"עיר החטאים 2: עלמה להרוג": עור באפלה
כמו בסרט הראשון שיצרו יחדיו פרנק מילר ורוברט רודריגז, גם ב"עיר החטאים: עלמה להרוג" משתלבים אלימות קשה ומין בוטה באמצעות תפיסה סגנונית ממחוזות הפילם נואר. אבל מה שהיה פורץ דרך ב-2005 קצת פחות מסעיר בימינו. לפחות האסתטיקה האפלה מעוטרת בגופה העירום של אווה גרין
התרגום של שם הסרט "Sin City 2: A Dame to Kill For" לגרסה העברית "עיר החטאים: עלמה להרוג", מהווה עיוות מרשים למדי. המושג "Dame", באותו הקשר "פילם נוארי" שבו פועלת סדרת סרטים זו, מתייחס לאישה בוגרת ומינית - בדיוק ההפך מתמימותה של "עלמה". בניגוד למה שמרמז השם העברי, לא מדובר במישהי שהפכה ליעד לחיסול, אלא זו המדיחה גבר להרוג עבורה. בקיצור, הפאם פטאל של הפילם נואר.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
השם הזה מתמצת היטב את עיקרון העל בעולם של "עיר החטאים". טריטוריה מופשטת שבה הדמויות הראשיות של גברים נחלקות לבריונים מצולקים המנסים להציל נשים ולפסיכופטים סדיסטים המתעללים בהן. הנשים, לעומת זאת, הן, בצורה כזו או אחרת, זונות. ההבדל ביניהן הוא בין אלו שיש להן "לב של זהב" (עם או בלי כלי נשק) לאלו שיש להן בור שחור במקומו.
זהו העולם של סופר ואמן הקומיקס פרנק מילר ושל במאי הקולנוע רוברט רודריגז. פרנק חולל מהפיכה בקומיקס האמריקאי של שנות ה-80 כשהביא רמה חדשה של ברוטליות גברית פצועה. הישגו הגדול ביותר של מילר, "האביר האפל חוזר" (1986), השפיע על עיבודי הבאטמן של טים ברטון, ויותר מכך על הטרילוגיה של כריסטופר נולאן.
מאז העיבוד הקולנועי הראשון ל"עיר החטאים" (2005) ראינו גם עיבודים קולנועים מצליחים לשני החלקים בסדרת "300" שהתיקו את המנטליות המילרית למחוזות הומו-ארוטיים ופשיסטים. מילר עצמו השתמש בסגנון הקולנועי של "עיר החטאים" כדי לביים לבדו עיבוד כושל לקומיקס "הספיריט" של וויל אייזנר (2009).
רודריגז הפך למוציא לפועל הראשון של מילר בקולנוע. מאולפנו הפרטי הוא מפעיל שלל כלים דיגיטליים המאפשרים לו שליטה מוחלטת בסרטים שבהם הוא משמש כבמאי-תסריטאי-צלם-עורך-מוזיקאי. ריבוי הכישרונות הזה מאפשר לרודריגז לתפקד כיצרן סידרתי של פסולת זניחה. הברוטליות הפרוורטית של מילר מתאימה ככפפה ליד לחדוות האלימות הסדיסטית והמסוגננת של רודריגז.
ב"עיר החטאים" (2005 ) הם תרגמו את הקומיקס לקולנוע. "תרגום" ולא "עיבוד" מכיוון שהמטרה המוצהרת היתה לייצר שעתוק מדויק בין שני מדיומים. ציורי הקומיקס המקוריים היו הפשטה מוקצנת של סגנון הפילם נואר של שנות ה-40 וה-50 (תאורה קונטרסטית עם צללים ארוכים, עיצוב מינימליסטי, קומפוזיציות סגורות), ואלו תורגמו באופן מדויק למרחב קולנועי מסוגנן באמצעות טכניקות דיגיטליות חדשניות.
בפסטיש הנוצץ והחלול שהם יצרו, התשוקה של הנואר הפכה למניירה שוביניסטית ולמיניות חולנית, ה-voice over לברברת שטחית שלעיתים נשמעת כמו פרודיה עצמית, והאלימות המתפרצת של אנשים שבורים לתצוגת אפקטים דיגיטליים שאורכה כאורך הסרט. קשה היה שלא להתפעל מהייחוד הסגנוני של הסרט הקודם, אך מאז חלפו תשע שנים ואלו מורגשות היטב. לא רק ש"עיר החטאים 2: עלמה להרוג" אינו יכול לחדש סגנונית כמו הסרט הקודם, גם בפרמטרים של העולם שבנו מילר ורודריגז הוא פחות מוצלח בשתי דרגות מקודמו.
כמו הסרט הקודם, גם כאן יש מקבץ סיפורים המשתלבים יחד. שניים מהם הופיעו קודם בסדרת הקומיקס,
שניים מהם נכתבו במיוחד. הסיפורים חוזרים אל הדמויות שהופיעו בסרט הראשון, במסלול מפותל שבו הסרט הנוכחי הוא בו זמנית סיקוול (סרט המשך) ופריקוול (סרט קודם בהתרחשויותיו) ל"עיר החטאים".
שלוש דמויות הגברים המרכזיות חוזרות. מארב (מיקי רורק), בריון רב עוצמה עם פנים מעוותות, שיש לו צד רך במיוחד לנשים במצוקה. הוא משולב בכל שלושת הסיפורים, ללא ספק מתוך הכרה במעמדו כ"חביב הקהל". הבלש הרטיגן (ברוס וויליס) שמת בסרט הקודם לאחר שהגן על החשפנית ננסי (ג'סיקה אלבה) מה"ממזר הצהוב", בנו המעוות של הסנטור המרושע רורק (פאוורס בות'). כאן הוא חוזר בהופעת אורח כרוח רפאים המלווה את ננסי בהשלמת משימת הנקמה.
את הבלש הפרטי דווייט מקארתי נפגוש שוב - הפעם בגילומו של גו'ש ברולין שמחליף את קלייב אואן - שמסתבך עם פסיכופטית מניפולטיבית שכבר תמרנה אותו בעבר (אווה גרין). אליהם מצטרף ג'וזף גורדון-לוויט בתפקיד ג'וני, מהמר חלקלק עם הרבה מזל אבל עם משאלת מוות שתעלה לו ביוקר.
מלבד הדמות שמגלמת אלבה, בצד הנשי חוזרת גם גייל (רוסריו דוסון), מנהיגת הזונות הלוחמניות של "העיר הישנה", ומי שתמיד תעמוד לצד אהובה דווייט. הבנות, כצפוי בסדרה זו, מתהדרות בשלל תנועות פרובוקטיביות, ובבגדים שאינם מאתגרים את הדמיון.
על כולן מתעלה הרכש החדש: אווה גרין בתפקיד אווה ה"נקבה ששווה להרוג עבורה". דמות פאם פטאל שמפגינה אחדות סכמטית בין גוף שנולד לחטאים ואופי של זאבה מהשאול. רוב זמן המסך שלה מוקדש להסתובבויות עם חלוקים שקופים, או להצגת מה שהטבע חנן אותה ללא המיסוך של חלוקים אלו. לא הופעת משחק גדולה של גרין, אבל אין ספק שבאתר Mr. Skin ייאלצו לקנות שרת חדש.
