לאן נעלמו הכספים ממכירת הדירות הציבוריות

8 חודשים חלפו מאז אישרה הממשלה את התיקון לחוק הדיור הציבורי , שמאפשר לדיירים לרכוש את הדירות בהן הם גרים בהנחות של עד 90%. אך ל-ynet נודע כי עד כה משרדי השיכון והאוצר לא רכשו ולו דירה אחת, אף שבקופת משרד השיכון הצטברו מיליוני שקלים ממכירת דירות לזכאים. מבדיקה שערכה עמותת "ידיד" והגיעה לידי ynet נמצא כי טרם הוקמה "קרן הדיור הציבורי", כפי שמחייב החוק, ולא נקבעו קריטריונים לפיהם ירכשו דירות חדשות לזכאים הממתינים בתור.

דיור ציבורי - כותרות נוספות בערוץ הנדל"ן :

• בגלל 3 מיליון שקל - הדיור הציבורי עדיין תקוע
• משרד השיכון הקפיא הטיפול בדיור הציבורי
• מכירת הדיור הציבורי לדיירים יוצאת לדרך
• חברות הדיור הציבורי מתחילות למכור דירות
  

בחודש ינואר האחרון הורו שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, למשרדיהם לחדש מיידית את מכירת הדירות. מבדיקת עמותת "ידיד" עולה כי ההכנסות ממכירת דירות של החברה המשכנת עמיגור מגיעות לכ-10 מיליון שקל, אולם עד היום אף דירה לא נרכשה עבור הזכאים ברשימת הממתינים של החברה.

ההערכה היא שב-3 החברות המשכנות הנוספות - עמידר, חלמיש ושקמונה - נמכרו לפחות עשרות דירות נוספות. רק בעיר אחת, פתח תקווה, פרסם משרד השיכון קול קורא לרכישת 20 דירות, וזאת מבלי שהצרכים לכך הוגדרו ונבדקו מול כלל הצרכים והעדיפויות בארץ.

לפי הבדיקה, מתחילת השנה נרכשו 53 דירות על ידי דיירי עמיגור (בעיקר בפריפריה), אך החברה לא קיבלה אישור כלשהו לרכישת דירות לממתינים בתור בערים כמו אופקים, שדרות, אשקלון וכדומה. מנתוני "ידיד" עולה עוד כי מתוך 3,500 דיירי עמיגור שביקשו לבדוק את זכאותם, מחציתם עומד בקריטריונים לרכישת הדירה, מתוכם 658 איש שילמו את דמי ההתקשרות בסך 500 שקל ול-238 מהם בוצעו הליכי שמאות שהם השלב המתקדם לקראת רכישת הדירה.

על פי הבדיקה, המחיר הממוצע לדירות עמיגור ברחבי הארץ (בעיקר בפריפריה) עומד על כ-461 אלף שקל, כאשר אחוז ההנחה הממוצע עומד על 51%. מכאן, שמחירה הממוצע של הדירה לדייר המתגורר בה עומד על כ-234 אלף שקל. המחיר הגבוה ביותר לפני הנחה נרשם בירושלים - 790 אלף שקל; המחיר הממוצע של דירות באשדוד לפני הנחה עומד על 610 אלף שקל; והמחיר הממוצע הנמוך ביותר לפני הנחה נרשם באשקלון עומד על כ-352 אלף שקל.

החשש: "כספי הדיור הציבורי יושקעו מעבר לקו הירוק"

התיקון לחוק הדיור הציבורי אושר בממשלה בעקבות עתירה שהגישו לבג"ץ יו"ר סיעת מרצ, ח"כ אילן גילאון, ויוזם חוק הדיור הציבורי, שר הרווחה לשעבר רן כהן. החלטתם של השרים לפיד ואריאל החזירה לתוקף את החוק שיזם השר לשעבר רן כהן בשנת 1998, אשר הוקפא מאז בידי האוצר באמצעות חוק ההסדרים.

על פי התיקון לחוק, תתאפשר מכירת הדירות במערך הדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן בהנחות גדולות, אולם באופן שיאפשר את הפניית הכספים ממכירת דירות הדיור הציבורי גם לסיוע בשכר דירה. זאת, במקום לייעד את כל הכספים לקניית ולבניית דירות חדשות של דיור ציבורי, כפי שקבע החוק המקורי.

בארגונים חברתיים מתחו ביקורת חריפה על התיקון המעודכן לחוק, בטענה כי הפניית הכסף לסיוע בשכר דירה מסרסת את מטרתו המקורית של החוק ומונעת, למעשה, את חידוש מלאי הדירות בדיור הציבורי. זאת בעת שברשימת ההמתנה לדיור הציבורי ממתינים כ-2,300 זכאים ועשרות אלפי נזקקים נוספים כלל לא עומדים בקריטריונים הנוקשים לקבלת דירה.

לדברי סמנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, משרד השיכון לא הקים עד היום את קרן הדיור הציבורי המחויבת על פי חוק. "אמנם ההכנסות ממכירת הדירות הועברו לחשבון סגור במשרד, אך בהיעדר קריטריונים להוצאת הכסף כלל לא ברור מה מתכוון משרד השיכון לעשות בו. אנו חוששים כי הכסף ירד לטמיון ויעבור להשקעות מעבר לקו הירוק, כפי שהיה בעבר", אומר מלמד ל-ynet.

לטענתו, "אמנם משרד השיכון פנה למשרד האוצר וביקש לתקצב סכום של כ-1.1 מליארד שקלים לרכישת דירות חדשות - אך זאת ללא כל קריטריונים ותוכנית מסודרת, מה שייתכן ומצביע על כוונה לעשות שימוש שונה מהמתוכנן בחוק".

תגובות: "יש קריטריונים לרכישת דירות"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בכוונת המדינה לרכוש דירות חדשות בכספים שהתקבלו ממכירת דירות הדיור הציבורי, כפי שמתחייב מהחוק שנכנס לתוקף".

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "כבר ב-14 בינואר 2014 פנה משרד הבינוי והשיכון למשרד האוצר כדי לתקצב את הקרן של הדיור הציבורי - הקרן כוללת הכנסות ממכירת דירות ומול זאת תקצוב של ההוצאות (עמלות, הוצאות משפטיות, שמאויות וכל שאר ההוצאות שהחוק מגדיר) ורכישת דירות לדיור הציבורי.

"עד היום הקרן לא תוקצבה למרות בקשות חוזרות ונשנות שלנו מהאוצר. עד היום הגיעו כ-25-30 מיליון שקל ממכירת הדירות, אבל לא ניתן לעשות בכסף שימוש עד שאגף התקציבים לא מתקצב זאת דרך ועדת הכספים. מ-14 בינואר ועד היום אגף התקציבים לא פנה לוועדת הכספים בעניין למרות בקשותינו.

"לגבי הטענה שאין נוהל וקריטריונים לרכישת דירות - הדבר לחלוטין לא נכון. הדירות ירכשו בכל היישובים בהם יש ממתינים לדירות. קיים נוהל מסודר של הקצאת דיור וחלוקה בין היישובים, בהתאם לרשימת הממתינים בכל הערים שיש בהן מחסור. הצרכים הוגדרו - כמה דירות צריך לפי מספר חדרים ולפי הצרכים ביישובים. ברגע שתעבור ההרשאה להתחייב בוועדת הכספים - ניתן לצאת לדרך ולרכוש דירות, שכן הנתונים והקריטריונים ידועים".