות מעקב לבחינת התקדמות התכנון של אתרי טיפול בפסולת, אולם לא כל התוכניות בנושא הבשילו לכדי דיון בוועדה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מוכיח כי לו כלל הגופים היו פועלים בעניין הטיפול והמיחזור של פסולת הבניין באותה רצינות שפעלנו אנחנו, יותר פרויקטים היו בנויים כיום באמצעות חומרי בנייה ממוחזרים ופחות מחצבות חדשות היו נפתחות וגורמות לזיהומי אוויר".
עוד נמסר כי "בנוסף להצעת חוק מהפכנית שאנו מובילים ושתסדיר את כלל הטיפול בפסולת הבניין, אנו לא מסתפקים בחקיקה, אלא מסייעים כספית לרשויות המקומיות וליזמים פרטיים בהקמת אתרי מחזור לפסולת בניין, במסגרת זו הוקמו במהלך חמש השנים האחרונות שמונה אתרים מסוג זה".
לפנייה לכתב/ת 
