"בובספוג - הסרט": צהוב וטוב
דמותו של בובספוג ההיפראקטיבי מהטלוויזיה זכתה לעיבוד רב-תקציב באנימציה ולייב-אקשן שמספק הנאה גדולה הן לילדים והן למבוגרים. "בובספוג מכנס מרובע" חורג מהקהל הנאמן של הסדרה ומצליח להרים ראש מעל למים
סביר להניח שאדם בוגר שלא נתקל בדמותו של בובספוג כששהה בחברת ילדים, או כשחיפש במה לבהות אחרי שהדליק ג'וינט, לא יתפתה ללכת ל"בובספוג מכנס מרובע: הסרט" ("The SpongeBob Movie: Sponge Out of Water"). אם יש חובבי אנימציה שלא מכירים את בובספוג, זוהי הזדמנות טובה לגלות את הדמות המשעשעת. את הצופים המושבעים של הסדרה, ילדים ובוגרים כאחד, כנראה שלא צריך לשכנע לראות את גרסת המסך הגדול, עשירת התקציב, המשוכללת מבחינה טכנית.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet:
יתכן שעבור צופים טהרנים, הרציניים יתר על המידה, הסרט הנוכחי יראה לוקה בחנפנות יתר לקהל הרחב. עם תקציב של 74 מליון דולר הוא חייב לפנות לקהלים חדשים. הכנסותיו של הסרט, שנכון לעכשיו נמצאות באזור הרבע מיליארד דולר, מעידות על הצדקת רציונל זה.
בשונה מהסדרה, הסרט גדוש בציטוטים קולנועיים ("אינדיאנה ג'ונס והמקדש האבוד", "2001: אודיסיאה בחלל", "הניצוץ" ו"מקס הזועם" הם הבולטים שבהם). כמו כן, יש בו התייחסות פארודית לשילוב בין אנימציה ממוחשבת וגיבורי על בקולנוע העכשווי. אבל התבונה של הבמאים פול טיביט ומייק מיצ'ל, והתסריטאים ג'ונתן אייבל וגלן ברגר (שכתבו גם את "קונג פו פנדה") מצליחה לשמור חריגות אלו בגבולות ההגיון הסוריאליסטי של הסדרה.
הסדרה "בובספוג מכנס מרובע" נוצרה לפני 16 שנים על ידי סטיבן הילנבורג, ביולוג הימי שהפך לאנימטור, והיא מקור הכנסה אדיר לערוץ ניקלאודיון. מעל 350 פרקים, כולל שני סרטי טלוויזיה (2007, 2009) וסרט קולנוע ראשון שנעשה ב-2004, זכה לתגובות חיוביות ולהכנסות של 130 מליון דולר. הכסף הגדול נמצא, כידוע במרצ'נדייזינג. בובספוג הקטן הוא הכוח המניע מאחורי מפעל כלכלי שעבר בהכנסותיו את רף השמונה מיליארד דולר.
כוחה של הסדרה טמון בעיצוב הפשוט והמדויק של סביבת המחייה של הדמויות ושל אופיין המוגדר היטב. זהו בסיס שממנו יודעים הכותבים והבמאים לצאת לעלילות פרועות שגם מבוגרים ידעו להעריך את מוזרותן. העלילה מתרחשת העיירה התת-מימית "ביקיני בוטום" שבה עובד בובספוג במסעדת ה"קראסטי קראב" ("הסרטן הפריך"). במסעדה זו הוא מכין את קציצות הסרטן הנחשקות, מרכיב מרכזי במערכת הכלכלית של העיירה.
מול ההתלהבות התמימה והנמרצת של הגיבור, מוצבת תאוות הבצע של הסרטן מר קארב, בעלי המסעדה. כמו כן יש את סקוויוורד התמנון המתוסכל והסרקסטי שעובד ב"קראסטי קראב", ושבשונה מהגיבור אינו מצליח להתלהב מעבודתו. לבובספוג יש שני חברים טובים: פטריק, כוכב ים נהנתן עצל וטיפש; וסנדי צ'יקס, סנאית אינטליגנטית במיוחד שחיה מתחת לפעמון זכוכית ומקדישה את חייה להישגים אינטלקטואלים שזרים לשאר הדמויות. שתי הדמויות הללו זוכות ליחס קוטבי בסרט הנוכחי.
גארי החילזון, חיית השעשועים של בובספוג, אינה זוכה לזמן מסך משמעותי. מנגד, דמותו של שלדון פלנקטון, הפלנקטון הירקרק והמרושע - הבעלים של ה"'צ'אם באקט" ("מסעדת הדלי") המתחרה הפחות מוצלחת של "הקראסטי קראב" - היא הדמות השניה בחשיבותה בסרט.
הסרט נפתח בסיפור מסגרת (לייב-אקשן בשילוב אנימציה) שבו גונב הפיראט בורגר בירד (אנטוניו בנדרס) ספר קסמים שכל מה שנכתב בו מתרחש. בורגר בירד קורא מתוך הספר לשחפים שנמצאים על הספינה שלו, ומכניס אותנו לעולמו של בובספוג. בשליש האחרון של הסרט המספר והדמויות שאותן הוא מתאר יפגשו.
ב"ביקיני בוטום" מתרחשת מתקפה ממוקדת של פלנקטון על ה"קראסטי קראב" - ניסיון נוסף להשיג את המתכון הסודי של קציצות הסרטן. הפעולה מסתיימת בהיעלמות מסתורית של המתכון, דבר המונע את המשך יצורן של הקציצות. החסר במאכל האהוב מעורר היסטריה בקרב תושבי ביקיני בוטום וגורם לעיירה לשקוע למצב של אנרכיה פוסט-אפוקליפטית. בובספוג ופלנקטון יוצאים לחפש את המתכון האבוד.
בטריילר לסרט, כמו גם בכרזה, מודגשת העובדה שחלק מהסרט מתרחש מעל המים, בשילוב בין אנימציה ללייב-אקשן (כמו שנעשה בעיבוד הקולנועי ל"דרדסים"). יתרה מזאת, הדמויות מעובדות באנימציה ממחושבת, ועוברות טרנספורמציה שמקנה להם מראה חדש וכוחות על. כל זה מאוד משעשע, אך גם מהווה חריגה משמעותית מסגנון הסדרה.
שינויים אלו מופיעים בחלקו האחרון של הסרט, ובפרק זמן שאינו עולה על רבע מאורכו הלא ארוך. הם מובילים לסצנת אקשן גדולה ומושקעת שמזכירה את השטאנץ של יותר מדי סרטי אנימציה. אך גם בהתכתבות זו עם מה שיותר מדי סרטים עושים "בובספוג" נותר מקורי, משעשע, וראוי ביותר לצפייה.
