תלמידות חכמות: עם או בלי תואר, אנחנו כבר מתקנות עולם
כאשר תלמידי חכמים - נשים וגברים - חוברים יחדיו על מנת להתמוד עם סוגיות הלכתיות מורכבות ורגישות - נוצר שיח משמעותי, ונסללות דרכים הלכתיות חדשות. בלא מעט תחומים אף מורגש יתרונן של נשים לומדות תורה. ברכת תרומתן המבורכת ל"תיקון עולם" ניכרת בכל גוף שבו הן נוטלות חלק: מבית המדרש - ועד למסדרונות בתי הדין הרבניים
זה למעלה מארבעה עשורים, שמאות נשים בארץ ובעולם מתמסרות לתהליך לימוד התורה ומקורות חז"ל, כשחלקן זוכות להערכתם העמוקה של גדולי תורה. בעידן הזה, שבו אחיותיי למגדר נוטלות חלק מרכזי בתפקידים ציבוריים כשותפות פעילות בעמדות הנהגה ובתהליכי קבלת החלטות משמעותיות לאדם ולחברה - הגיעה העת לאפשר ללומדות לתרום את תרומתן הייחודית למשימה החשובה הניצבת בפנינו: סלילת דרכים הלכתיות, שבכוחן להתמודד עם "אתגרי השעה".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
המציאות הייחודית שבה אנחנו חיים, יוצרת קונפליקטים שונים הדורשים חשיבה הלכתית מורכבת, כגון: הקשר בין ציוויי התורה לאורחות החיים במדינה, שינוי מהותי במעמד האישה, "עיצוב" תהליך הגיור, היחס לבעלי צרכים מיוחדים ועוד.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- ילדים, היום נדבר על תקיפה מינית
- אחרי ההלוויה, המשפחה: נתבע ונפנה למבקר המדינה
- צפו: אינדיאנה ג'ונס גר בכלל בבני ברק
נתינת מענה הולם לאתגרים אלה, דורשת בראש וראשונה חוכמת לב ורגישות אנושית, התמצאות רחבה ומקיפה במקורות ההלכה ובדרכי פסיקתה, היכרות עם הרבדים השונים של המציאות המתהווה, ידע כללי ומוטיבציה פנימית עמוקה לעסוק ב"תיקון עולם". לעניות דעתי, בהיעדר אחד או יותר ממרכיבים אלה, לא תצלח הדרך להתמודדות עם המשימה המורכבת.
נשים נחוצות בשיח ההלכתי
מניסיוני החיובי מאוד, שאותו חוות גם חלק מחברותיי הלומדות - שוּתַפוּת בקבוצות שבהן תלמידי חכמים ונשים
ה"עוסקות בדברי תורה", חוברים יחדיו על מנת להתמודד עם סוגיות הלכתיות מורכבות ורגישות - יוצרת הפריה הדדית כתוצאה מהחשיבה המשותפת, וזו מניבה שיח משמעותי.
לעיתים קרובות, קבוצות אלו סוללות דרכים הלכתיות חדשות, שבכוחן לתת מענה לאדם ולציבור הרואה עצמו מחוייב לתורת ישראל, כמו גם לאנשים החיים במדינה, אשר אמנם אינם מגדירים עצמם כשומרי מצוות, אך מעצם היותם אזרחי מדינת ישראל, הם כפופים להלכה בנושאים שונים.
לשם המחשה: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), שנחקק בשנת תשי"ג-1953, נקבע: 1. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים. 2. נישואין וגירושין של יהודים, ייערכו בישראל על פי דין תורה.
משמע, שהגדרת מעמדו האישי של יהודי החי במדינה, כנשוי או גרוש, תיקבע על פי ההלכה. לקביעה זו משמעויות רבות, שהאחת מהן היא חוסר שווין מהותי-מעשי בין מעמד הגבר למעמד האישה הנשואים, מבחינת יכולתם להיחלץ ממערכת זוגית עכורה. במילים אחרות: דרכו של הגבר הנשוי אל מחוץ לחיי נישואיו והתחלת פרק נוסף של זוגיות, מתאפשרת ביתר קלות מדרכה של אישה החווה זוגיות פוגענית.
מעורבות נשים המצויות בנבכי השפה ההלכתית, עשויה לתרום למציאת דרך הלכתית שתאפשר את פדיון חברתן, החשה בחיי נישואיה כמי ש"דרה עם נחש בכפיפה אחת".
