מה הופך ילד למחונן ולא "רק" מוכשר?

הוא מתחיל לדבר בגיל מוקדם מאוד, מצייר כמו פיקסו כבר בגיל שלוש ויודע כפל וחילוק עוד לפני כיתה א' - ואתם בטוחים שיש לכם גאון בבית, מינימום איינשטיין הבא. אבל לא תמיד ילד מוכשר במיוחד הוא ילד מחונן. יחד עם שלומית רחמל, לשעבר ראש אגף מחוננים במשרד החינוך, בדקנו מה ההבדל בין השניים.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

1. מי מוגדר על פי משרד החינוך כילד מחונן?

באתר משרד החינוך מצויין כי הספרות המקצועית העוסקת במחוננים אינה מספקת הגדרה אחידה לגבי מושג המחוננות, א כי אגף המחוננים במשרד אימץ כבסיס לפעולה את גישתה של של ועדת ההיגוי לחינוך מחוננים. על פי הועדה, יש שמבחינים בין "מחוננים" (gifted) המצטיינים בתחומים סכולסטיים

(כל מה שקשור לתפקודי חשיבה ותפיסה) לבין "מוכשרים" (talented), המצטיינים בתחומי האמנות או הספורט. הוועדה החליטה להשתמש במונח "מחוננים" עבור כל סוגי ההצטיינות, ובתנאי שיעמדו בקריטריונים של "מחוננות".

תחומי המחוננות כולים יכולת לימודית כללית/רמת אינטליגנציה כללית; כישרון אמנותי: במוזיקה, באמנויות פלסטיות, באמנויות הכתיבה; הצטיינות לימודית ספציפית: במתמטיקה, במחשב, בשפות וכדומה; או כישרון ספורטיבי.

ההגדרה המקובלת כיום בספרות המקצועית ובמשרד החינוך בארץ היא שמחוננות הינה כמותית ואיכותית במשולב ומתייחסת לשלשה היבטים: רמת יכולת לימודית כללית (מנת מישכל) בין 1% ל-3% עליונים ובנוסף יצירתיות ומוטיבציה ברמה גבוהה - מעל לחציון של השנתון של הילד. הגדרה זו שונה מההגדרות המסורתיות משנות ה-60' של המאה הקודמת, שהיו כמותיות בלבד והתייחסו אך ורק מנת המישכל (IQ).

ההבנה אז הייתה שההבדלים בין מחונן לאדם רגיל הם שלמחונן יש עוד מאותו דבר שנמדד במבחני אינטיליגנציה (וכסלר). כך קבעו שלמחונן יש 135 IQ ומעלה. ההגדרה המשולבת, האיכותית, קובעת שמדובר במהות שונה לחלוטין, "דיסק אחר". 

יש לציין כי ההגדרה של משרד החינוך הינה סטטיסטית ויחסית למקום ולשנתון, כלומר האחוזונים הגבוהים בכל מקום.

2. האם מחוננות היא דבר גנטי או שניתן להשפיע עליו?

התשובה לשאלה זו מצויה בעצם ההגדרה. המרכיב של מנת המישכל הינו מולד, אולם כיום ידוע, כפי שקבע החוקר ויגוצקי ,שלכל אדם יש "אזור התפתחות סמוכה", המאפשר לו להתפתח מעבר למה שנמדד ובא לביטוי בתפקוד שלו. ההתפתחות הזו נוצרת בעקבות התערבות חינוכית הכוללת היבטים לימודיים, התנהגותיים, חברתיים, יצירתיים ועוד. במילים אחרות, האינטיליגנציה הינה ישות דינמית הנענית לטיפוח ולעיצוב.

המרכיבים של מוטיבציה ויצירתיות אף הם מולדים, אולם ניתנים לפיתוח ולטיפוח במידה רבה מאוד. מכל האמור נובע כי

למערכת החינוכית בבית הספר ובבית יש תפקיד חשוב בקידום ובטיפוח של הילדים המחוננים.

3. אם כך, מה ניתן לעשות?

הורים רבים מעוניינים לדעת מה עליהם לעשות עם הילד עוד בטרם הגיע למערכת החינוך. מחקרי מוח עדכניים מצביעים על החשיבות של פעילות גופנית, פיתוח המוטוריקה, שיווי משקל, דימוי עצמי חיובי, האינטראקציה עם ילדים (לאו דוקא באמצעות המחשב) הרבה משחקי חברה ועוד. במילים אחרות - לטפח את הצדדים הלא-אינטלקטואליים חשוב לא פחות, ואף יותר, בגילאים הצעירים ביותר.

אולם יש ילדים שבעצמם דורשים, שואלים ומבקשים - וצריך תמיד לעודד את הסקרנות שלהם ולזרום איתם. כל ילד - עם המאפיינים שלו.

4. באיזה גיל ניתן לאבחן שילד הוא מחונן?

ידוע שכישורים בתחום המתמטיקה, האתלטיקה הקלה והמוזיקה באים לידי ביטוי בגיל צעיר ביותר. 

הכישורים האחרים ניתנים לאיבחון רק בכיתה ב', אז מתאפשר שימוש בכלי איתור (מבחנים) קבוצתיים, העומדים מבחינה מקצועית במדדי התקפות הנדרשים. איתור בגילאים צעירים יותר יהיה הרבה פחות אמין - ולכך יש השלכות רבות על הילדים.

רוצים לדעת עוד? כל הפרטים על תוכנית אלפא למחוננים - כאן