"הארובות היו לידינו, ואנחנו עבדנו את ה'"
בקרון הבהמות, בשבת, בדרך מזרחה - הוציא אביו פרוסת לחם ששמר במיוחד וקידש עליה. גם לאחר שנשאר לבד בתופת של אושוויץ, הרב סיני אדלר לא הפסיק להאמין - ושרד בזכות נער אחר שלמד אתו בלילות גמרא מהזיכרון. "כשאדם הוא עבדו של הקב"ה, הוא לעולם לא יהיה עבד של מישהו"
הרב סיני אדלר עבר את התופת, אך לא חדל להאמין אפילו לרגע אחד. במחנה אושוויץ שרד את הסלקציה, אך הוריו נספו והוא נותר לבדו בעולם. אחד הזיכרונות האחרונים שיש לו מהוריו, הוא ערב שבת בקרון הבהמות בדרך מזרחה.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
"אבא הוציא מכיסו פרוסת לחם, ועשה עליה קידוש", הרב אדלר מספר ל-ynet ו"אורות – טלויזיה יהודית". "אחר כך חילק את הפרוסה לשלושה חלקים, וכל אחד קיבל חתיכת לחם - קידוש במקום סעודה. אפילו בקרון בדרך לאושוויץ אבא לא שכח לקדש את השבת.
קראו עוד בערוץ היהדות :
"כשהגענו לתחנה הסופית, נפתחו הדלתות. אני זוכר שהסתכלתי אחורה, ובמרחק של 500 מטרים ראיתי בחושך מבנה שמתוכו מתרוממת ארובה גבוהה, ומתוך הארובה נפלטות להבות אש. למחרת בבוקר, שאלנו איפה אנחנו. אמרו לנו: 'המקום הזה נקרא אושוויץ. פה נכנסים דרך השער, ויוצאים דרך הארובה".
בליל הסדר במחנה אמרנו: "עכשיו בני חורין"
הרב אדלר שרד את הסלקציה לצד כ-500 נערים נוספים. מפגש מקרי עם צעיר אחר, חיזק אותו
ברגעים הקשים ביותר: "כשאני ככה שוכב לידו, ורוצה כבר לסגור את עיניי כי הייתי מאוד עייף, הוא אומר לי: יש לי בקשה אליך. כל לילה אני קובע עיתים לתורה. הוא התחיל ללמוד כמו שלומדים בישיבה, עם ניגון, והוא שכח את הכל; שכח את אושוויץ ושכח את הארובות שהיו במרחק לא רב מאיתנו. הוא ידע רק דבר אחד: שכל זמן שעיניו פקוחות, הוא צריך לעבוד את הקב"ה".
האמונה הייתה חבל ההצלה של הרב במחנה. "אני חושב שאדם שמאמין זה המצב הנורמלי", הוא מסביר. "איך אפשר שאדם לא יאמין? אין דבר כזה, אין מציאות כזאת". גם בליל הסדר לא שכחו הרב אדלר וחבריו את יהדותם, ותוך כדי הליכה אמרו את ההגדה בעל-פה, מתוך שברי זיכרונות. ב'הא לחמא עניא' אנחנו זוכרים שאבותינו אכלו את לחם העוני במצרים", הוא מספר. "אבל לנו לא היה שום דבר, אפילו לחמא עניא לא היה. ממש כלום. וזה הכל היה רלוונטי.
"אמרנו 'עבדים היינו לפרעה במצרים' - איך אפשר להגיד משפט כזה? עבדים היינו - ועכשיו אנחנו בני חורין? אנחנו עבדים הרבה יותר גרועים, אני חושב, מאשר אבותינו במצרים. הרי היינו הפקר גמור. אך במבט לאחור אני חושב שאפשר היה להגיד את זה... שום עם בעולם לא יכול לשעבד אותנו. הם יכולים לעשות בנו מה שהם רוצים, אבל להפוך אותנו לעבדים? אין דבר כזה. כשאדם הוא עבדו של הקב"ה, הוא לעולם לא יהיה עבד של מישהו.
"כשאמרנו 'לשנה הבאה בירושלים', זו באמת הייתה בקשה מעומק הלב... ועובדה, הקב"ה זיכה אותי ושנה הבאה זכיתי להיות בירושלים".
תוך כדי ראיון מקבל הרב אדלר שיחה מבנו המבשר לו כי הפך לסבא-רבא בפעם השנייה באותו הלילה - לבנו נולדו שני נכדים. "אנחנו צריכים לזכור מה שעברנו כדי להודות לקב"ה על שאנחנו חיים וקיימים, על אפם ועל חמתם של כל שונאי ישראל", הוא אומר. צפו בכתבה המרגשת.
לפנייה לכתב/ת 
