ארה"ב: "מדעי השנאה" משגשגים בקמפוסים
"יש אצלנו סטודנטים יהודים שצריכים ללכת עם שמירה צמודה לכיתות שלהם". את התיאור הזה מוסר ראיין, סטודנט באוניברסיטה בשיקאגו, והוא לא לבד: מפלס השנאה האנטי-ישראלית גואה בקמפוסים האמריקאים בצורה מדאיגה. קבוצת מנהיגי סטודנטים לא יהודים תנסה להילחם באנטישמיות
יהדות ארה"ב צופה בדאגה על הנעשה בצרפת, ובעוד באירופה נמצאים צעד אחד קדימה - הסטודנטים באוניברסיטאות האמריקניות חווים יותר ויותר "תקריות". בשפה מכובסת פחות, הפכו הקמפוסים לזירת קרב בין סטודנטים יהודים, לסטודנטים פרו-פלסטינים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בשיחה עם ynet מתארים סטודנטים מאוניברסיטאות שונות ברחבי ארה"ב אבטחה צמודה ליהודים בקמפוסים מסוימים, לצד הסתה גלויה ואלימות מילולית ופיזית. קבוצה של 18 סטודנטים לא יהודים הנמצאים בעמדות מפתח בקמפוסים שלהם, ונקלעו לאש צולבת - הגישו בקשה להצטרף למשלחת מיוחדת ששיגרה "הליגה נגד השמצה" לישראל, על מנת לבחון את המציאות מקרוב.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- רבני אירופה נגד האיסלאם הקיצוני: "סכנה כמו הנאציזם"
- גל חקיקה? רק 5% מחוקי הכנסת ה-19 עסקו בדת ומדינה
- הרבנים שהיו מחרימים את משה רבנו/ הרב יואל בן-נון
הקבוצה מורכבת מסטודנטים מנהיגים ואקטיביסטים חברתיים, כולם מרואיינים תחת שמות פרטיים בלבד, כאמצעי זהירות לנוכח החשש מפגיעה בהם עם שובם אל הקמפוסים.
מטרה עבור ארגונים פרו-פלסטינים
הקבוצה שעימה שוחחתי בביקורה בן שמונת הימים בישראל, זהירה. ראיין, סטודנט הלומד בקמפוס בשיקגו, מתאר אווירה קשה ביותר. הקמפוס שבו הוא משמש כנציג אגודת הסטודנטים הפך, לדבריו, למקום לא בטוח עבור חלק מהסטודנטים. ראין מקפיד להתבטא בזהירות, תוך שהוא מתאר סיטואציות טעונות במיוחד בקמפוס המורכב מאחוזים גבוהים של סטודנטים מוסלמים.
"יש אצלנו סטודנטים יהודים שצריכים ללכת עם שמירה צמודה לכיתות שלהם, כי הביטחון האישי שלהם מאויים על ידי
"אלו קבוצות שקוראות לעצמן 'אנטי ציוניות', ופועלות מחוץ לאגודת הסטודנטים", אומר ראיין. לדבריו, בשנה האחרונה הפכו קבוצות אלו לקול דומיננטי. "החרם על ישראל שצבר תאוצה, השפיע גם הוא על המצב המתוח. כמי שהתבונן בסכסוך מהצד, שמתי לב שבין כל הצעקות והמתח, לרוב האנשים שהשתתפו במאבק הזה, כמו גם לי, חסר הידע בשביל להבין על מה המהומה, ולכן אני כאן".
סטודנטית ממוצא פקיסטני החברה במשלחת, בחורה אמריקאית להזכירכם, מסרבת להשתתף בראיון. "היא פשוט מפחדת", מסבירים לי, ולא בכדי: סטודנטים אחרים שנטלו חלק במשלחות דומות בעבר, הפכו למטרה עבור ארגונים פרו-פלסטינים, עד כדי חשש כבד לשלומם הפיזי. בשל כך הוחלט ב"ליגה" כי כל ראיון שייערך עם חברי הקבוצה, יעשה על בסיס שמות פרטיים בלבד, וללא ציון מדויק של הקמפוסים מהם הם מגיעים.
בחזית המהפיכה
נעמי מאייר המלווה את המשלחות האחרונות שהגיעו לישראל, מספרת כי הסטודנטית הפקיסטנית נחשבת לפעילה בחוגים פרו-פלסטינים, אך הרגישה שהמידע שעליו היא מבססת את הפעילות שלה איננו שלם.
לדבריה, כל שמונה-עשר הסטודנטים נבחרו בקפידה. "כולם נמצאים בעמדות הנהגה בכירות בקמפוסים שלהם, פעילים בתחומים של פוליטיקה, עיתונות ואקטיביזם חברתי. אלה אנשים הנמצאים היום בחזית הראשונה, של 'המהפך' שעוברים הקמפוסים בארה"ב, מחממות של ליבלרליזם וחופש ביטוי – לאנטישמיות ורדיפה של תומכי ישראל, בגלוי ובמוצהר".
