ייצוגית: "עלית הארק" תצרף כוסות לבקבוקים

חברת יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ (להלן "גולד") יצרנית המשקאות "עלית הארק" ("ארק איילות" או "עראק איילות" או "עראק איילים") תפצה את לקוחותיה ב-1,260,000 שקל שיגולמו בהוספת כוסות לבקבוקים, החל מ-1 בינואר 2015, כך נקבע בהסדר פשרה בתביעה ייצוגית.  התובע היצוגי יקבל 30 אלף שקל פיצוי ועורכי דינו יקבלו 150 אלף שקל פיצוי. סכום התביעה המקורי: 4.41 מיליון שקל.

• מלח באריזת פלסטיק: יקר במאות אחוזים
• חומר ניקוי בחלב תנובה: תתרום לעמותות
• קופיקס: קפה בבוקר, אלכוהול ב-5 ש' בערב
  

הכוסות יוצמדו ל-335,616 בקבוקי ארק מתוצרת החברה, בגובה שלא יפחת מ-14 ס"מ וקוטר שלא יפחת מ-7 ס"מ לכוס ובמשקל שלא יפחת מ-260 גרם. שווי הכוסות לא יהיה נמוך משווי כוסות זכוכית הנמכרות לצרכנים ברשתות השיווק ב-10-9 שקלים. הבקבוקים מוצמדי הכוסות יהוו לא פחות מ-25% ולא יותר מ-35% מבקבוקים שהחברה תשווק בתקופת השיווק ומחירם לא יעלה על מחיר בקבוק שישווק ללא כוס.

בקבוקי עלית הארק כיום(צילום: מירב קריסטל)

גם לקחו יותר על פיקדון וגם הסתירו?

בבקשה לתביעה ייצוגית, שהוגשה לבית-המשפט המחוזי מרכז במאי 2013, באמצעות עורכי הדין יעקב ג'קי בובליל ושרגא צייגר, נטען כי התובע הייצוגי, צרכן ארק, קנה בקבוק ארק וגילה בחשבונית הקנייה כי החיוב, 33.15 שקל עבור מכל המשקה האמור, כלל דמי פיקדון של 2.40 שקלים. הוא חשב שמדובר בטעות, שכן דמי הפיקדון הנגבים עבור מכלי משקה החייבים בפיקדון הם בשיעור של 30 אג'.

לטענתו, היצרנית לא ציינה את סכום הפיקדון הנגבה על מכלי משקה הארק אותם שיווקה וכן טען כי בניגוד לחובתה כיצרנית, נמנעה החברה מלציין סכום הפיקדון שעומד על 2.40 שקלים, סכום שהיה גבוה פי 8 מהפיקדון המינימלי ששעומד על 30 אג'. 

עוד טען כי החברה הפרה את חובתה על פי חוק והטעתה רבים מלקוחותיה וכתוצאה מכך, רבים מהם לא טרחו להשיב את מיכלי המשקה הריקים לבתי העסק ובכך נגרם להם נזק כספי. הוא בקש מבית-המשפט כי יאכוף על החברה את סימון בקבוקיה כנדרש בחוק הפקדון ויפסוק פיצוי לצרכנים שנפגעו.

התובע הייצוגי ביקש לייצג את קבוצת הצרכנים הכוללת את כל מי שהחזיק במכל ריק מתוצרת החברה, שחובת פיקדון לא סומנה על גביו כחוק ולא השיב את המכל הריק לבית העסק מפאת חוסר ידיעה כי המכל בפיקדון ו/או מפאת חוסר ידיעת סכום הפיקדון החל משבע שנים לפני גשת ידיעה כי המכל בפיקדון ו/או מפאת חוסר ידיעת סעום הפיקדון החל משבע שנים לפני הגשת בקשת האישור ועד למועד אישור הסדר הפשרה בפסק דין".

החברה: סברה בשגגה כי החוק לא חל על בקבוקיה

חברת יקב הגליל טענה מנגד, כי היא הפעילה מנגנון איסוף בקבוקים וולנטרי, לצורך שימוש חוזר, עוד בטרם נחקק חוק הפיקדון על מכלי משקה. שיעור איסוף הבקבוקים מתוצרתה היה ועודנו גבוה מאוד ועומד על פי התצהיר שהגישה לבית-המשפט, על כ-90% בשנים הרלוונטיות לתובענה. מכאן היא מסיקה שצרכניה מודעים היו לדמי הפיקדון שהיא גובה והיעדר הסימון הנדרש על פי חוק, לא הניב לה רווח ולא הסב נזק לצרכנים.

החברה הודתה שעם כניסתו של חוק הפיקדון לתוקף, סברה בשגגה כי הוראות החוק אינן חלות על הבקבוקים מתוצרתה, אלא רק על בקבוקים המיועדים לאיסוף חיצוני שאינו היצרן.

המבקש לתבוע השיב לטענות אלה כי שיעורי האיסוף הגבוהים הנטענים נובעים מפעילותם של "אספנים מקצועיים" שניצלו את חוסר הידיעה של ציבור הצרכנים בכל הקשור לפער שבין שיעור הפיקדון הסטנדרטי לבין שיעור הפיקדון שנגבה בפועל עבור מכלי המשקה של החברה. החברה השיבה כי היא מקבלת את הבקבוקים מלקוחות ולא מידי "אספנים מקצועיים" ואין כל בסיס לטענה, לפיה אותם מקצוענים מצליחים לאסוף דווקא שיעור גבוה של מכלי משקה מתוצרתה.

השופט, פרופ' עופר גרוסקופף אישר את הסכם הפשרה בין הצדדים, לפיו החברה הצהירה כי החל מיום 20.2.14 החלה לסמן את מכלי המשקה מתוצרתה כנדרש בחוק הפקדון, כל זאת על רקע שינוי שיעור מס הקנייה על משקאות אלכוהוליים מתוצרת מקומית, מהלך שהשפי רבות על המודל העסקי של החברה. וכי היא תמשיך לעשות כן בעתיד. עוד הצהירה כי השקיעה סכום של כ-3.2 מיליון שקל, לצורך החלפת התוויות על בקבוקי המשקה המצויים במלאים שבחזקתה.