הבהלה לדרכון אירופי: "מכינים מקלט"

במשך שנים חיפשו ישראלים את הקשר האשכנזי שיאפשר להם לקבל את הדרכון האירופי המיוחל. בסוף השבוע מאות אלפים מהם גילו שהדרך לאותו דרכון קצרה מתמיד - ודווקא דרך הקשר הספרדי. 522 שנים לאחר שהמלך פרננדו ה-2 והמלכה איזבלה ה-1 חתמו על צו המורה על גירוש יהודי ספרד, אישרה הממשלה במדריד חוק המאפשר לצאצאיהם של המגורשים לקבל אזרחות ספרדית, מבלי לוותר על אזרחות המדינה שבה הם מתגוררים.

• לרשימת שמות המשפחה שנחשבים לנצר למשפחות המגורשים
  

על פי ההערכות, כ-3.5 מיליון יהודים יוכלו לקבל עתה אזרחות ספרדית. אבל מדוע כל כך הרבה ישראלים חיפשו אחרי שמם ברשימת השמות שפרסמו הספרדים, למה האפשרות להגר מכאן נשקלת כה ברצינות ומה הסיבות למרדף אחרי הדרכון האירופי?

• עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו
  

עוד בחדשות ynet:

• השוויון בנטל מתרחק: "פספוס, חטא לדורות"
  

חזון פלסטיני: שדה תעופה, נמל ורכבת לקהיר

פרופ' יוסי שיין, ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, סבור כי המטרה העיקרית היא "פתיחת אופציות". לדבריו, "יש שיגידו שאופציות אלה הן לשעת חירום ושזה חלק מההיסטוריה של העם היהודי, אבל אנחנו נמצאים בעולם גלובלי שלהרבה אנשים יש ריבוי אזרחויות. זה לא עניין של חוסר פטריוטיות, אלא הזדמנות כלכלית ואפשרות להיות אזרח העולם".

(צילום: shutterstock)

עם זאת, גם הפן הביטחוני הוא חלק מהשיקולים. "בגלל המציאות המזרח תיכונית והמיקום הגיאוגרפי שלנו, הישראלים תמיד נוסעים", אמר אמש (יום א') שיין. "אנשים שמוציאים דרכונים פולניים מנצלים הזדמנויות. מצד שני, עבור הרבה ישראלים האופציות האלה לא מהוות אטרקציה. אחרים לא רוצים לבנות משפחה בחו"ל. ישראלים שייכים מאוד לתרבות הישראלית ובמידה מסוימת לא יכולים בלי ישראל, לכן במקרים רבים מדובר במיצוי האופציות בלבד".

על כל צרה שלא תבוא

זאב צחור, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון ולשעבר נשיא המכללה האקדמית ספיר, לא מופתע מהמרוץ הבלתי-פוסק אחר דרכון אירופי: "ההנחה הציונית שהקמת מדינה ליהודים תעניק להם 'מקלט בטוח', כפי שנאמר בקונגרס הציוני בבאזל, נראית היום רחוקה מאוד. אם יש מקום שהוא הכי פחות בטוח ליהודים הוא מדינת היהודים. גם אם לא כולם מודים בכך, חלקים בחברה הישראלית, שמודעים להיסטוריה היהודית, מכינים להם כמו בכל הדורות מקלט אחר, על כל צרה שלא תבוא. זו הסיבה העיקרית לאטרקטיביות של הדרכון הזר".

פרופ' צחור מסביר מדוע הדרכון האירופי הוא המבוקש ביותר: "אפילו מי שיש לו דרכון סלובקי או סלובני יכול - בגלל האיחוד האירופי - לקבל למשל מקום באוניברסיטה בלונדון בשכר לימוד נמוך מאוד". עם זאת, לדבריו "זו סיבה משנית, שנייה לניסיון של הדורות היהודיים לאתר מקלט לימי צרה. אני רוצה לקוות שהרוב מניחים כמוני שלא נזדקק לו, אבל הניסיון היהודי מלמד שכדאי להכין".