"יש לנו במשלחת מגוון רחב מאוד של רקעים ומוצאים" אומרת מאייר. "המכנה המשותף לכולם, הוא העניין ללמוד ולהכיר את ישראל, על מנת לקבל מידע 'מיד ראשונה' על מה שמתרחש בקמפוסים שלהם היום. הם רואים מדי יום הפגנות ומחאות, וקבוצות של אנשים שצורחים אחד על השני. רוב האמריקאים גדלים בבתים עם דעות פרו-ישראליות, אבל מה שקורה שם, עלול לשנות את התמונה".
יש יהודים שחורים, ויש ירושלים מאוחדת
מאייר מציינת כי אף שהליגה מקפידה להפגיש את הסטודנטים עם מגוון הדעות בחברה הישראלית, המטרהראיין, כאמור, לא לבד: קלי, סטודנטית ממוצא לטיני הפעילה באוניברסיטה במדינת ניו-יורק, מדווחת על דפוס מוכר בקמפוס שלה. מוכר ומטריד. היא מתארת מתח מתמיד בין סטודנטים יהודים לקבוצות פרו-פלסטיניות, וביקורת על מדיניות ישראל, שגולשת לעיתים קרובות מדי למה שהיא מכנה "צורות של גזענות ואנטישמיות" שבהן היא מבקשת כהגדרתה "להילחם".
"אני לא רוצה לדבר בהכללות, או להגיד שזה רק הקמפוס שלי, כי זה לא המצב. החיבור האוטומטי שעושים בין ישראל ליהודים מוביל לכל מיני תופעות", היא אומרת, ומתארת קריאות גנאי הנשמעות כלפי סטודנטים יהודים במסדרונות. "רואים בהם אחראים לכל מה שקורה בישראל".
"בסופו של דבר, גם הקריאות לחרם נגד ישראל, נושא שמובל בצורה מאוד משמעותית בקמפוסים, גורם לפגיעה ברגשות הסטודנטים היהודים. הם רואים את ישראל כביטחון, כנמל מבטחים. בסופו של דבר, התדמית של ישראל כפי שמשתקפת במדיה, גם זו השמרנית בארצות הברית, שונה מאוד ממה שאני רואה וחווה כאן".
קלי התרגשה במיוחד לגלות שבישראל חיים יהודים שחורים, ופגישה עם ח"כ פנינה תמנו שטה בלבלה את תפיסתה: "היא סיפרה על העלייה שלה לישראל, והבריחה מאתיופיה, ופשוט התרגשתי. המקום הזה הפך להיות פתאום בעיניי מקום של מקלט והזדמנות לחיים חדשים לעולים מרוסיה ומאתיופיה.
"בארצות הברית לא קיבלתי תמונה מקיפה על הגיוון הישראלי, מעבר לסכסוך הערבי ישראלי. פתאום גיליתי שיש כל מני סוגים של ישראלים: אשכנזים וספרדים. מבחינתי פשוט להסתובב כאן לראות את הגיוון הענק שיש פה; את הערבים והיהודים שחיים ועובדים זה לצד זה בשוק בו ביקרתי. זה משהו שאמריקאים רבים צריכים לראות".
יחזרו כשגרירים לקמפוס
גם ראיין חווה, לדבריו, "הלם תרבות". "ישראל היא לא מה שחשבתי שתהיה. זה מקום 'אקזוטי' עבור מישהו כמוני. חשבתי שירושלים, מקור המתח, תהיה מלאה במחסומים ואנשים מרוחקים אחד מהשני, וזה לא מה שראיתי. ראיתי אנשים מאוד שונים שחולקים אותה".
איימי היא היחידה בחבורה, שהגיע עם "רקע מהבית". "אבא שלי לגמרי פרו-ישראל", היא חושפת. "ההורים שלי מציינים בכל הזדמנות שהם היו עוברים לכאן אם הייתה להם פה משפחה. הוא הבין את המצב כאן הרבה יותר ממני, והוא עודד אותי לבוא לפה".
לא היה חשש? בכל זאת, הדימוי של ישראל הוא של מקום מסוכן.
"אף לא לשנייה", מבהירה איימי. "השותפה שלי לחדר הייתה פה כמה חודשים כמתנדבת, וסיפרה שהרגישה בישראל הרבה יותר בטוח מאשר בארצות הברית. באתי לפה כי גם בקמפוס שבו אני לומדת (אוסטין, טקסס) היו הרבה מאוד אמירות קשות ואנטי-ישראליות, והרגשתי צורך לדעת יותר ולהכיר מקרוב, מתוך מטרה להגיב על התדמית הישראלית בקמפוס שלי".
