אחיי החילונים, אנו מצילים אתכם מהתאבדות
אילו הייתה ישראל משכילה להבין עד כמה הישיבות והכוללים שומרים עליה - חיילים הייתה מעמידה סביב בתי המדרש, לשמור לבל יבטלו התלמידים רגע מלימודם. אין כאן מאבק על זכויות עולם התורה. אחים שלנו מנסים להתאבד, לוותר על סם החיים של העם היהודי. ככה ניתן להם לקפוץ מהגג אל מותם?
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
אני ממש לא הופתעתי מהשקט המופתי. המפגן הענק מעולם לא כוּון נגד מישהו או משהו: לא נגד בנט, לא נגד לפיד ואפילו לא ביבי. הם לא באמת שווים התייחסות ברגעים המרוממים שההיסטוריה לא תשכח, מאלו שחווינו אמש. המפגן הזה היה רק בעד: בעד התורה, בעד לומדיה, בעד האלוקים שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.
עוד דעות בערוץ היהדות :
העצרת הזו כוּונה לפני הכל אלינו, אל תוך הבית פנימה. לתת לנו עוד "דלק" להמשיך בראש מורם למען המטרה העליונה – להמשיך ללמוד תורה, בכל מחיר. או לכל הפחות – להמשיך לתמוך בעמלי התורה הזונחים תענוגי שעה לטובת לימוד גמרא עתיקת יומין.
בלי נאומים, כי חבל על המילים
יהודי בלי תורה, הוא כמו דג בלי מים. ככה אנחנו מאמינים. כל ילד חרדי גדל על המסורת הזו. התורה כותבת
שחור על-גבי לבן כי היא-היא סלע קיומנו על אדמת ארץ הקודש. דוד המלך חוזר על המסר הזה בתהלים. אין כאן ויכוח. אדמת ישראל לא שווה כלום בלי תורה, ואיש לא יקבע קריטריונים ללימודהּ.
רגע השיא של העצרת נרשם כאשר רבבות המשתתפים – אנשים, נשים וטף, באחדות משובבת לב – נשאו תפילה, קיבלו בצוותא עול מלכות שמים, והכריזו קבל עם ועולם כי "אין אומתנו אומה אלא בתורתה". היה זה רגע מרטיט, שנסך בכל משתתף תחושת גאווה ושמחה.
לא נשמעו נאומים בעצרת, כי אין באמת עם מי לדבר. בחודשים האחרונים אפשר לראות זאת בחוש. מפלס השנאה שבר כל שיא. אף אחד לא רוצה להקשיב, כאילו כל אחד מדבר בשפה אחרת. ובכלל, לפעמים, השתיקה היא-היא הזעקה הגדולה ביותר. אין מילים אל מול התנהגות מכפירה כזו של ראשי המדינה, שריה ויועציה. התנהגות של מתאבדים.
היינו שם בשבילכם
לא נשמעו נאומים כי המאבק על החופש ללמוד תורה איננו מאבק חרדי בלבד. זהו מפגן כלל-ישראלי
של אהבה לתורה. בלבנו ביקשנו לייצג את מיליוני הישראלים שלא הגיעו אתמול לירושלים.
אילו מדינת ישראל הייתה משכילה להבין עד כמה הישיבות והכוללים שומרים ומגנים על קיומה במצב ביטחוני רעוע כל-כך – חיילים הייתה מעמידה סביב בתי המדרש, לשמור על התלמידים לבל יבטלו רגע מלימודם.
אין כאן עניין של שמירה על זכויות עולם התורה. יש כאן מאבק על זכויות המדינה. אחים שלנו מנסים להתאבד, לוותר על סם החיים של העם היהודי. ככה ניתן להם לקפוץ מהגג אל מותם?
- הכותב הוא עיתונאי ופרשן חרדי
לפנייה לכתב/ת 
