אבד בתרגום: שמות המותגים הגרועים ביותר

בכל פעם אנחנו נדהמים מחדש כשאנחנו נתקלים בתופעה הזו: יצרנים ומשווקים, שדואגים כל כך לפיתוח המוצר שלהם, לאריזה ולקמפיין הפרסומי, ולא חושבים על דבר אחד קטן: איך עלולים הצרכנים להבין את שמו של המוצר שלהם.

כתבות נוספות מאת ערן יסעור :

• שתו והישארו רזים: כך מוכרים לכם אלכוהול
• השיווק מת מצחוק: כך מגיעים ללב הצרכנים
• בושם זיעה וארוחת קולגייט: המיתוגים הכי מוזרים
  

בעבר, כבר סיפרנו לכם על מיץ בשם "טרור", על מזון חתולים ששמו יכול להתפרש כ"צואת חתולים" ועל סוכריות איידס ונעלי "זרע". והפעם, קבלו משלוח חדש מפח הזבל של השיווק: שמות של מוצרים "מהגיהנום", כאלו שכשתראו אותם לא תוכלו שלא לתפוס את הראש ולהתפלא על מה לעזאזל הם חשבו שם, כשהם בחרו את השם הנורא הזה למוצר שלהם.

"פיגוע" אופנתי

הייתם מצפים, למשל, שמעצבים בתחום האופנה שאמורים להפגין טעם טוב, יפגינו אותו לא רק בעיצוב הקולקציה שלהם אלא גם בבחירת השמות לקו האופנתי החדש שלהם. זה כנראה לא המקרה של יצרנית הנעליים שקראה למותג שלה "בחורים טובים לא נועלים מוצרים מעור". נכון, ספרו לנו שהנעליים שלכם מפלסטיק או מחיקוי דמוי עור אחר ונרוץ לרכוש אותן בשני שקל בבאסטה הקרובה.

נורא קשה לבחור שם טוב למוצר. אז יצרנית האופנה הבאה בחרה בשם שהוא "טוב דיו" – good Enough. אתם כל כך צודקים! זה גם נורא משכנע לקנות בגדים שאתה יודע שהם לא הכי טובים, אלא "טובים מספיק". גם נורא תרצו להתגאות בהם מול החבר'ה.

נכון ששם המותג Troglodyte Homonculus נשמע לכם נורא מתוחכם ועדכני והייתם רוצים לקנות את החליפות המחויטות שלו לקוקטייל הבא שאתם מוזמנים אליו? אז מגיע לכם. כי משמעות הביטוי הזה הוא משהו בסגנון "איש מערות דֶבִּיל", שזה כנראה מה שאנשי המותג הזה חושבים על הלקוחות שלהם.

ואחרי "הפיגועים האופנתיים" האלה כדאי להתנחם במשהו מתוק. כמה מעורר תאבון יכול להיות ממתק בשם "אשכי חמור", שגם מתכתב עם צורתם של אותם איברים מדולדלים ומציע שוקולד ממולא בקרם לבן מתוק?

ואם המוצר הקודם גרם למה שהיה לכם בקיבה "לעלות", אז מה תגידו על שמה של המסעדה האסיאתית שבתמונה, שצליל שמה נשמע כמו "להיחנק" (Chowking)?

ואם זה לא היה שוקינג - או צ'וקינג - אז הנה חטיף, שלא רק מבטיח שתקיאו ממנו, אלא אולי גם מקיים:

אחרי כל כך הרבה בחילה צריך לשתות. קולה-שתן מישהו?

ואם קולה-שתן מגעיל לכם מדי, אולי תתכבדו בתה-שתן?

ואם בעצם בא לכם מיץ, אז מה דעתכם על מיץ "אוזני יהודי"?

אגב, לכל מי שחושב שמדובר במוצר אנטישמי, קונסול ישראל בשנגחאי מיהר להרגיע באומרו ש"יהודי" אינו מילת גנאי בסינית, אלא דווקא ביטוי להערכה משום שהסינים מעריכים מאוד יהודים ולכן, כנראה, חשב משווק המוצר שחיבור שם המוצר שלו ליהודים יביא לו תועלת. מה הוא חשב שמיוחד כל כך באוזן של יהודי, את זה הקונסול לא הסביר. אבל למה אנחנו, שזוללים אוזני המן, נתלונן?

נישאר בתחום המיצים. למי שמתגעגע לטעמה של סבתא שלו, יש לנו מיץ אוכמניות להציע, אבל עם כוכבית: כי למי לעזאזל יש סבתא בטעם של אוכמניה?

הנה רעיון נחמד. כלבים מוציאים אנרגיה. כלבים צריכים להתאושש. בני אדם שמוציאים אנרגיה ורוצים להתאושש שותים משקאות אנרגיה. אז בואו נשיק משקה אנרגיה לכלבים! רעיון נפלא, אבל לא יכולתם לחשוב על שם קצת יותר אטרקטיבי מ"זיעת חיות מחמד"?

אחד מעקרונות היסוד בשיווק הוא פילוח: יש להתאים את המוצר לקהל היעד שלו כדי לענות על צרכיו וליצור לו ביקוש. יצרן המרקים הזה כנראה זיהה שבקרב פרוצות (sluts) יש ביקוש גבוה למרק. אז הוא ייצר להם מרק בטעם בן זונה!

ולסיום, נקנח בשמות מוצר איומים שהוצמדו לקינוחים. למשל, הביסקוויט הזה, שמשמעות שמו היא משהו כמו "לעשות למרי נעים עם האצבע".

יודעים מה זה קולונסקופיה? מדובר בפרוצדורה רפואית שבודקת את המעי הגס באמצעות בדיקה פולשנית באזור פי הטבעת והחלחולת. ומדוע נדרשת הקדמה הלא ממש אטרקטיבית הזו? כדי שתבינו למה ממש לא התחשק לנו לרכוש את קינוח החלחולת הזה, למרות שהוא ממולא בקרם...

וכדי להוכיח שלא רק למותגים אזוטריים יכולים לקרות דברים כאלה, נרחיק עד אוסטרליה ונסיים בשלגון שהושק שם על ידי החברה הידועה יוניליוור, שלא מאמינה כנראה בפוליטיקלי קורקט ומציעה למכירה את גלידת גולדן גיי-טיים: "זמנם המוזהב של הגאים".

ובנימה מוזהבת זו - נסיים עד הפיאסקו השיווקי הבא.