"עולם היורה": רבותי, הפרה-היסטוריה חוזרת
רוחו של סטיבן שפילברג נחה על "עולם היורה" שמהווה בידור מופרך אך כל כך מהנה לעונת הקיץ. ההימור על במאי חסר ניסיון כמו קולין טרוורו הצדיק את עצמו, עם המון תושיה ומודעות עצמית הוא יצר את הטוב בסרטי הפרנצ'ייז מאז "פארק היורה" מ-1993. הדינוזאורים התעדכנו, התחדשו, והם שוב באופנה
רוצים בידור קיץ מטומטם? רוצים דינוזאורים שיוצאים משליטה? רוצים ליהנות מסרט מפלצות מופרך ועדיין לקבל תחושה שאם כבר מזלזלים באינטליגנציה שלכם לפחות עושים את זה עם מודעות עצמית? הגעתם לסרט הנכון: "עולם היורה" ("Jurassic World").
ב- 1975 סטיבן שפילברג כונן ב"מלתעות" את מודל הבלוקבאסטר של הקולנוע העכשווי. בגלל כשלי הטכנולוגיה של בובת הכריש, ניתן היה להציג אותו רק בהבלחות. אילוץ זה הוביל ליצירתו של מותחן ערמומי ואפקטיבי. ב-1993 שפילברג הכניס את הקולנוע לעידן המפלצות הדיגיטליות ב"פארק היורה" - סרט שמשול לפגיעת מטאור שהכחידה את מפלצות הסטופ-מושן של וויליס או'בריאן ("קינג קונג") וריי האריהאוזן ("התנגשות הטיטאנים").
בפרספקטיבה של האפשריות הטכנולוגיות העכשוויות "פארק היורה" הוא סרט מוגבל, אבל בתחילת הניינטיז הוא הצליח להעלות על פניהם של הצופים את אותה הבעת התפעלות ששפילברג כה אוהב להציג בפניהן של דמויותיו.
מאז היו לסדרת "פארק היורה" עוד שני המשכים: "פארק היורה: העולם האבוד" (1997) שאותו ביים שפילברג ואת "פארק היורה 3" (2001) של ג'ו ג'ונסטון. הסרט הראשון שתוקצב ב-63 מיליון דולר הרוויח מעל מיליארד דולר. השני 618 מיליון דולר (מול תקציב של 73 מיליון דולר), והשלישי 368 מיליון דולר (מול תקציב של 93 מיליון דולר). המסקנה היתה ברורה: האטרקציה של הדינוזאורים באנימציה ממוחשבת איבדה מהר מאוד את קסמה. בעידן של "שר הטבעות" יש גבול למספר הפעמים בו ניתן להתפעל מטירנוזאורוס רקס. הדינוזאורים נקברו ל-14 שנים מתחת לשכבות גיאולוגיות של פיקסלים.
עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:
"פארק היורה" הפגין מודעות להיותו של הסרט מערכת של ייצוגים. עולם פלאות שאליו מוכנסים הילדים והמבוגרים, רק כדי לחוות את השילוב המנצח בין תדהמה לאימה. האירועים בשלושת סרטי הסדרה הבהירו כי חזון פארק השעשועים אינו מוצלח במיוחד. "עולם היורה" מנצל את השנים שחלפו מאז הסרט הקודם כדי לבצע קפיצת מדרגה: פארק שעשועים על אי הדינוזאורים כבר קיים ומשגשג אבל עכשיו עולות שתי שאלות מהותיות הנקשרות זו לזו.
הבעיה הראשונה היא הצורך להעלות את רף הריגוש. אם המוצר כבר לא מספק את אותה רמה של ריגוש, גם הצופים לא יבואו. כמו בקולנוע המשופע אפקטים דיגיטליים פוטו-ריאליסטיים, כך גם בדינוזאורים הבדיוניים שהוקמו לתחייה באמצעות פלאי הגנטיקה.
הפתרון המפוקפק נמצא ביצירה של דינוזאור שמעולם לא היה בטבע. שמו של הזן הוא אינדומינוס רקס והנקבה שנוצרה היא גדולה, מרושעת וחכמה יותר מכל דינוזאור שהטבע סיפק. האינדומינוס רקס מכיל מיזוג תכונות גנטיות של מספר יצורים, ובהתאם לכך מפגין יכולות לא צפויות וקטלניות. יצירת מפלצת למטרות ריגוש ההמונים מהווה עליית מדרגה במוטיב ההיבריס המדעי המוביל, איך לא, לאסון.
