"מנותקים": הרשת האנטי-חברתית
אנחנו לא נלמד דברים חדשים על מלכודות העולם הווירטואלי, אך הסרט "מנותקים" מצליח לחבר אותנו לסכנות שאורבות דרך צג המחשב: אובדן זהות, חשיפה וניכור שמזמן האינטרנט לחיינו הפרטיים. ריסטארט לא יעזור
נתחיל מהסוף: אחרי שצופים ב"מנותקים" הפעלת המחשב הביתי מרגישה כמו פתיחה של קופת שרצים. לא מדובר על משהו שלא ידענו כבר לפני כן, ובכל זאת, הסרט שב ומציף את מה שכולנו מעדיפים להדחיק: מאחורי המסך של המכשיר הדומם לכאורה יש עולם רוחש ומסתורי שמביט בכם בחזרה. אם לא תיזהרו, הוא ייצא מתוך המסך אל חייכם הממשיים ויטרוף אתכם.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
הבמאי הנרי אלכס רובין והתסריטאי אנדרו שטרן הרכיבו כמה סיפורים שונים הנשזרים זה בזה. קייל (מקס ת'ייריוט) הוא נער החי בבית עם נערים ונערות משולי החברה שמצאו מפלט תחת כנפיו של הארווי המפוקפק (שהפאשניסטות שביניכן יזהו כמארק ג'ייקובס, מעצב האופנה הידוע בתפקיד קולנועי ראשון).
קייל וחבריו מתפעלים חדרי צ'טים אירוטיים מול מצלמות, וכך מצטלבת דרכו עם נינה (אנדראה רייסבורו, "אבדון"), כתבת חדשות שרוצה לעשות תחקיר על התופעה. השניים מפתחים קשר מוזר של ספק פיתוי ספק קרבה חברית, וכשנינה רוכשת את אמונו של קייל והוא מסכים להתראיין בתכניתה, העניינים הולכים ומסתבכים.
סיפור נוסף הוא על בן (ג'ונה בובו), נער רגיש ובודד, מעריץ של הלהקות רדיוהד וסיגור רוס, שנופל קורבן לתעלול אכזרי של שני תלמידים בבית ספרו. הנערים פותחים פרופיל מזויף בפייסבוק של נערה בשם ג'סיקה, המפלרטטת איתו ומשמשת לו אוזן קשבת. כש"ג'סיקה" מבקשת מבן לשלוח לה תמונת עירום שלו, הוא נענה לאתגר והתמונה מופצת בכל בית הספר. הנער המסכן תולה את עצמו ומובל לבית החולים במצב של תרדמת.
.
בינתיים, אביו של ג'ייסון (פרנק גרילו, "קפטן אמריקה"), אחד הנערים המעורבים, משמש כבלש פרטי הנשכר על ידי סינדי ודרק (פולה פאטון ואלכסנדר סקושגורד), זוג הורים ששכלו את תינוקם וכעת נפלו קורבן לגניבת כספם וזהותם ברשת.
מבחינת המסר, מנותקים הוא לאינטרנט מה ש"רקוויאם לחלום" היה לסמים: עזבו, לא ייצא לכם מזה שום דבר טוב. נכון, האינטרנט פתח בפנינו עולם שלם של ידע נגיש, הוליד אהבות ויצר את הכפר הגלובלי, אך לא לשם כך נתכנסנו היום. רובין מתמקד בצד האפל של העולם הטכנולוגי המודרני, זה המאפשר לכל אחד לפרוץ לנו למחשב, לדעת עלינו הכל, לגנוב את כספנו, את זהותנו, לצלם אותנו בביתינו ללא ידיעתנו.