באשר לספרד, צחור אינו אופטימי: "ההליך הצפוי הוא כזה שאך מעטים יצליחו להוכיח קשר ישיר לספרד. גנאולוגיה היא השרשרת המשפחתית כלפי מעלה, וגנאולוגיה יהודית קשה מאוד להוכחה להבדיל מזו הנוצרית, שהיה בה רישום מסודר מאוד. הגנאולוגיה היהודית נסמכה פה ושם על ספרי קודש, אך זו לא אסמכתה. היו כאלה שהיה להם פנקס, אבל פנקסים אלה כמעט ולא שרדו. לרובנו קשה להגיע לרישומים מדויקים אל מעבר לדור החמישי של כל אחד מאיתנו".

"הדרכון מקל על החיים"

ומה אומרים הישראלים שלהם כבר יש דרכון? רועי דותן, בן 27 מתל אביב, מחזיק בדרכון צרפתי: "אבא שלי הוא במקור מאלג'יריה, והתגורר שם תחת שלטון צרפתי. הוא קיבל אוטומטית את אותו דרכון, ובעקבותיו גם אני ואחותי קיבלנו דרכונים צרפתיים. אני שומר על הדרכון הצרפתי כי הוא מאפשר כניסה לאירופה והגעה קלה יותר לארצות הברית. הדרכון יעזור גם למצב שבו נרצה יום אחד לגור כמה שנים בחו"ל, אם באירופה או באוסטרליה, שיש לה הסכמים עם האיחוד האירופי. הוא גם נותן אפשרות לעבודה באירופה. לרדת מהארץ לא נמצא על הפרק".

ברצלונה. השער הישראלי לאירופה(צילום: זיו ריינשטיין)

לדניאל, בן 28 מתל אביב, יש דרכון גרמני. "מוצאו של סבי מגרמניה, וכששינו את החוק - אמי, אני ואחותי קיבלנו דרכונים גרמניים". גם הוא טוען כי השיקול הביטחוני אינו מרכזי: "זה לא שפתאום אהיה חייב לברוח מפה ותודה לאל יש לי דרכון זר ויש לי לאן ללכת. אני לא מסתכל על הדרכון כפוליסת ביטוח, אלא ככלי בכפר הגלובלי, שהופך עבורי את החיים לנוחים מאוד. אין לי עניין בירידה מהארץ לצמיתות, אלא רצון לחיות טיפה בחו"ל, לראות עולם. הדור שלנו מרגיש בטוח מאוד במוצאו וביהדותו ורואה את עצמו חלק מהעולם הגדול".

הקשר האירופי של רועי (32) מחולון הוא דרך אשתו, שמחזיקה בדרכון גרמני. "גם לשני ילדינו יש דרכון גרמני, דרך סבתה של אשתי. לי, לעומת זאת, אין דרכון זר, אבל בזכות הדרכון של אשתי התגוררנו בגרמניה במשך שלוש שנים. הדרכון שלה אפשר לי לגור שם ולעשות הכול, מלבד להצביע בבחירות".

הוא דווקא מודה שהאפשרות להגר ולא לשוב הייתה על הפרק: "כשעברנו לגרמניה המחשבה הייתה לרדת לצמיתות כי בארץ קשה מאוד לחיות. שם החיים הם הרבה יותר נוחים וקלים כלכלית - פחות שעות עבודה, אתה קונה הרבה יותר עם הכסף שאתה מביא הביתה, המוצרים בסופר עולים הרבה פחות מאשר בארץ. חזרנו בגלל מזג האוויר והמרחק מהמשפחה ומהחברים. לישראלי קשה בחו"ל. נכון שמבחינה כלכלית קל יותר, אבל מבחינה תרבותית ומנטאלית, יש הבדלים מהותיים. בכל מקרה, אם תהיה אפוקליפסה כלכלית וביטחונית יש לנו לאן לברוח".

יואב (42) מרעננה הוסיף: "יש לי דרכון צ'כי זה שנה דרך אבא שלי, שנולד בפראג. מבחינתי הדרכון מהווה עוד אזרחות, כי במדינה כמו שלנו אי-אפשר לדעת מה יקרה מחר ומחרתיים, אז טוב שיש דרכון נוסף. הוא גם מאפשר לנו לדלג על הצורך לעשות ויזה לארצות הברית ויאפשר לילדים לימודים ועבודה בחו"ל. באיום ביטחוני, הדרכון ייתן עוד אלטרנטיבה ויותר שקט. כרגע אנחנו לא שוקלים מעבר למגורים שם, אבל זה פותח אפשרויות לילדים כשיהיו גדולים יותר".