גדול או מועשר: גם "מוצר חלב דומה" בפיקוח

בשורה קשה לתנובה, טרה ושטראוס: גם מוצר גדול או מועשר ייחשב מוצר בפיקוח, אלא הוכח אחרת, כך קבע המפקח על המחירים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, אורי בר צוק, בהנחיות שהוציא המגדירות מהו "מצרך דומה" בשוק מוצרי החלב, ובאילו תנאים ייחשב כמוצר תחת פיקוח מחירים.

• בניגוד לחוק? המחלבות לא תמיד מציינות "מחיר בפיקוח"
  

ההנחיות הוצאו בעקבות מצב שוק מבלבל. קיימות אריזות בגדלים שונים של מוצרים בפיקוח וכן מוצרים בפיקוח שהוספו להם תוספות, תוספים והעשרות. לאחרונה, נשמעו טענות של מחלבות כמו טרה, שטענה כי גבינה לבנה 5% מתוצרתה, זה לא מוצר שמחירו בפיקוח, משום שהיא מועשרת. במשרד החקלאות מסרו שהטענה לא נכונה. כן הוצאו ההנחיות בעקבות תביעות ייצוגיות שהגישו צרכנים, בטענה שמוצרים כמו חמאה 200 גרם נמכרים במחיר מופקע ולא במחיר המפוקח של חמאה 100 גרם כפול 2, רק משום שהגודל שלהם לא תואם את הגודל של המוצר המוזכר מפורשות בצו (100 גרם).

ההנחיות הופצו היום למחלבות, רשתות שיווק וקמעונאים, ונוסחו בעקבות דיונים בוועדת המחירים של משרדי החקלאות והאוצר. על פי ההנחיות, לא ניתן למכור מצרכים שהינם מצרכים דומים במחיר העולה על מחירו של המצרך המפוקח (הכוונה למחיר ליחידת מידה). "היחידה לאכיפת החוק במשרד הכלכלה תונחה לפעול לאכיפת הוראות החוק בעניין מצרכים דומים החל מ-1 באוגוסט 2014", כך נמסר.

זה מוצר מועשר שנמצא בפיקוח, משום שזו הגבינה הלבנה היחידה של טרה ועד שלא תוכיח שההעשרה משנה את אופי המוצר - מחירו נחשב למפוקח

גם בגבינה הלבנה של שטראוס יש פי 2 סידן. בכל זאת זה מוצר בפיקוח(צילום: מירב קריסטל)

"למנוע הפקעות מחירים"

"מטרתנו היא לעשות סדר מבחינת יכולת האכיפה לגבי הפקעות מחירים, במצרכים שברור שהם דומים למצרכים שמחירם נמצא בפיקוח ממשלתי", אמר בר צוק ל-ynet. "בעבר הוגשה תביעה על כך שמוכרים חמאה 200 גרם במחיר שהוא יותר מכפול מהמחיר המפוקח ל-100 גרם. המחלבות היו בסדר, הן מכרו אותה במחיר סיטונאי לפי היחס הנכון למחיר המפוקח, אבל רשת השיווק אמרה: '200 גרם זה לא בפיקוח' ולקחה יותר. לפי ההנחיה, כל המצרכים הדומים בכל הגדלים יימכרו במחיר בפיקוח בהתאם לגודל שלהם, חוץ מאלה שקטנים ביותר מחצי".

איזה מצרך הוא לא דומה?

"אלה עם תוספות שרואים אותן כלפי חוץ. כמו ירקות למשל, או כאלה שמשנים את אופי המצרך. מהמטרה היא שלא יבוא יצרן שיעשה שינוי מינורי במצרך כדי להתחמק מפיקוח בצורה מאסיבית, אבל אני לא רוצה לבלום את התחרות והמגוון בשוק. אם יצרן רוצה להוציא גבינה 5% ורודה כמוצר ייחודי אין לי בעיה עם זה".

אז תוספות הופכות את המצרך ללא דומה, אבל מה לגבי תוספים שמוסיפים לחלב וגבינה כמו סידן, ויטמין D, ברזל?

"ברירת המחדל היא שכל המוצרים האלה הם מצרך דומה ועל המחלבות להוכיח שזה מצרך שונה. אם מדובר בתוספים בלתי נראים כמעט, בשוליים, שמייצרים שינוי קטן בהרכב אז זה לא מוצר שונה. הכוונה היא לחלב 2.99% שומן, או חלב שאחוז החלבון והלקטוז בו שונים מחלב שבפיקוח בהפרשים קטנים".

מה לגבי החלב של יטבתה המועשר, שנמכר במחיר גבוה לעומת חלב רגיל, ובאותה מידה החלב המועשר של תנובה לסוגיו?

"החברות יצטרכו להסביר לנו למה זה מוצר שונה מחלב שמחירו מפוקח ומהן התועלות המיוחדות שלו. אנחנו קובעים, לא הן. אם לא נקבע שזה שונה - אזי זה מצרך דומה. אם המוצרים המועשרים, מועשרים בוויטמינים ובתוספות משמעותיות והדבר בא לידי ביטוי במיתוג שונה של האריזה, המדגישה שזה מוצר שונה, יתכן מאוד שנסכים עמן ונקבע שזה מוצר שונה.

"לא בכדי במשקאות חלב, כמו של יטבתה, יש הפרשים גדולים במחיר. צרכן לא סתם משלם 2 שקלים יותר, הוא יודע שזה מוצר שונה, אלא אם הוא לא שם לב. אנחנו פה כדי שישים לב".

חלב מעודן. מוצר דומה, עד שיוכח אחרת, אם כי נראה שרוב המשקאות של יטבתה לא יוגדרו כ"מצרך דומה"(צילום: שלומי ארביב)

מה לגבי גבינה לבנה של טרה 5%? טרה טוענת שהגבינה לא נמצאת תחת צו פיקוח המחירים  (למרות שהיא נמכרת במחיר שבפיקוח, וולנטרית, לטענת החברה), מפני שהיא מועשרת בסידן ובויטמין D.

"אם זה לא תוסף טריוויאלי, מדובר במוצר שונה, אבל אם זה המוצר הסטנדרטי של טרה ואין להם גבינה לבנה בלי תוספת, סביר להניח שזו הגבינה הלבנה שלהם ולכן המחיר שלה בפיקוח".

אין לטרה גבינה לבנה אחרת.

"אם זו הגבינה היחידה שלהם, סביר להניח שהיא בפיקוח. כעיקרון, תוספים רכיבים ושינויים קלים זה מצרך דומה".

חלב עם ברזל - זה דומה עד שלא יוכח אחרת?

"הם יצרכו להראות שזה רכיב מהותי, שממותג שונה וברור לצרכן שזה מוצר מיוחד. אם זה משהו שרכיב הברזל באותיות המינאטוריות שונה מעט, זה לא מצדיק".

מה לגבי שמנת חמוצה 15% של יטבתה, ששטראוס טוענת שאינה בפיקוח משום שהיא מועשרת? על גבי אריזתה אין שום הבלטה שמדובר במוצר שונה.

"גם כאן החברה צריכה להוכיח שזה מוצר מועשר במידה כזאת שהוא שונה. אם אין שום הבלטה שזה מוצר שונה, יתכן שזה מוצר דומה, או שיטבתה תתבקש לשנות את האריזה. חייב שיהיה ברור לצרכן שזה מוצר שונה. לגבי כל הסוגיות בתחום האפור, ניתן הזדמנות למחלבות להסביר עצמן. לא ארוץ מחר, דבר ראשון בבוקר, לאכוף את הנקודה הזאת וגם כשנתחיל באכיפה, יהיה תיעדוף באכיפה. המטרה שלנו היא שיהיה יותר ביטחון לצרכן. שירגיש שיש מי ששומר שלא יעבדו עליו".

