ללא השכלת חרדים נפסיד 50 מיליארד בשנה
בבנק ישראל מעריכים שסגירת פערי ההשכלה בין החרדים לכלל האוכלוסיה תתרום משמעותית לרמת החיים של כל אזרח: 50 מיליארד שקל לשנה, שהם 6,300 שקל לנפש. אם לא יצומצם הפער צפוי לישראל גורל מר: צניחה מהמקום ה-16 ל-26 בדירוג ההשכלה העולמי - והפסד עצום למשק
מחקרים מצביעים על כך שלממוצע שנות ההשכלה יש השפעה ישירה על רמת החיים במדינה. ככל שרמת ההשכלה של הציבור גבוהה יותר, משערים, הוא כשיר לעבודות שמזכות בשכר גבוה יותר. הגידול בשכר מוביל לגידול בצריכה ולפתיחת עסקים ויצירת מקומות עבודה נוספים. לכן מדינות וממשלות משקיעות כסף רב ומאמץ גדול בקידום רמת ההשכלה של האוכלוסייה.
- העדפה מתקנת: קידום חרדים בשירות הציבורי
- פלוג: גידול בשיעור חרדים וערבים יגרור האטה
- לפיד: "החרדים בשוק העבודה ישנו פני החברה"
- בירושלים מחפשים את מארק צוקרברג החרדי
- כמה מרוויחות חרדיות שלמדו הנדסאות?
- מחקר: שילוב החרדים בהשכלה חיוני למשק
אם ההנחה הזאת נכונה, לדור הבא של הישראלים מצפה מציאות עגומה. על פי התחזיות, עד שנת 2059 צפויה ישראל להתדרדר מהמקום ה-16 למקום ה-26 בדירוג המדינות בעולם על פי ממוצע שנות ההשכלה באוכלוסייה. ארבעה גורמים צפויים להוביל לירידה זו בדירוג ההשכלה של אוכלוסיית ישראל: חלק ניכר מאזרחי ישראל מיצו את פוטנציאל הגידול במספר שנות ההשכלה שלהם; חלקם של הצעירים באוכלוסייה הולך ויורד; גלי הגירה מברה"מ לשעבר, שהעלו את רמת ההשכלה בארץ, אינם צפויים לחזור על עצמם; ולבסוף, קצב הריבוי הטבעי במגזרים שמתאפיינים במספר שנות השכלה נמוך - כלומר, החרדים והערבים - גבוה יותר מקצב הריבוי הטבעי של שאר האוכלוסייה.
בגורם האחרון הזה טמונה גם התשובה לשאלה, כיצד יכולה מדינת ישראל להימלט מהגורל המר הזה. במחקר שפרסם באחרונה בנק ישראל נערכה סימולציה לשני תרחישים: בראשון, רמת ההשכלה של החרדים אינה עולה ופער בינה לבין רמת ההשכלה של הציבור היהודי שאינו חרדי נשמרת. בתרחיש השני, החרדים מצמצמים מידי שנה 10% מהפער בין מספר שנות ההשכלה שלהם למספר שנות ההשכלה של יהודים שאינם חרדים.
האתגר החרדי מורכב יותר משאלת הגיוס
תוצאות המחקר קבעו כי אם יצומצם הפער בין חרדים ליהודים שאינם חרדים, ישראל תתייצב בשנת 2059 במקום ה-18 בעולם בממוצע שנות ההשכלה לאוכלוסייה. ירידה של שני מקומות בלבד ממיקומה כיום. בבנק ישראל לא הסתפקו בכך, והחליטו לחשב את התועלת הכלכלית של התממשות התרחיש הזה.
נמצא כי בשנים 2011-1974 הביא הגידול בממוצע שנות הלימוד באוכלוסייה לגידול ממוצע של 0.7% בתוצר המשקי הגולמי. על פי חישובי בנק ישראל, אם רמת הפער בין רמת ההשכלה של החרדים לרמת ההשכלה של יהודים שאינם חרדים תישאר כפי שהיא היום, תרד תרומת ההשכלה לגידול בתוצר לרמה של 0.1% בשנים 2009-2059. אם יצמצמו החרדים את פערי ההשכלה, תתייצב תרומת ההשכלה לתוצר על רמה של 0.2% באותן שנים.
לכאורה, מדובר בהבדל מזערי של עשירית האחוז. אלא, שעל פני תקופה של 50 שנה מדובר בסכומים משמעותיים ביותר. בבנק ישראל מעריכים שסגירת הפערים ברמת ההשכלה תתרום למשק 50 מיליארד שקל לשנה, שהם 6,300 שקל לנפש. זוהי תרומה משמעותית לרמת החיים של כל אזרח בישראל.
נתונים אלה מוכיחים עד כמה האתגר החרדי מורכב יותר משאלת הגיוס לצבא ותקציבי הישיבות. כמה מהצעדים שננקטו באחרונה על ידי הממשלה, כמו חיוב לימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים או פתיחת מכללות טכנולוגיות לחרדים, תורמים להגדלת מספר שנות הלימוד בקרב אוכלוסייה זו.
מנגד, צעדים אחרים שבהם נוקטת הממשלה אינם עולים בקנה אחד עם מטרה זו ואפילו עשויים לחבל בה. דוגמה בולטת לכך היא חוק הגיוס שזכה לאישור הכנסת לאחרונה. החוק קובע אמנם מכסות לגיוס חרדים ומטיל סנקציות פליליות על מי שלא יתגייס, אולם באותה נשימה ניתנת לתלמידי ישיבות רבים האפשרות לקבל פטור משירות החל מגיל 22 ולהשתלב בשוק התעסוקה.
"מסוכן להוציא הרבה חרדים לעבודה בבת אחת"
"חוק הגיוס גורם לכך שבימים אלה מוענק פטור מלא משירות ל-30 אלף תלמידי ישיבות ואברכים בני 22 ומעלה", מסביר מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב. לדבריו, "חדו"ש התנגדה למהלך הזה בחריפות, הן בשל חוסר הצדק הברור והן משום שסברה שמסוכן להוציא כל כך הרבה גברים חרדים לשוק העבודה בבת אחת.
"עכשיו משהמהלך יצא לדרך, יש לעשות הרבה יותר כדי לסייע לגברים לרכוש השכלה אקדמית ומקצועית ולהשתלב בשוק העבודה. קיים חשש כבד, שאם יכשל מהלך הפטור ההמוני חסר אחריות, ההשפעה על שילוב חרדים בעבודה בשנים הבאות יהיו הרסניות".
רגב התייחס לנתונים במחקר של בנק ישראל ואמר כי "נתוני בנק ישראל מוכיחים כמה גורלי שילוב הגברים החרדיים בעבודה לעתיד המשק הישראלי. כבר עתה הוא מדרדר את כלכלת ישראל, ואם לא יבוא על תיקונו - תוצאותיו יהיו הרסניות לישראל בנסיונה להגיע לצמרת כלכלות העולם המערבי.
"הדבר מוכיח את הצורך הדחוף לזרז את הרפורמות עליהן הכריז משרד החינוך לאכיפה מלאה של תוכנית הליבה במערכת החינוך החרדית, ולהפסיק את המימון הציבורי לבתי ספר שאינם מלמדים את מקצועות היסוד. כמו כן הדבר מוכיח את הצורך ליעל ולזרז את הזרמת המשאבים למטרת השמה מקצועית, הכשרה וסיוע בהשלמת השכלת הגברים חרדים".
לפנייה לכתב/ת 
