"מרגלת": כמו ג'יימס בונד רק בהפוכה
ג'וד לואו השרמנטי וג'ייסון סטאת'ם הקשוח מככבים ב"מרגלת", אבל בקומדיית האקשן החכמה והמצחיקה הזאת מליסה מקארת'י מתעלה מעל כולם עם הופעה אפקטיבית, המדגימה היפוך תפקידים בסרטי ריגול. וזה אכן משעשע
מה מרגישה אישה כשהיא צופה בסרט של ג'יימס בונד? ממה היא נהנית? הנה שאלה ראויה לחפירה של תיאוריה פמיניסטית. אם היא מזדהה עם הסופר-גבר המיומן, האמיץ, השגלן - היא מתכחשת לזהותה הנשית. אם היא מדמיינת עצמה במקומה של אחת הנשים שבין רגליהן הוא עובר - היא מזדהה עם נשיות כחפץ לשימושו של הגיבור.
"מרגלת" ("Spy") מנסה להיות שילוב בין סרט פעולה שבו הגיבורה, בגופה של מליסה מקארת'י, מתגלגלת מעמדת הערצה פאסיבית ל"ג'יימס בונד" שאותו היא משרתת, למי שמוצאת עצמה בתפקיד של סוכנת על. רעיון פשוט מהסוג המכונה High Concept , המבוצע באופן מוצלח, ומהווה, בו זמנית, גם פרודיה לא רעה בכלל על סרטי ג'יימס בונד (מוצלחת יותר מ"קינגסמן: השירות החשאי" מלפני חודשים ספורים).
קפיצת המדרגה שחלה בקריירה של מקארת'י ב"מסיבת רווקות" (2011) של הבימאי פול פיג, הובילה לסדרת סרטים שרובם היו בינוניים ומטה. מאז, הסרט המוצלח היחידי שבו מקארת'י היתה בתפקיד הראשי היה "עצבניות אש" (לצידה של סנדרה בולוק) - סרט נוסף בבימויו של פיג. ניכר שהוא יודע כיצד להשתמש בנוכחות הגופנית והמילולית של מקארת'י בדרך אפקטיבית מבחינה קומית, וזאת מבלי להפוך את הדמות המוצגת לבזויה או בלתי נסבלת. מסתבר שפיג מצא את המוזה שלו: ב-2016 ייצא שיתוף הפעולה הבא שלהם - הגרסה הנשית ל"מכסחי השדים".
אם לשפוט לפי שלושת שיתופי הפעולה (הקודם, הנוכחי, וזה שיהיה) הרי שהנוסחא של פיג-מקארת'י מתבססת על שימוש בשחקנית בתוך ז'אנריים גבריים, בתפקידים השמורים באופן מסורתי לגברים. המשחק הוא כפול: ראשית, זוהי הצבה של אישה בקומדיית חבורה גברית ("מסיבת רווקות"), בפנטזיית פעולה-מתח ("מרגלת") או פנטזיה קומית-על טבעית (כפי ש"מכסחות השדים" צפוי להיות).
שנית, זהו שימוש באישה המהווה אנטיתזה לסטנדרטים הבלתי אפשריים הנכפים על הגוף נשי. האתגר הוא להשתמש בנוסחה זו כדי ליצור דמות שיש בה גם תכונות אנושיות מעוררות אמפתיה ולא רק היפוך פרובוקטיבי של תפקידי הגבר והגופניות הנשית "הרצויה".
עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:
"מרגלת" מתחיל בסצנת אקשן שבה הסוכן החשאי ברדלי פיין (ג'וד לאו) נמצא באחוזה מפוארת בבולגריה. הוא מסתנן למסיבה בניסיון לאתר את האיש הרע שמחזיק במידע אודות מיקומה של פצצה גרעינית המיועדת לטרוריסטים. זו סצנת אקשן הנושאת את הסממנים הבונדים המוכרים - בהבדל אחד: המשימה לא יכולה להתבצע ללא תמיכתה המתמידה של אנליסטית CIA מוכשרת ומהירת מחשבה בשם סוזן קופר (מקארת'י).
היא מדברת אל ברדלי דרך אוזניה, ועוקבת אחר מעשיו באמצעות המצלמה המיניאטורית שעל גופו וציוד הצילום הלוויני המאתר את טביעת חום הגוף של האנשים המתקרבים לחסלו. המידע שהיא מזרימה אליו באופן שוטף הוא המאפשר לו לפעול ביעילות כמעט על-אנושית.
קופר היא גילום של אישה הצופה בסרט ג'יימס בונד. המרתף שממנו היא מפעילה את הסוכן שורץ עכברושים, בניגוד חד לפאר של המרחבים בהם פועל הגבר. היא מאוהבת בו אהבה שלעולם תושב ריקם, ולמענו ויתרה על כל שאיפה שהיתה לה להפוך לסוכנת בשטח. ברור כי בכל הנוגע לפיין עצמו היחס שלו אליה הוא אינסטרומנטלי לחלוטין.
האירוע המחולל הוא החיסול של הסוכן פיין על ידי סוחרת נשק בולגרית בשם ריינה בוידאנוב (רוז ביירן, משעשעת כתמיד), המחזיקה כעת באותה פצצה גרעינית. הבוסית של קופר (אליסון ג'אני) מחליטה להשתמש בה כסוכנת בשטח כדי לסייע בהתחקות אחר מקומה של ריינה. קופר היא האישה בעלת המראה הפשוט שתוכל להיטמע ולכן תוכל לשמש בתפקידי עיכוב פאסיביים למדי (הסרט מחלץ לא מעט בדיחות מהזהויות הפיקטיביות העלובות שה-CIA מנפק לה). קופר מגיעה לשטח, ומשם הדברים, כצפוי וכרצוי, מתחילים להסתבך.
הסרט מציב מול דמותה של מקארתי דמויות משנה המהוות מקורות תמיכה ואיום על הגיבורה. בצד התמיכה נמצאת חברתה ננסי (מירנדה הארט) המשתמשת, גם היא, כאנליסטית-תומכת-דרך-אוזניה בסוכנים בשטח. בצד המאיים נמצא הסוכן ריק פורד (ג'ייסון סטאת'ם) מעין מודל חלופי לסוכן-העל בקולנוע העכשווי. הוא מי שמתפטר מהסוכנות במחאה על שליחת סוכנת לא מיומנת לשטח, במקום לתת לו, גבר שבגברים, לעשות את העבודה במיומנות ברוטאלית.
במהלך הסרט הוא יצוץ שוב ושוב במקומות בהם תהייה קופר, וההתחככות ביניהם תהיה מקור לרוב הסצנות המוצלחות של הסרט.
סטאת'ם מנצל היטב את הבדיחה על חשבון סוכן העל הגברי והמטומטם, וגונב לא מעט סצנות בסרט.
"מרגלת" הוא לעיתים גדוש ומקושקש קצת יותר מדי, אבל זו קומדיית אקשן מהנה וחכמה במידה. לא פחות חשוב מכך, הוא מסייע בשיכוך החרדות מהגרסה הנשית הקרבה ל"מכסחי השדים".
"מרגלת" (ארצות הברית) - במאי: פול פיג. שחקנים ראשיים: מליסה מקארת'י, ג'ייסון סטאת'ם, ג'וד לואו, אליסון ג'אני, מירנדה הארט, רוז ביירן. אורך הסרט: 120 דקות.
