אושרו חוק הפופקורן וקנסות לבתי עסק

אושר בקריאה שנייה ושלישית תיקון חוק הגנת הצרכן: שכולל התרת הכנסת דברי שתייה ומזון למקומות בילוי ("חוק הפופקורן") כבתי קולנוע, תיאטרון ומופעים; מתן סמכויות לרשות לגנת הצרכן וסחר הוגן להטלת עיצומים כספיים על עסקים מפרי חוק כנגד צרכנים ויצירת עבירה חדשה: "השפעה בלתי הוגנת על הצרכן". התיקון ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015.

• למה עדיין אי אפשר להכניס מזון מבחוץ לקולנוע?
• קולנוע: למה הזמנה דרך האינטרנט יקרה יותר?
  

חוק הפופקורן

התיקון לחוק מבטל את האיסור שקבעו מקומות בילוי להכנסת אוכל ושתייה, תיקון הידוע כ"חוק הפופקורן". איסור שהפך את הצרכנים ל"לקוחות שבויים" ואילצם לרכוש מזון ומשקאות במזנונים במחירים מופקעים. בתי-קולנוע ותיאטרון ושאר מקומות בילוי סגורים כאתרי מופעים ומשחקים לא יוכלו לאסור על הציבור להביא אוכל ושתייה מהבית. המטרה: סיוע לצרכנים לצמצם את עלויות הבילוי בחוץ.

לפי התיקון לחוק הגנת הצרכן, שכונה "חוק הפופקורן", בתי-קולנוע, אולמי מופעים, מגרשי ספורט, בתי-חולים ושאר מקומות סגורים, לא יוכלו עוד לאסור על הציבור הבא בשעריהם להביא עמם אוכל ושתייה שלא נקנו בתחומם.

החוק הוצע בשלהי 2012. אחרי הבחירות ב-2013, הכנסת התפזרה ולכן החוק לא אושר. היה צריך להעביר את תיקון החוק הליך חקיקה מחודש וכעת הוא אושר.

הרשות להגנת הצרכן תוכל להטיל עיצומים כספיים

עוד בתיקון לחוק: לא עוד מסלול משפטי מורכב לקנס בתי עסק שפגעו בצרכנים: כיום רוב ההפרות של חוק הגנת הצרכן הן עבירות פליליות ויש לפנות לביהמ"ש כדי לקנוס בתי עסק. כדי לקצר משך הזמן שבין ההפרה ובין הענישה תהיה לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן סמכות להטיל עיצומים כספיים מיידיים. גובה העיצומים לעוסק שאינו תאגיד 7,000 עד 25 אלף שקל ולעוסק שהוא תאגיד: 45-22 אלף שקל

יצירת עבירה שעניינה "השפעה בלתי הוגנת על הצרכן"

בנוסף אושרה עבירה חדשה:"השפעה לתי הוגנת על הצרכן". מהרשות להגנת הצרכן נמסר כי: "חוק הגנת הצרכן, בנוסחו כיום, עוסק בעבירה שעניינה איסור ניצול מצוקת הצרכן, סעיף זה, מנוסח באופן מצומצם ולכן, אינו ניתן לאכיפה במלואו. בהצעת החוק מוצע להרחיב סעיף זה, כך שלא רק ניצול חולשה שכלית, נפשית או גופנית, יחשבו כעבירה אלא כל השפעה בלתי הוגנת על הצרכן. המשמעות הינה, איסור על כל התנהגות שיש בה, כדי לפגוע פגיעה משמעותית ביכולת הצרכן לקבל החלטה מושכלת בקשר לעסקה.

"הצעת החוק, מכילה רשימה סגורה של נורמות התנהגות המהוות התנהגות אגרסיבית ופסולה בהן: פניה חוזרת ונשנית לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, נקיטה באמצעי הפחדה כלפי הצרכן ובני משפחתו, יצירת הרושם כי הצרכן אינו יכול לעזוב את המקום עד לעשיית עסקה, מניעה מהצרכן להתייעץ לגבי העסקה ועוד. תיקון זה, מוצע לאור דירקטיבה אירופית הקובעת, כי נורמות התנהגות פסולות ובלתי הוגנות, אינן רק הטעיה, אלא פוגעות בחופש הבחירה של הצרכן, וגורמות לו לקבל החלטה שלא היה מקבל אילולא הופעלה עליו ההתנהגות האגרסיבית".

הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד תמר פינקוס מסרה בתגובה: "הצעת החוק הינה תוצאה של עבודת מטה נרחבת לגיבוש תפיסת האכיפה של דיני הגנת הצרכן והסחר ההוגן במדינת ישראל. תיקון החוק מאפשר לרשות למקד את האכיפה הפלילית בהפרות החוק הקשות ולספק מענה כמעט מידי בתחום האכיפה המנהלית. זאת תוך הפעלת מנגנון מהיר, גמיש ויעיל של עיצומים כספיים מרתיעים כלפי מפרי חוק. מדובר בהצעת חוק מהפכנית שתחזק את מעמדו של הצרכן ותשנה את פני הצרכנות בישראל."