הבעיה השניה היא פוליטית. בשונה מהנושאים שעלו בסרטי "פארק היורה" הראשונים, "עולם היורה" הוא פוסט "אווטאר". כלומר, סרט ששייך לעידן בו הפנטזיות ההוליוודיות, גם אלו המיועדות לכל המשפחה, מהדהדות את השאלות שעולות מתוך הפעלת הכוח הצבאי האמריקאי במזרח התיכון.
בהתאם לכך, אחת מדמויות המשנה (המגולמת ע"י וינסנט ד'אונפריו) היא של אדם המקושר למערכת הצבאית, ומעוניין להשתמש בולוצירפטורים מאולפים ככלי נשק במדינות כמו אפגניסטן. לכן גם יופיע כוח של חיילים בוגרי המלחמות האמריקאיות האחרונות כדי למלא את תפקיד "בשר הדינוזאורים" במלחמת ההישרדות.
"עולם היורה" הוא כמה וכמה סרטים בכרטיס אחד. סרט מפלצות, מדע בדיוני, מלחמה. אבל הוא גם סרט משפחה שבו יש נער בשם זאק (ניק רובינסון) ואחיו הצעיר גריי (טיי סימפקינס). בזמן שהוריהם פוגשים את עורכי הדין שאמורים להסדיר את גירושיהם, הילדים נשלחים לחופשה בפארק תחת חסותה של הדודה קלייר (ברייס דאלאס הווארד) שהיא גם המנהלת התפעולית של המקום. בין האח הלוטש עין לבנות, והצעיר החכם ונלהב עד כלות מהדינוזאורים, יש פער של גיל ותחומי עניין. הדודה קלייר, לעומת זאת, לא ממש פנויה לטפל בהם, יש כאן סט שלם של בעיות משפחתיות שהסרט יעבד במהלכו העלילתי.
קלייר עצמה היא טיפוס מדויק, מוקפד ולא נגיש מבחינה רגשית. במהלך הסרט היא תמצא עצמה משתפת פעולה עם גאי אוון (כריס פראט), איש פעולה עז רוח ומשעשע המשמש כמאלף הוולוצירפטורים (אך עושה זאת מתוך רגישות והבנה של אופיים). החלק הזה של הסרט שייך למודל ההרפתקה הרומנטית שבה גבר ואישה, שני הפכים באופיים, שורדים ומתאהבים - כמו האמפרי בוגרט וקתרין הפבורן ב"מלכה אפריקאית" (1951) או מייקל דאגלס וקת'לין טרנר ב"בעקבות האוצר הרומנטי" (1984).
אחרי "שומרי הגלקסיה", פראט עושה כאן צעד נוסף בהפיכתו ל"הריסון פורד של הקולנוע העכשווי". יש בסרט לא מעט הדים שמרניים ליחסי גברים נשים - האינדומינוס נקבה, לגאי יש קשר קרוב לוולוצירפטורית בשם בלו, ומנגד גם קלייר נזקקת לסוג של אילוף גברי - אבל לא צריך לקחת את זה יותר מדי קשה.
על הפקת הענק הזו מנצח במאי שאת שמו, סביר להניח, לא שמעתם. זהו סרטו השני של קולין טרוורו. סרטו הקודם "על אחריותכם בלבד" (2012) היה, לכאורה, סרט מסע בזמן שנעשה בתקציב אפסי (ולמעשה ללא מסע בזמן, וכמעט ללא אפקטים). ההימור עליו כבמאי של הפקת ענק (וכאחד מארבעת התסריטאים של הסרט) הוא נועז, אך התוצאה מוכיחה את עצמה. "עולם היורה" הוא הסרט הטוב בסדרה מאז "פארק היורה", ובידור קיץ מקצועי, מהנה וטיפשי במידה.
"עולם היורה" (ארצות הברית) - במאי: קולין טרוורו. שחקנים ראשיים: כריס פראט, ברייס דאלאס הווארד, ניק רובינסון, טיי סימפקינס, וינסנט ד'אונפוריו, אירפאן חאן, ובי.די. וונג. אורך הסרט: 124 דקות.
