שתף קטע נבחר
 

הצעיר החרדי רוצה "צו 8" לחזית, לא לישיבה

כיצד אירע שברחוב החרדי לא נצפית תנועה של "כוחות מילואים" הדוהרים לכיוון בתי המדרש, כדי לתרום את חלקם למערך הלחימה ולהיהרג באוהלה של תורה? איך זה שתלמידי הישיבות, המקבילה הרוחנית לסיירות - לא אוחזים ביתר שאת בהגה הגמרא? האשם המרכזי הוא בחברה הישראלית

ימי מלחמה מייצרים אחדות. קולקטיב עם גורל משותף. אבל בתוכו מהלכים הצעירים החרדים ברגשות אמביוולנטיים – שותפות גורל מצד אחד, ומבוכה בצדה. בעיתונות החרדית דיווחים על המצב, ואווירה תקשורתית הזולגת גם לרחובות המגזר, ובלב הצעיר החרדי צומחת לה אי נעימות לא פשוטה, שכן בשעה כזו הצעיר החרדי מעוניין לשרת, להילחם, ולהגן על ארצו ועל משפחתו על לא פחות מרעהו החילוני.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

בניגוד למה שנוטים לצייר, גם הצעיר החרדי מבקש להגן בגופו על היקרים לו מכל, וליטול חלק במלחמה הצודקת הזו. גם הוא רוצה להיות "חלק". אלא שהוא חונך להאמין כי הלימוד בישיבה ובכולל הוא סוג של חיל נוסף, חלק אינטגרלי ממערך הלחימה. מהפוזיציה הזו חפצים החרדים להוכיח כי גם הם תורמים. גם הם ב"חיל הישיבה" נלחמים באויב.

 

קראו עוד בערוץ יהדות:

הלוויה תחת אש: בית העלמין שיציל את חייך

 

אלא שהרצון הכנה הזה לא מתורגם אופרטיבית למעשים. מינון הלימודים בישיבות לא תוגבר בהכרח בימים אלה, וברחוב החרדי לא נצפית תנועה של "כוחות מילואים" הדוהרים לכיוון בתי המדרש, כדי לתרום את חלקם למערך הלחימה ולהיהרג באוהלה של תורה.

 

אברכי הכולל לא נפרדו מנשותיהם בדמעות לשלושה ימי לימוד רצופים עד ל"השבת השקט". אין "צו 8" לישיבות, ויתרה מכך - לעיתים בעקבות המתח, אי הידיעה, ומעברן של חלק מן הישיבות בדרום לאזור המרכז - מתח הלימודים רק פוחת.

 

כך כולנו מפסידים

כיצד אירע איפה שתלמידי הישיבות, המקבילה הרוחנית לסיירות - לא אוחזים ביתר שאת בהגה הגמרא, ומנווטים אותו, מטאפורית, אל לב האויב? מדוע לא תעבור אותה צמרמורת הפוקדת את החייל לפני יציאתו לקרב, בגוום של צעירי החרדים הנקראים בדחיפות אל היכלי הישיבות, כדי לגבות את אחיהם שנקראו לחרף את נפשם?

 

עומדים על הגדר, רגל פה רגל שם (אילוסטרציה) (צילום: AFP) (צילום: AFP)
עומדים על הגדר, רגל פה רגל שם (אילוסטרציה)(צילום: AFP)

 

האשם המרכזי הוא בחברה הישראלית. לימודם, תפילתם ותרומתם הרוחנית של בני הישיבות פשוט לא מעניינים את הציבור שמעבר

לקווי המגזר. החילוני הממוצע נוטה לזלזל באמונה הכנה של הצעיר החרדי כי אף הוא תורם למערך המלחמתי. החילונים לא מעוניינים כלל לשמוע מה יש לחרדים להציע. בעיניהם, במקרה הטוב, הלימוד בישיבה מיותר גם אם בלתי מזיק, במקרה הפחות טוב, תלמידי הישיבות הם "משתמטים".

 

הגישה החילונית הזו מחלחלת אל ליבותיהם של הצעירים החרדים, שאמונתם עדיין לא מספיק מגובשת וקוהרנטית. היא מייצרת חוסר מוטיבציה בהגברת מתח הלימוד, ובהרחבת מינונו. מכאן גם המבוכה ואי הנעימות שאותה הם חשים.

 

מצד אחד, הם אינם מסוגלים לעזוב את הישיבה ולכפור באמונתם המודעת בחשיבותו של לימוד התורה, ואף לא בנורמה החברתית המובנית שבה הם חיים. מצד שני, האווירה המלחמתית הזולגת אליהם מכלי התקשורת, מושכת את לבם אל מחוץ לכותלי בית המדרש. כך כולנו מפסידים. כן, גם אתם החילונים מפסידים את לימוד התורה שלהם.

 

  • לכל הטורים של אליעזר היון   
  •  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ישראל ברדוגו
    רוצים להרגיש חלק
    צילום: ישראל ברדוגו
    צילום: אלי קובין
    אליעזר היון
    צילום: אלי קובין
    מומלצים