תבעה את בעלי "סמארט! פסיכומטרי" וניצחה
בת שירות לאומי קיבלה החזר מחברת הפסיכומטרי שנקלעה לקשיים, בדמות צ'קים דחויים. כשהגיע מועד הפירעון הבנק מסר לה שחשבון החברה מוגבל. כיוון שאי אפשר לתבוע את סמארט! כי היא חדלת פירעון, תבעה הצעירה את בעלי החברה. ביהמ"ש קבע: אחד הבעלים יחזיר לה אישית את הכסף
ניצחון לבת שירות לאומי על חברת הכנה לפסיכומטרי שלא השיבה לה את כספה: בית-המשפט לתביעות קטנות ברחובות קבע בפסק-דין (ת״ק 5926-09-14) כי חברת "סמארט! המרכז הארצי להשכלה וקריירה" (!Smart) וכן ואחד מבעלי המניות שלה, ישיבו לתובעת כספים שמגיעים לה והוצאות משפט. הייחודיות של פסק-הדין היא בכך שהנתבע שהוא אחד מבעלי החברה חוייב אישית לשלם ללקוחה, שכן החברה עצמה כבר לא מסוגלת לכך.
נפגעתם מסמארט! או מחברות אחרות? כיתבו לנו >>
עו"ד נחל אוזלבו, שסייעה לתובעת, סיפרה ל-ynet ש"מגישת התביעה היא בת שירות לאומי, תושבת גדרה ממוצא אתיופי, שזה היה מענק השחרור שלה. בלעדיו, כך אמרה לי, תוותר על חלומה ללמוד באוניברסיטה, שכן לא תוכל להירשם לקורס חלופי. החברה לכאורה השיבה לה את הסכום, אך בצ'קים דחויים, שבמועד הפירעון שלהם - לא היה ניתן לפרוע אותם.
"התביעה הוגשה נגד סמארט! ו-3 חברות בנות שלה, שלמעשה הן היו בעלי המניות ומאחוריהן הסתתרו מנהלי החברה (סך הכל, 7 נתבעים מ.ק). בצעד חריג, בית-המשפט חייב את מנהל החברה אישית להשיב לתובעת את כספי הקורס ששילמה ממענק השחרור שלה וכן הוצאות משפט שנגרמו לה.
"מדובר בפסק-דין תקדימי (יש לזכור כי בימ"ש לתביעות קטנות לא יכול ליצור תקדים משפטי. מ.ק) וחשוב בעל השלכות, שכן יתכן שיש רבים שעד היום לא קיבלו בחזרה את הכספים ששילמו, הואיל והחברה קרסה ולא היה את מי לתבוע".
החזר כספי בצ'קים דחויים
סכום התביעה של התובעת, חנה אריני שמה, עמד על 4,815 שקל, "בגין המחאות שנמסרו לתובעת על-ידי סמארט! וחזרו בציון 'חשבון מוגבל' ובגין הוצאות התובעת בעניין זה", כך נכתב.
אריני נרשמה לקורס בחברת סמארט! שהיה אמור להתקיים ב-24 באפריל 2013. היא ביטלה את השתתפותה בקורס בספטמבר, לאחר שזה נדחה מספר פעמים על-ידי סמארט! עקב כך, החברה השיבה לאריני את כספה ב-1 בדצמבר 2013, באמצעות 3 המחאות דחויות. מועד פירעון ההמחאות היה רחוק: 24 באפריל 2014. סך סכום ההמחאות: 4,225 שקל.
אריני סיפרה ל-ynet: "שירתתי שנתיים בשירות לאומי. תוך כדי השירות, שלחו לנו מכתבים על סמארט! ורציתי ללמוד לפסיכומטרי. המחיר היה מאוד נמוך, תוך הבטחה לשמירת מקומות, אז נרשמתי למועד אפריל בשנה השנייה לשירות. גם השעות הסתדרו לי וגם המיקום: סמוך לדירת השירות שלי באשקלון, מרחק של 5 דקות.
"כשהתקרב מועד הקורס, לא קיבלתי שום הודעה לקראתו ואז טענו שכלל לא נרשמתי לקורס. הציעו לי חלופות: או ללמוד באשדוד, או בתל אביב לימודי ערב מה שלא הסתדר לי. אחרי שכמה פעמים השעות שהציעו לי לא הסתדרו עם השירות, הציעו לי החזר כספי תוך 40 יום. אחרי תקופה ארוכה הרבה יותר, קיבלתי את הצ'קים".
הדרך היחידה קבל החזר: לתבוע את בעלי המניות
רק שאז הסתבר לאריני שמדובר בצ'קים דחויים. "הפקדתי אותם במכונה והתקשרו אלי מהבנק. אמרו לי שאי אפשר להפקיד צ'קים דחויים דרך מכונת ההפקדה. אמרו לי: 'אין בעיה לשמור בבנק את ההמחאות, וכשיגיע המועד יפרעו אותן'.
