"איש נובמבר": סוכן רדום ומרדים
12 שנה אחרי שגילם את ג'יימס בונד בפעם האחרונה, פירס ברוסנן חוזר ב"איש נובמבר" כתואם מעודכן שלו, פיטר דוורו. בגיל מתקדם ועם עודף משקל מורגש הוא מתקשה לשכנע באמינות קטעי האקשן, ועלילת המתח מופרכת גם היא
רק מעטים יטענו כי חמש השנים בהן כיהן פירס ברוסנן כסוכן 007 (1997-2002) היו הפסגה של הסדרה. הניסיון לעדכן את האלגנטיות של רוג'ר מור התגלה במהירות כאנכרוניסטי, והסרטים הפכו לבידור מטופש אפילו בקריטריונים המאוד ליברליים של הסדרה. קשה לשכוח את מכונית הב.מ.וו מ"למות ביום אחר" (2002) שהופכת לבלתי נראית בלחיצת כפתור.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
בעשור שלאחר נפילת המגדלים הופיעו הבונד הברוטלי של דניאל קרייג, וג'ייסון בורן - הסוכן החשאי נטול הזהות היוצא כנגד מפעיליו. שתי דמויות שונות מהותית מג'יימס בונד המסורתי, הלוחם/מאהב המושלם הפועל בעולם עם דיכוטומיה ברורה של טוב ורע. לא היה זה סביר כי ברוסנן, אשר פרש מהתפקיד של בונד, יחזור לגלם סוכן חשאי, אך זה בדיוק מה שקורה ב"איש נובמבר" ("The November Man").
בגיל מתקדם (61) ותוספת משקל וקמטים, הטון הוא של דרמת פעולה רצינית. הבמאי הוא רוג'ר דונלדסון אשר סרטו הטוב ביותר - "ללא מוצא" עם קווין קוסטנר - נעשה לפני 27 שנים. בעבר הוא כבר שיתף פעולה עם ברוסנן, בסרט האסונות הירוד "פסגת דאנטה" (1997), והתוצאה הנוכחית אינה טובה יותר.
האם זה סרט העוסק בחשבון הנפש של סוכן CIA מזדקן, או סרט פעולה עם אלמנטים קונספירטיביים? האם מערכת היחסים המרכזית היא בין הגיבור לאישה שהוא מנסה להציל, או בינו לבין הסוכן הצעיר שאותו אימן בעבר וכעת הם נמצאים משני צידי המתרס? יתכן ותסריט טוב היה מצליח למצוא את האיזון והחיבור בין מרכיבים אלו, אך ב"איש נובמבר" נדמה כי הם מתפזרים לרצף מבלבל של סצנות, ולחוויית צפייה שאינה מתרחקת מספיק מהמשעמם.
קשה שלא לחוש כי ההבלחות של אלימות ברוטלית משמשות, באופן קצת נואש, לתת לסרט תחושת מעודכנות. סצנות האקשן מבוצעות בלא יותר מאשר מיומנות בסיסית, ובהתחשב בחולשותיו האחרות של הסרט הם לא יספיקו בכדי למשוך קהל צעיר.
ברוסנן הוא פיטר דוורו, גיבור הסרט וסדרת ספרי הריגול של ביל גריינג'ר מסוף שנות השמונים. בתחילת הסרט אנו נמצאים במונטנגרו של שנת 2008, בניסיון למנוע התנקשות בשגריר אמריקאי. דיוויד מייסון (לוק ברייסי), בן טיפוחיו הצעיר של דוורו, מפשל והסוכן הוותיק פורש מהשירות לטובת חיים נינוחים בשוויץ. מייסון לעומת זאת נשאר בשירות.
חמש שנים מאוחר יותר, הנלי (ביל סמיטרוביץ) המפעיל מהסוכנות, מגיע כדי לשכנע את דוורו לחזור לעבודה. ארקדי פדורוב (לזאר ריטצובסקי) הוא חבר פרלמנט רוסי ומועמד מוביל לתפקיד נשיא רוסיה הבא. לפדורוב יש סודות אפלים מהעבר, מתקופת שירותו כגנרל בצבא הרוסי בזמן מלחמת צצ'ניה (השניה). כעת הוא שולח מחסלת מיומנת כדי לנקות את השאריות של הפרשיות בהן היה מעורב.
העוזרת של פדורוב, נטליה אולנובה (מדיהה מוסילוביץ), היא סוכנת אמריקאית שמנסה לסכל את כוונותיו הפוליטיות באמצעות חשיפת סודותיו. היא בסכנת חיים אם לא תחולץ באופן מיידי, ודוורו, שאיתה היה לו קשר בעבר, הוא מי שיעשה זאת ללא היסוס.
אך המבצע הפשוט מסתבך. מעשיה של נטליה מתגלים, וכוח של משטרת הפנים הרוסית דולק אחריה. במקביל ישנו כוח נוסף של אנשי CIA. בסוף התסבוכת, דוורו ימצא עצמו בעימות מול כוחות אפלים הפועלים בארגון שפעם היה חלק ממנו ובעיקר מול בן טיפוחיו לשעבר.
דוורו לימד את מייסון שבתחום העבודה שלהם יש להימנע מקשרים אישיים, אך המורה לא קיים את מה שהטיף לו. התלמיד לא רק פועל בשם הארגון, אלא גם מכעס ותסכול על הולכת השולל של המדריך וחוסר האמון שהמורה גילה ביכולותיו של התלמיד. זהו בסיס פסיכולוגי רעוע למדי, בוודאי בדרך הלא מתוחכמת בה הוא מוצג בסרט.
הסודות האפלים של פדורוב מובילים את דוורו לבלגרד (שמוצגת בסרט כעיר התככים האולטימטיבית של אירופה העכשווית), ואל אליס פורנייה
(אולגה קורילנקו שהיתה נערת בונד ב"קוונטום של נחמה"). פורנייה היא עובדת סוציאלית שטיפלה בפליטות של המלחמה בצ'צ'ניה, שהפכו לקורבנות לרשת זונות שהקים פדורוב. כנהוג בסרטים ממין זה רב הנסתר על גלוי, אך במקרה זה בעיקר רב הצפוי על הגלוי.
"איש נובמבר" מתיימר לפעול כדרמה רצינית, אך הסבירות של הרצף העלילתי הולכת ומתערערת במהירות. בנוסף, יש חוסר עקביות בדרך האפיון של הגיבור. דוורו עושה מאמץ עליון להציל אישה, אבל בסצנה אחרת פוגע בכוונה תחילה בחפה מפשע. מצד אחד הוא מוצג כמקצוען "מושלם", ברגעים אחרים הוא מתנהג כאדם על סף איבוד שליטה. נדמה שהסרט עצמו לא ממש מסוגל להחליט מיהו הגיבור ומהו הנושא העלילתי.