זהו המדיום שחושף אותנו למתחזים שמשחקים בנו, להשפלות קבל עם ועדה ולעולם של פדופילים וסוטים אחרים. כל הטוב הזה נמצא בחדר או בכיס שלנו ושל ילדינו, ואין לדעת מתי יצאו דברים משליטה. המסר הפשטני הזה והתסריט הצפוי הם נקודות התורפה של הסרט, כמו גם הסיפורים הלעוסים כמוהם שמענו פעמים רבות בעבר. הסרט יצא למעשה לפני שנתיים - זמן רב בעולם טכנולוגי, מספיק כדי להוסיף לפחות עוד סיפור על ההשפעות המזיקות של קנדי קראש על המוח ועל רשימת החברים ההולכת ומתמעטת בפייסבוק. או לחילופין, על הורדת הסרט עצמו בשיתוף קבצים.
רובין לא מתאפק ומכניס עוד קצת לדור הדיגיטלי ספוג הפרעות הקשב ורודף הפרסום. כאשר קייל שואל את חברתו לקומונת הצ'טים מה תרצה לעשות כשתהיה גדולה, היא עונה: מפורסמת. "מפורסמת במה?", הוא שואל. "לא יודעת", היא אומרת, "אולי אהיה בריאליטי". בסצנה אחרת, אחותו של בן (היילי ראם), שמצאה את אחיה תלוי וחשה מצוקה ואשמה, פותחת את ליבה בפני חברותיה. אחת מהן משחקת עם הטלפון במקום להקשיב וכשהיא מקבלת לפתע הודעת טקסט מנער בו היא חושקת, בבת אחת עוברת כל תשומת הלב אליה ודברי האחות האומללה נשכחים.
ולמרות כל זאת, הסרט עשוי היטב והוא מצליח להיות מותח ומעניין. הוא נעזר בפסקול מצויין, בשחקנים טובים כמו ג'ייסון בייטמן (הנהדר), הופ דיוויס ומיכאל ניקוויסט השבדי ("נערה עם קעקוע דרקון") ובאמצעים קולנועיים שונים כמו שימוש בסלואו מושן. בנוסף, הרגעים בהם מתנהלים צ'טים - מוטיב חוזר ומרכזי בסרט - לוכדים היטב את הניכור שבשיחה אנושית המתנהלת מול מסך. שני המשתתפים מצולמים לבד בחדרם כשברקע נשמעים רק צלילי הנקישות על המקלדת וטקסט השיחה מופיע על המסך.
מנגד, ההתרה מוצגת כפעולות שמתרחשות בעולם האמיתי. כשהבעל שזהותו נגנבה מחליט לקחת את העניינים לידיים ולהתעמת פיזית עם הנוכל, הוא אומר שהאדרנלין גורם לו להרגיש חי. גם סוף הסרט מקדש כצפוי את המגע האנושי, האינטראקציה, החום והבעות האהבה המילוליות והפיזיות.
לצד הביקורת על הניכור שבעולם המודרני, מראה הסרט שלפעמים אנשים מוצאים נחמה, אוזן קשבת ומישהו שרק יאזין להם ויבין אותם דווקא בעולם הווירטואלי,
זה שיכול לחבר בין שתי נפשות שמעולם לא נפגשו. ועם זאת, ההשלכות יכולות להיות הרות אסון.
כולנו יודעים על הסכנות ובכל זאת מתפתים פעם אחר פעם לדחפינו האנושיים לחשוף מידע פרטי, לחלוק תמונות, לספר על חיינו האישיים לזרים מתוך אשליה שמדובר בסוד לא מזיק. רובין משכיל ללבות את הפרנויה של צופיו בכך שהוא מראה איך כל הפעולות וההתכתבויות שאנו מבצעים ברשת כלאחר יד מקבלות פתאום משמעות ענקית כשהם נחשפים הן לעיניים זדוניות, והן לאנשים שאמורים להיות הקרובים לנו ביותר.
הדבר הראשון שרוצים לעשות אחרי הצפייה בסרט מנותקים הוא לסגור את המחשב, להוציא אותו מהבית ולשרוף אותו עד שלא יישאר לו זכר. אבל זה לא יעזור. הסודות שלכם עדיין קיימים ומאוחסנים במרחב הווירטואלי לדראון עולם, ונותר רק לקוות שלא יפלו לידיים הלא נכונות. אל תגידו שלא הוזהרתם.