שמנת חמוצה יטבתה. בחברה טוענים שבניגוד לשמנת החמוצה של תנובה, המוצר שלהם לא בפיקוח. האמנם? עד אוגוסט, החברה תצטרך להוכיח למדינה שהמוצר מועשר באופן שברור לצרכן שמדובר במוצר שונה

מהו מצרך דומה לפי ההנחיות?

מצרך דומה הוא מוגדר כך: "מצרך זהה למצרך בצו, או מצרך זהה מלבד היותו שונה בגודלו, משקלו ו/או באריזתו- הוא מצרך דומה. מצרך יוגדר כדומה אם הוא זהה למצרך המופיע בצו מלבד היותו שונה בגודלו או במשקלו לפי העניין".

בהנחיות מצוינים חריגים כגון: "מוצרים שנועדו לשימוש שונה, כגון: חמאת 10 גר' למלונות ומטוסים וזאת מכיוון ששימוש כאמור הוא שונה מבחינת הצרכן הסביר. בכל מקרה מצרך הקטן מהמצרך המפוקח ב- 50% לפחות לא יחשב למצרך דומה".

עוד נקבע כי "מצרך בעל אותן תכונות ובעל מותג שונה ו/או יצרן שונה - הינו מצרך דומה. חריג לכלל זה הינו מצרך חדש, שנקבע או הותר לו מחיר אחר, שלא היה קיים בשוק ערב החלת הפיקוח. חריג נוסף לכלל זה, הוא מצרך בעל נתח שוק קטן ושולי בשוק הרלוונטי, ושאינו מיוצר על ידי אחת משלוש המחלבות המרכזיות בשוק מוצרי החלב המפוקחים (תנובה, טרה ושטראוס), כך שלפיקוח על מחירו אין השפעה ניכרת בשוק. עמדת המפקח על המחירים וועדת המחירים היא כי החלת מחיר מפוקח על מצרכים אלה כ'מצרכים דומים' אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק שעניינה מניעת השפעה שלילית של ריכוזיות יתר בשוק, ואילו הימנעות מהחלת פיקוח על מצרכים אלה צפויה לעודד תחרות בשוק זה.

עוד נכתב כי מצרך דומה הוא גם "מצרך שיש בו תוספות או שקיימת במרכיביו שונות (ביתר או בחסר) ביחס למצרך המנוי בצו, וזאת במידה ובהיקף שאינם נראים לעין ואינם גורמים לשוני מהותי בתכונותיו של המצרך מבחינת התועלת לצרכן הסביר (כגון: תוספות ויטמינים או מינרלים שאין בהם תוספת תועלת מהותית, שינויים מזעריים בהרכב או בתכולה או שינויים ברמת כשרות המוצר).

"לעניין זה יובהר כי שינויים שייחשבו כשינויים מהותיים בתכונותיו של המצרך הם שינויים הנראים לעין הבאים לידי ביטוי בתוספות טעם, צבע, מרקם, פירות, ירקות או רכיבים משמעותיים אחרים או אם יוכח למפקח כי יש בהם תוספת תועלת מהותית לצרכן, ובלבד ששינויים אלה יודגשו ויבודלו באופן ניכר על גבי אריזת המצרך".

לגבי מוצרי מעדנייה (גבינות עמק וגלבוע) נקבע כי: "מצרך מפוקח אשר בעמדת המכירה עובר תהליך עיבוד נוסף כלשהו הינו מוצר מפוקח לכל דבר ועניין. כדוגמה: גבינה שנפרסה או רוסקה במעדניה". לא ברור אם הגבינות של טרה תחת שם המותג "נעם", נחשבות למצרך דומה, שכן שמה שונה מהשם המפורש של שתי גבינות המעדנייה שמוזכרות בצו הפיקוח. בכל מקרה, טרה מוכרת כרגע גבינות אלה במחיר מפוקח.