"מסתבר שבסמארט! נתנו לי צ'קים שהפירעון שלהם הוא לעוד כמה חודשים. בתקופה הזאת, כבר ידעו שהם בבלגן. לא דיברתי עם עו"ד, או משטרה. אמרתי לעצמי: 'קיבלתי צ'קים, אפשר לפתור את זה בדרכי נועם, אחכה לפירעון'".
בבוא המועד המיוחל, הבנק אמר לאריני שחשבון החברה מוגבל, לכן לא ניתן לפרוע את ההמחאות. "פניתי לעו"ד והגשנו תלונה במשטרה על פיזור צ'קים ללא כיסוי", סיפרה. "מסרו לנו שיש כבר חקירה פלילית שעומדת נגדה ואי אפשר לפתוח עוד אחת. הלכנו להוצאה לפועל. שם אמרו לנו שהחברה פשטה רגל ולא עזרו לי. הוחלט שהדרך היחידה לקבל בחזרה את סכום המענק שלי, זה לתבוע את המנהלים ובעלי המניות ודרך בית המשפט".
ואת חושבת שישלמו לך?
"כן הוא נראה אדם שקול. אני מאמינה שישלם ואם לא - אחרי 30 יום יש ריבית שהולכת וגדלה. אני כבר מחכה להירשם שוב לקורס הכנה לפסיכומטרי".
הרמת המסך חשפה את בעלי החברה
בתביעה שהגישה, ביקשה אריני לקבל את כספה מבעלי המניות של החברה ולחייבם לשלם לה את סכום התביעה, בדרך של "הרמת מסך ההתאגדות". זאת כאמור משום שהחברה עצמה - מרוששת.
כיוון שחברה מסחרית נחשבת כ"אישיות משפטית נפרדת", קיימת הפרדה בין החברה לבין בעלי המניות שלה ולא ניתן לייחס חוב של חברה לבעלי המניות. עקב כך, בדרך כלל בתביעות כאלה, אין לצרכן מוצא, שכן החברה לא יכולה למשוך כספים והבעלים מוגנים. יחד עם זאת, יש חריג לכלל זה: בנסיבות מסויימות, בית המשפט יכול להחליט על "הרמת מסך" ההתאגדות של החברה - כלומר לייחס לבעלי המניות את חובות החברה, כך שהם אישית ישלמו את החוב.
ידע שהחברה בקשיים
מתוך 7 הגופים והאנשים שנתבעו, השופטת יעל טויסטר-ישראלי הצביעה על שניים שמתקיימות עבורם נסיבות הרמת מסך: טופז שני בע"מ ואחד משני בעלי המניות העיקריים, אדם פרטי.
"מעיון בנספחים שצורפו לכתבי הטענות מטעם התובעת, ברי, כי היו סימנים מובהקים למצבה הפיננסי המתדרדר והולך של סמארט! כבר מ-2012", כתבה השופטת, ש"מעידים על התנהלות פיננסית בעייתית, בלשון המעטה".
היא מזכירה דוגמאות נוספות לבעיות בחברה שצצו עוד טרם קריסתה: פניית המועצה לצרכנות לשר החינוך בנובמבר 2012 עקב ריבוי תלונות על החברה; פרסומים בתקשורת; בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה שבית המשפט המחוזי אישר; ותביעה שהגיש בנק הפועלים נגד סמארט! ושניים מבעליה על הלוואה שלא הוחזרה, עקב קשיים תזרימיים בנובמבר ודצמבר 2013 ובינואר 2014.
התביעה האחרונה היא גם זו שחשפה כי שניים מהנתבעים היו מורשי חתימה של החברה. השופטת קבעה: "היות החברה בקשיים פיננסיים, קשיי נזילות וחובות שונים היתה ידועה לאותו בעל מניות. בנוסף, מתן המחאות לתובעת (חנה אריני מ.ק), בראשית דצמבר 2013, כשהן מיועדות לפירעון בסוף אפריל 2014, מלמדת גם היא על קשיי נזילות של החברה במתן המחאות ועל ידיעתו של אותו בעלים, כי קרוב לוודאי שלא יהיו להמחאות כיסוי במועד הפירעון".
השופטת אף קבעה שהתנהגות אותו בעלים מעידה על חוסר תום לב מצידו ו"די בכך כדי למנוע 'הגנת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה'", קבעה.
"החברה גייסה משקיע, תלמידים קיבלו החזרים"
בעדותו, טען אותו בעלים כי באוקטובר אותה שנה, סמארט! גייסה משקיע, "שהשקיע בה מאות אלפי שקלים ועל סמך זה ניתנו תשלומים לספקים ולעובדים והשייקים ניתנו מתוך אמונה שייפרעו... לשאלת בית-המשפט, לא צירפתי אסמכתאות לגבי נושא זה, אך יש לי רשימה מאוד ארוכה, שאני יכול להגיש לבית-המשפט של תלמידים שקיבלו החזרים".
השופטת קבעה כי סמארט! תישא בהוצאות התובעת בסך 1,000 שקל. טופז שני בע"מ ואותו אחד מבעלי החברה, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את סכום התביעה – 4.815 שקל תוך 30 יום, אחרת יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כן יישאו בהוצאות התובעת: 1,000 שקל.
לפנייה לכתב/ת 
