גיוס דתיות: "40% מהאולפנות סגורות בפני צה"ל"
כמעט מחצית מבתי הספר הדתיים לבנות סוגרים את שעריהם בפני הצבא, ומכניסים רק את נציגי השירות הלאומי. ב-30% נוספים מאפשרים פעילות הסברה רק אחרי שעות הלימודים, ומחוץ לבית הספר. "המנהלים מציגים לבנות תמונה חלקית, תוך הסתרת מידע על האפשרויות העומדות בפניהן"
פולמוס גיוס הדתיות מגיע לכנסת: עמותת "אלומה" המלווה את בוגרות החינוך הדתי המתגייסות לצה"ל, מדווחת כי כ-40% מבתי הספר אינם מאפשרים לאנשיה ולנציגי הצבא להציג בפני התלמידות את מסלולי השירות המתאימים להן, כפי שעושות עמותות השירות הלאומי.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לטענתה, הרבנים והמנהלים מכוונים את הבנות לבחור ב"שירות משמעותי", אך למעשה מציגים להן תמונה חלקית תוך הסתרת מידע על מגוון האפשרויות העומדות בפניהן.
עוד כתבות בערוץ יהדות :
בדיון בנושא שהתקיים הבוקר (ד') בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, אמרה מנכ"ל "אלומה", יפעת סלע, כי מאות תלמידות מגיעות לערבי הסברה שמקיימת העמותה – מה שמעיד על התעניינות רבה מצידן בשירות צבאי, אך עם זאת, כמעט במחצית מהמוסדות אין לנציגיה דריסת רגל.
כ-30% מבתי הספר מתירים להם לקיים פעילות הסברה בין כתליו, וכ-30% נוספים משתפים גם הם פעולה - אך מבקשים שהיא תיעשה מחוץ לשעות הלימודים, ולא בשטח המוסד.
רק 33% מהמתגייסות זוכות לתמיכה בית-ספרית
סלע דחתה את טענת הרבנים מתנגדי הגיוס, ולפיה בנות המתגייסות לצה"ל מתרחקות או עוזבות את הדת, וטענה כי סקר שקיימה "אלומה"
הוכיח כי אין הבדל משמעותי בשמירה על הזהות הדתית בין המשרתות בצבא לאלו שבשירות הלאומי.
לדבריה, בעוד ש-80% מההורים תומכים בבנותיהם המתגייסות, שיעור התמיכה בהן מצד בתי הספר עומד על 33% בלבד. "אין הלימה בין יחס ההורים לגיוס, ליחס מערכת החינוך הדתית", העירה.
מיכל דה האן, סגנית ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, דחתה את הטענות, ואמר כי המערכת נותנת "מענה של 100%", כהגדרתה, לכל בת המבקשת להתגייס.
"מי אמר שהדרך הנכונה היא לפתוח דווקא את בתי הספר?" תהתה, "כל המנהלים נחשפים למידע, ובת שמעוניינת להתגייס מקבלת הכוונה מהיועצת. אנו מתחילים לדבר על שירות משמעותי בכיתה י', ופורסים אפשרויות בשיעורי חינוך".
רבני "בית הלל": בנו מדרשות לבנות
יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא ("יש עתיד"), האשימה בדיון את ראשי החינוך הממלכתי-דתי ב"עצימת עיניים מול השינויים המתרחשים בקרב הבנות הדתיות ובצה"ל". לדבריה, "לבתי הספר התיכונים הכלליים הצבא נכנס ומסביר - לתיכונים של בנות דתיות לא".
ח"כ לביא הדגישה: "אני בכלל לא עוסקת בשאלה אם לשרת בצה"ל או לא. זה לא דיון ערכי-הלכתי. השאלה היא אם כל הבנות נחשפות למידע הקיים על המסלולים המיוחדים שהצבא מאפשר בזמן המתאים, כשהבת וההורים מקבלים את ההחלטה... המידע נמנע מהבנות. זה כשל של המערכת".
יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל רחל טבת-וייל, אישה דתייה בעצמה, סקרה בישיבת הוועדה את המאמצים שעושה צה"ל על מנת לתת תנאים הולמים לכל בת שומרת מצוות המתאימים לאורחות חייה.
את הקול הרבני בדיון השמיע מנכ"ל ארגון "בית הלל", הרב רונן נויבירט, שאמר: "תפקיד מערכת החינוך קריטי. חוסר מידע גורם לפעמים למרידה.
בנות עושות 'דווקא' ומגיעות למקומות לא מתאימים. חובתנו כרבנים ומחנכים לא לסגור - אלא לתת כלים".
לדבריו, "חסימת מידע היא בעייתית" ויש להתמקד תחתיה בהכנה הרוחנית לשירות – יהיה היכן שיהיה. "במקום להשקיע בלהילחם בבנות, בואו נשקיע משאבים בבניית מדרשות לבנות.
"כיום, בכל שנה, המדרשות נאלצות לדחות כמאה פונות מחוסר מקום, והן הולכות לצבא ללא הכנה רוחנית. יש גם ספרים רבים של דיני צבא ומלחמה לבנים. אבל אין ספר אחד לבנות ששואלות שאלות שונות".
