הכסף העתידי: תאגידים ישתילו צ'יפ בכל צרכן

הטורים האחרונים הוקדשו לביטקוין . אבל למה עכשיו? שאלו אותי קוראים רבים, הרי אנחנו מכירים כבר. וחוץ מזה, העתיד שלו לא בטוח. אולי הוא בנפילה? אולי זה נגמר.. אולי זה רק שיגעון של חולי מחשב?

לטורים נוספים של אושי שהם-קראוס

• מבוא לביטקוין: המטבע שרוצה לתקן את הכסף
• מבוא לביטקוין חלק ב': מטבע שמדמה ימי קדם
• הבהלה לביטקוין - הזהב הווירטואלי של ימינו
  

ובכן, אני מסכים ולא מסכים. מסכים שעתידו של הביטקוין מעורפל, ובכל זאת אני חושב ש"ביטקויניזם" הוא נושא מרכזי וחשוב מאוד לכלכלה שלנו ולעתיד שלה.

תסריטים עתידניים לא מעטים מציירים לנו עתיד שבו מככבים מטבעות הוירטואלים. כן, אם לא ביטקוין, אז דומיו. ולכן, אנחנו ממשיכים בענייני הכסף העתידי באופן כללי.

והאיש המרכזי (ברמה העולמית) שעליו ארצה לדבר הוא ברנרד לייטר. לייטר, מומחה בעל שם עולמי (לכסף ומטבע), מלמד באקדמיה והיה בין השותפים לתכנון האירו.

אחד הספרים המרתקים של לייטר נקרא "עתיד הכסף" (THE FUTURE OF MONEY). בספר הזה לייטר מציג כמה תסריטים לעתיד המוניטרי (הכספי) של האנושות. מתוכם, אציג בטורים הבאים שלושה. בואו נתחיל.

אין כסף, אין רווחה

מחאת 2011 בתל אביב. מחאות רבות מתרחשות גם בעולם. האזרחים זועמים. שירותי הבריאות מתדרדרים, אנחנו צועקים: אין גני ילדים טובים, הכל כל יקר, ואין עתיד. אנחנו, כך אנחנו מפגינים, דורשים מדינת רווחה מקיפה.

ראש הממשלה נעתר למפגינים. הוא לא רוצה למצוא את עצמו שוב בבחירות. אבל....אחרי כל מה שהוא מקצץ, הוא חייב להעלות מסים. עוד העלאות. ועוד העלאות. מהעשירים. מחברות בינלאומיות כמו אינטל וכו'.

ישראלים רבים (כמו גם אזרחים רבים בארה"ב ובאירופה) מעבירים כספים למקלטי מס; כלומר למדינות שבהם הכסף שלהם יכול לשכב בשקט מבלי לשתף בו את שלטונות המס. חברות בינלאומיות מאיימות על ראש הממשלה ועל ראשי ממשלה אחרים בעולם שהם מתכוונות לחפש לעצמן מקומות אחרים בעולם. מדינות שבהן אותן חברות תוכלנה לשלם הרבה פחות מס.

והנה, הכדור מתחיל להתגלגל. מתחילה תחרות קשה בין מדינות על הורדת מסים. כל מדינה רוצה את החברות הבינלאומיות בשטחה. היא רוצה את ההשקעות שלה ואת מקומות העבודה שהיא יוצרת. אבל ככל שמקצצים במסים, כך יש למדינה פחות ופחות כסף לממן את מדינת הרווחה.

בקיצור, התסריט הראשון של ברנרד לייטר, מדבר על קריסה של מדינת הרווחה. המדינה לא מצליחה להעניק לאזרחים שלה שירותים בסיסיים, כמו חינוך, בריאות ותשתיות. כל זה מפני שהיא מגיעה לסף פשיטת רגל בתחרות על המיסוי הנמוך.

ואז? ככל שהמדינה נותנת פחות, כך אנחנו תלויים יותר ויותר במקומות העבודה שלנו. אנחנו חייבים אותם. הם העוגן שלנו. אנחנו פוחדים להיות מפוטרים, כי אין דמי אבטלה, למשל.

גם התאגידים זקוקים לנו. הם צריכים עובדים שייצרו עבורם את המוצרים שלהם, הם צריכים קונים; לקוחות. וכך, המדינה הולכת ונחלשת, וכוחם של תאגידי הענק עולה עד לקריסת המערכת הדמוקרטית. את המערכת הזו מחליפים תאגידים שמחלקים את העוגה ביניהם.

נוצרת הפרטה מוחלטת של המדינה. בית המשפט יהפוך לתאגיד שמספק שירותי בוררות. משטרה פרטית תספק שמירה בתשלום. ועוד ועוד. ואיפה הכסף? הרי התחלנו בכסף? ובכן, הנה המשך הסיפור של לייטר.

על צ'יפים אלקטרוניים לאיתור כלבים אובדים ועל נקודות נוסע מתמיד

אבד לכם פעם הכלב? זה נורא. אבל אם תתקינו לו באוזן צ'יפ זיהוי קטנטן, אפשר יהיה לאתר אותו בקלות. ואותך? כן, אתה שיושב עכשיו מול המחשב וקורא. אם גם לך יתקינו צ'יפ קטן באוזן? בקטנה; שנת לידה, מספר זהות ואולי גם חשבון בנק? מה זה יעשה? כן, ניחוש נכון, זה יאפשר לאתר אותך בקלות. ואולי גם עוד דברים.

ואיך מכאן מגיעים לכסף? הנה. חברת התעופה "אייר ירקון" מחלקת נקודות לאנשים שטסים במטוסים שלה. ככל שתטוס יותר תצבור יותר ויותר נקודות. מוכר לרובינו, לא? בנקודות האלה אפשר לקבל הנחה בטיסות אחרות.

אבל מה יקרה, אם גם חברת כביש 6 תתן נקודות כאלה, וגם אגד או דן? (חברות אוטובוס)? ומה יקרה אם "אייר ירקון" תגיע להסדר עם אגד, דן, ועם כביש 6, שהנקודות שלה המירות לנקודות שלהן? נניח שיש לי מאות נקודות הנחה לטיסות בחברת התעופה, אני אוכל לממש אותן גם בנסיעה באגד או בכביש 6. כלומר, אוכל לנסוע בכביש 6 ובעצם לא לשם להם בשקלים אלא בנקודות ההנחה של אייר ירקון, או במילים אחרות בכסף שייקרא בעצם "ירקונים".

וזו כמובן רק ההתחלה. מדוע שמייקורוסופט לא תנפיק "סופטים"? הרי היא חברה מבוססת. יש לה הון אדיר והיא בוודאי בטוחה יותר מהממשלה ומהשקלים שלה. ואנחנו? חלקינו נוכל לבחור באיזה מטבע אנחנו משלמים, אבל רובינו נקבל את השכר שלנו במטבעות שמנפיק התאגיד שבו אנחנו עובדים.

והצ'יפים? ובכן, כל קניה תיעשה אוטומטית, תוך כדי זיהוי מדוייק של הקונה. כל מוצר וכל מועד קניה ישמרו. וזה חשוב מאוד. ועל כך בטור הבא.

ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל