שליח ציבור: פס הקול של הימים הנוראים
יצחק מאיר כינס חמישים בחורי ישיבה בבית כנסת, כדי להוסיף להקלטות מימד אותנטי. אבל חטיפת שלושת הנערים הפכה את הקלטת האלבום לתפילה קורעת לב שבמקרה גם הוקלטה. את שאר העבודה הוא כבר עשה על מדים, במסגרת צו 8. קבלו שלושה שירים בבכורה מאלבום "הימים הנוראים" - גרסת המציאות
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ואחרי שסיים את פרויקט שירי השבת לפרטיו, מתפנה מאיר לדבר הגדול הבא: "שרים בתפילה" - אלבום ניגוני הימים הנוראים לראש השנה ויום כיפור. קבלו טעימה ראשונה: שלושה סינגלים בהשמעת בכורה.
קראו עוד בערוץ יהדות :
50 בחורי ישיבה כינס מאיר בבית הכנסת, כדי לשוות למוזיקה אלמנט אותנטי. אבל להקלטות נלוותה אותנטיות שאיש לא צפה: חטיפת שלושת הנערים, "וההקלטה הפכה לתפילה מעומק הלב, שבמקרה גם הוקלטה", כך מאיר. באופן סמלי ביותר, הפכו תפילות הימים הנוראים לפס הקול של "הימים הנוראים" שחווה מאיר עצמו, עם גיוסו בצו 8 במבצע "צוק איתן", שבמהלכו השלים את יצירת האלבום.
"לימים הנוראים יש שם דרמטי שאומר עליהם הכל, בטח יותר משמם האחר: 'ימי הרחמים והסליחות'", הוא אומר. "התפילות וניגוניי הימים הנוראים הזכורים לנו מהישיבה ומבית אבא, קצת רחוקים מאתנו ביומיום התובעני שלנו. אבל לנגינה יש כח 'להעיף אותך' לגבהים. אין משהו שיכול להוביל אותנו לתשובה כמו הנגינה, ולא לחינם כבר אמר האר"י הקדוש שהיכל הנגינה נמצא קרוב להיכל התשובה".
החסיד הליטאי (או הליטאי החסיד)
המנגינות המרכיבות את "שרים בתפילה" הן כלל יהודיות. ניתן לשמוע שם את האתנחתות המוזיקליות של בעל התפילה בסדר "קדושה" ובסיום הסליחות, ואף ניגוני תפילה חסידיים לצד פיוטים נוסח עדות המזרח.
בכלל, יצחק מאיר הוא איש של שילובים: חסיד וליטאי, משכיל ושמרן. הוא למד בישיבות ליטאיות למהדרין - חברון ומיר - אך בגיל 24 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הנח"ל. הוא למד באוניברסיטה, נחשף ו"התמכר" לתורת הבעל שם טוב וחסידיו, ומאוחר יותר החל ללמד חסידות בבתי מדרש ובמסגרות שונות. כיום הוא עוסק במוזיקה, ומקפיד לבקר בישיבת "נצח ישראל" ברחביה, שם הוא מתגורר עם משפחתו.
"אני שייך לכולם", הוא מצהיר. "אין לי עיסוק רציני בשאלה הסקטוריאלית, העולם הוא כל כך לא חד-מימדי, הוא מקום טמיר ונעלם והקב"ה
כמי שמדבר לכולם כבר זמן רב, בחר מאיר להוציא את האלבום בהד-סטארט כ"צעד חיוני", כדבריו. "הגעתי לזה מתוך אילוץ, אבל זה הפך להישג. אנשים שיצרם גובר עליהם ואינם עומדים בניסיון, מורידים אלבומים שלמים מאתרי הורדות. זו הסיבה שמרדכי בן-דוד, מלך המוזיקה החסידית, הכריז שהוא לא מקליט יותר אלבומים".
מאיר הציע לציבור לשתף אתו פעולה, והציבור נענה בהתלהבות. חמישה ימים נותרו למיזם, אבל הוא כבר מומן במלואו, ב-104% נכון לכתיבת שורות אלו (למעלה מ-43 אלף שקלים). "לא מדובר בצדקה" מבקש מאיר להדגיש. "כאמן אני מרגיש שהאנשים מעוניינים במוזיקה הזו, ולכן הצעתי להם: אתם באמת רוצים? בואו ותפיקו איתי ביחד את התקליט, וכך מחירו יהיה גם זול יותר".
מחמישים - לעשרות-אלפי אלבומים
למוזיקה הגיע דרך שולחן השבת של ילדותו. אורחים רבים היו מגיעים לעשות את השבת אצל משפחת מאיר. אביו הוא הרב אליאב מאיר, רב המושב גמזו, והמשפחה על 11 הנפשות, הייתה מבלה סביב שולחן השבת בזמירות. "הניגונים היהודיים נתנו מענה לנשמה שלי, ונתנו מענה כנראה גם לאחרים, ולכן החלטתי להוציא אלבום עם שירי שבת".
את שירי השבת הללו, נזכר מאיר, הוא שר בלחש גם כלוחם במלחמת לבנון השנייה, בשעות ארוכות של המתנה בלב לבנון. לאט-לאט הצטרף לשירה החרישית חייל ועוד חייל, עד לשיר הבא שעבר מאחד לשני, מפה לאוזן. "באותם רגעים גיליתי איזה כוח אדיר יש לשירה החסידית".
אל התקליט הראשון הוא ניגש בצורה "מאוד לא יומרנית", כדבריו, ואף טוען בחיוך כי חברת ההפצה "עשו טובה, בגלל שאני אח של ידידיה" ל-50 אלבומים. אלא שאז הם התקשרו וביקשו עוד 200, ואז עוד אלף, ועד היום נמכר האלבום בעשרות-אלפי עותקים. "הבנתי שאנשים רוצים את החיבור הזה. זה לא אני", הוא שוב מצטנע, "אלה ה'ניגונים'". את המילה "ניגונים" הוא מבטא במלעיל.
התקליטים של מאיר נושאים כולם ניגונים למילים מן המקורות. חלקם ניגונים עתיקים מחצרות האדמורי"ם וחלקן לחנים של מאיר עצמו. אלבום אישי? הוא עדיין לא שם. "כשה' יתן לי את ההשראה לכתוב, אני אכתוב", מאיר אומר. "למען האמת, אני כותב גם כעת, אבל אני לא חושב שכל עם ישראל צריך לשמוע מה יש לי לומר... למילים מהמקורות יש עוצמה, הן הועצמו בכוונות בנות אלפי שנים. כשאתה שר את 'חמול על מעשיך', אתה שר את הכוונות של החפץ חיים, הרב קוק, האדמו"ר מלובביץ' וסבא שלך, אתה מתחבר לכל הכוונות".
רבים נוטים להשוות את מאיר לרב שלמה קרליבך, אבי מוזיקת הנשמה החסידית היהודית - אבל הוא בעיקר נבוך: "להגיד שאני תלמיד זה יומרני, להגיד שאני ממשיך זו אפילו חוצפה", אך הוא מודה כי השפעתו של "הרבי המרקד" ניכרת ביצירתו: "הרב קרליבך השפיע עלי בצורה טוטאלית, אין הופעה שלי בלי קרליבך. את הנגשת התורה החסידית והאמון ביכולתו של ניגון פשוט, למדתי ממנו".
