עיר מקלט: כי גם למסתננים מגיע לחיות בכבוד

אבל יש בתורה גם ציווי למתן מקלט לעבד הבורח מעם אדונו. ובעוד בעמים העתיקים היו חוקים ברורים להסגרת עבדים שברחו – רק בתורת ישראל יש איסור הסגרה, וחובה לתת מקלט לעבד בורח, שיוכל לשבת "במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו" (דברים כ"ג, ט"ז-י"ז). מכאן צמח הרעיון של "עיר מקלט" למסתננים ולמבקשי עבודה.

עוד דעות בערוץ היהדות :

• צעקת הדל: גם אתם הייתם פליטים ומהגרים/ הרב שמואל ריינר
  

• הם מאיימים? שיטילו עלינו סנקציות פליליות/ יצחק נחשוני
• רוצה לתרום למדינה? אל תתגייסי/ הרב שמואל אליהו
  

בדור הקודם היה רעיון זה מובן מאליו: במקום כליאה וגירוש, הבה נחשוב על עיר מקלט יצרנית, שיקומו בה מפעלים ייחודיים ולהם שלוש מטרות: 1. לפרנס את מבקשי המקלט ברמה טובה, ולא בשולי החברה הישראלית. 2. להעניק להם הכשרה מקצועית, בדגש על מקצועות המותאמים לצרכי ארצות מולדתם. 3. להכין אותם לקראת שיבה לארצות מולדתם לאחר תום המלחמות, ולפתח אותן.

כן לזכויות אדם – לא לזכויות אזרח

במקום "כלא פתוח" אפשר ליצור עיר מקלט, שמבקשי העבודה יעמדו בתור להתקבל אליה.

התנאי היחיד יהיה הסכמה חתומה לתוכנית השיבה-מרצון לארצות המולדת אחרי תום המלחמות שם, ועם הכשרה מקצועית, שתאפשר פיתוח מקיף של הארצות הסובלות מעוני וממלחמות הרסניות.

ויש גם פוטנציאל כלכלי

מי שיתמוך במיזם ויסייע לו, יוכיח שכוונתו מוסרית וגם מועילה כלכלית. מנגד, מי שימשיך ללחוץ למען קליטה מלאה של מבקשי העבודה בחברה הישראלית, יוכיח שיש לו כוונות זרות.

לבקש מן המדינה את מתקן הכליאה המשפיל בסהרונים, ולבנות אותו אחרת(צילום: חיים הורנשטיין )

בדור הקודם זה היה מובן מאליו, אבל לא פסו אנשי חזון מן הארץ, וגם בדור הזה יש אנשים בעלי יכולת כלכלית עם שאר רוח, שאף יבינו דבר פשוט: לטווח הארוך ייתכן מאוד שעיר המקלט תהיה גם סיפור הצלחה כלכלי.

• זמני כניסת שבת, יציאת השבת - ועוד על פרשת תצווה