'קפטן אמריקה: חייל החורף': שם פס על הכוכב
דווקא הגיבור הכי פטריוט של מארוול עומד במרכז סרט שמפקפק במערכות הביטחוניות של ארצות הברית. "קפטן אמריקה: חייל החורף" משלב היטב בין מותחני הקונספירציה של שנות ה-70 לאקשן האינטנסיבי של ימינו, ומבקר באלגנטיות מפתיעה את המציאות בארץ החתרנויות הבלתי נגמרות
אם יש משהו נועז ב"קפטן אמריקה: חייל החורף" ("Captain America: The Winter Soldier"), הרי זו החשיפה של היסודות הנאציים והפשיסטיים החבויים בסוכנות הביון האמונה על אכיפת החוק וההגנה האזרחית - S.H.I.E.L.D. ואכן, קשה לחשוב על סרט אקטואלי יותר לאמריקה שאחרי פרשת אדוארד סנודן וחשיפת הציתותים לקווי הטלפון של מאות אלפי אזרחים אמריקאים שמנהל ממשל אובמה. מהבחינה הזאת לפחות, "קפטן אמריקה: חייל החורף" הוא אחד ממוצרי מארוול היותר אינטליגנטיים.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet :
"קפטן אמריקה: חייל החורף" מהווה גם שילוב מעניין של סרטי הפרנויה של שנות ה-70 - שהופיעו כתגובה למלחמת וייטנאם ופרשת ווטרגייט, וזיהו את הממסד הפוליטי המסואב כמקור של איום וקונספירציות - עם המהומה האינפנטילית שמיוחסת למעללי גיבורי-העל.
נוכחותו של רוברט רדפורד, שמזוהה עם שניים ממותחני הקונספירציה הגדולים של שנות ה-70 - "שלושת ימי הקונדור" (1975) ו"כל אנשי הנשיא" (1976) - כנבל הראשי של הסרט, מייצרת זיקה בלתי נמנעת למותחנים הפסימיים הנ"ל. היא גם מעניקה לסרט את התוקף הפוליטי-ביקורתי שרדפורד, כמייצג של השמאל הליברלי האמריקאי, מקפיד עליו ברבות מהופעותיו (ע"ע "כאריות לכבשים" ו"המוצא האחרון").
הסרט הראשון, מ-2011, מצא את קפטן אמריקה/סטיב רוג'רס (בגילומו של כריס אוונס החיוור) כשהוא מסייע לצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה לנטרל את האיום הגלום ב"הידרה" - ארגון הטרור הפועל במסגרת הצבא הנאצי,
ואת הארכי-נבל Red Skull המשמש כסוכנו. הסרט ההוא שילב בין הנוסטלגיה של סרטי מלחמת העולם השנייה ובין הסביבה של גיבורי-העל (דמותו של "קפטן אמריקה", בחליפת הפסים וכוכבים והמגן התואם נבראה, כזכור, בעיצומה של המלחמה על ידי ג'ק קירבי וג'ו סיימון).
הסרט הנוכחי מוצא את רוג'רס שבעים שנה מאוחר יותר, במהלכן שהה בהקפאה עמוקה, כשהוא באמריקה של ימינו. הסרט אינו מתעכב יתר על המידה על קשיי ההתכווננות שלו למאה ה-21 (פנקס ה"דברים שצריך להשלים" שלו כולל את הנחיתה על הירח, להקת "נירוונה" וסטיב ג'ובס), שכן זמן לא רב לאחר ההתחלה מתבצעת התנקשות בחייו של מנהל סוכנות המגן, ניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון).
הדבר קורה אחרי שפיורי מביע ספקות בפרויקט Insight - שלושה רכבי אש מרחפים דמויי צרעה שביכולתם לאתר ולחסל כל טרוריסט בפוטנציה. מעין גירסה אימתנית של "האח הגדול". ראש המועצה לביטחון עולמי, אלכסנדר פירס (רדפורד), דווקא איננו שותף לדאגתו של חברו הטוב, פיורי, ורואה בפיתוח החדש בסיס להשלטת סדר גלובלי. אחרי חיסולו של פיורי, מוצא עצמו רוג'רס נמלט על חייו כשלצידו סוכנת קג"ב לשעבר וסוכנת S.H.I.E.L.D בהווה, נטאשה רומנובה (סקרלט ג'והנסון) וחברו הטוב ה"פלקון" (אנתוני מקי).
השלושה נרדפים על ידי דמותו בעלת הזרוע הביונית של "חייל החורף" (סבסטיאן סטן), שאינו אלא באקי בארנס, רעהו לנשק של רוג'רס בתקופת המלחמה, שהפך מאז למחסל בשירות הסובייטים. הנ"ל פועל עתה בשירותו של גורם בטחוני, שלא ייתן לאיש לעצור את פרויקט החיסול ההמוני הממשלתי ("מהם עשרים מיליון קורבנות לעומת חייהם של שבעה מיליארד"). מהר מאוד מגלים הקפטן וחבריו ש-S.H.I.E.D שורצת סוכני הידרה המקננים בה וזוממים באמצעותה להשתלט על העולם.
העובדה שהארכי-אויב של קפטן אמריקה בסרט הנוכחי היא המערכת הצבאית והפוליטית האמריקאית אינה, כאמור, עניין להקל בו ראש; והתסריט (מאת כריסטופר מרקוס וסטיבן מקפילי שרקחו גם את עלילת הסרט הראשון)
משכיל לשלב בין קטעי פעולה מפוצצים - במלוא מובן כפל המשמעות - לבין סצינות פרנויה אפקטיביות נוסח סרטי שנות ה-70 ההם (כולל בדיחה מוצלחת על חשבון קלאסיקת נעורינו, "משחקי מלחמה").
ההפתעה באה גם מצד הבמאים, האחים ג'ו ואנתוני רוסו שהתמחו עד כה בעיקר בסדרות טלוויזיה ("משפחה בהפרעה"). עבודתם כאן מרשימה - במיוחד באחת הסצינות המוקדמות שבה מנהיג רוג'רס השתלטות על ספינה שנחטפה בידי פיראטים - אך כושלת דווקא בשיאו של הסרט, שמנסה לשווא לאזן בין קקופוניה חזותית ועימות בעל טונים מלנכוליים עם "חייל החורף" הנחוש.
פגם בולט נוסף כרוך בהופעתו של אוונס בתפקיד "קפטן אמריקה". יכולותיו הממש מוגבלות כשחקן מונעות מהרגעים השקטים והאינטימיים מלעבוד באמת. ומה לעשות שבלי המגן החסין כל, הוא לגמרי חסר נוכחות. אבל זה לא העיקר בסרט שיוצר, כאמור, זיקה לא מוסווית בין מדיניות ההגנה האמריקאית והשלטון הטוטליטרי הנאצי. וכאשר המסר הנ"ל מוגש באריזה של סרט גיבורי-על/קומיקס הוליוודי עתיר תקציב - ההערכה לתוצאה אפילו גבוהה יותר.