יתרונן של נשים לומדות תורה
בעבור למעלה מחצי שנה מעת שיצא לאור ספרי ההלכתי "מהלכת בדרכה", ובו מתוארות שאלות הלכתיות שונות ומגוונות שהופנו אליי, ותיאור מפורט של התשובות שהשבתי בהתאם למקורות ההלכה וכללי פסיקתה - מתקיים כנס ב"מרכז רקמן" שבאוניברסיטת בר אילן, הבוחן את מקום הצו ההלכתי בחיינו בכלל, ומשמעות כתיבה ופרסום ספר מעין זה שכתבתי, בפרט.
זכיתי שהכנס הנו פרי יוזמה וארגון דווקא של צוות "מרכז רקמן" בראשות פרופ' רות הלפרין-קדרי, המתמקד בהדרכה וליווי אישי-הלכתי-משפטי, של הנשים הזקוקות לסיוע על מנת לעבור את הליך פרידתן מבני זוגן, וכן ביצירה ופיתוח של דרכים הלכתיות-משפטיות, שבכוחן להתמודד עם אתגרי המציאות המתהווה, בתחום המעמד האישי בישראל.
דוגמה זו ממחישה את יתרונן של נשים לומדות תורה, מקורות חז"ל ופוסקי ההלכה לדורותיהם, שרכשו ידע וכלים במקביל לפיתוח המיומנות הנדרשת להתמודדות עם סוגיות הלכתיות מרכזיות, שהשפעתן על חיי הפרט והציבור במדינת ישראל, עמוקה ורחבה.
מה זאת אהבה?
להבנתי, ברכת תרומתן המבורכת של הנשים הלומדות, ל"תיקון עולם" הנדרש כל כך בדורנו - ניכרת בכל גוף שבו הן נוטלות חלק: בבית המדרש ההלכתי של ארגון "בית הלל", או במסגרת פעילותן הברוכה של יועצות ההלכה שהוכשרו במדרשת "נשמת", כמו גם מסירותן ומחויבותן של הטוענות הרבניות, המלוות באופן אישי, חם, אכפתי ומקצועי את הנשים השרויות במצוקה בחיי נישואיהן – ובכך נאמנות לקיום צו התורה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", כפי שהבינו הפרשן ר' שמשון רפאל הירש.
"זה כלל מסכם לכל התנהגותנו החברתית - בדעות, במילים ובמעשים. המעולה שברגשותינו כלפי ה' ואדם, קרוי 'אהבה'... האהבה האמורה כאן מוטלת עלינו ביחס לכל אדם... נדרוש שלומו וטובתו כדרך שאנחנו דורשים את טובת עצמנו; נשמח באושרו ונתעצב בצערו כאילו אירעו הדברים לנו; בשמחה נתרום לשלומו - כאילו היה מדובר בשלומנו; נרחיק מעליו צער, כאילו נשקפה סכנה לנו. זו דרישה שנוכל לקיים אותה ביחס לכל אדם - אפילו אין כל קירבת נפש בינו לביננו" (פירוש רש"ר הירש ל"ויקרא" י"ט, י"ח).
כדי להיטיב עם העולם באמצעות לימוד וידיעת תורה, משנה, גמרא והלכה, אין, לעניות דעתי, צורך בתואר רשמי, אולם נדרשים מספר תנאים שעליהם אין לוותר: התמסרות לאורך שנים ללימוד רחב ומעמיק של מקורות ההלכה, רכישת מיומנות בפסיקת הלכה, ורצון עז "לְתַקֵּן עוֹלָם" דווקא "בְּמַלְכוּת שַׁדַּי".
יהי רצון שנזכה ליוזמות ברוכות נוספות של נשים לומדות, שבפועלן תיישמנה את תיאור רש"ר הירש לשאיפה הרצויה לכל יהודי: "...כבר למדנו את תורת היושר והכינות, האמת והנאמנות, ההקפדה הדקדקנית, הזהירות והצדק; למדנו לשמור ולהציל את שלום רענו בדיבור ובמעשה; ...ודרישות אלו של קדושה חברתית אושרו בחותמת האלוהית: 'אני ה'... שהרי עולם ומלואו הוא לה' וקדוש לו, ולפיכך גם אנחנו מוכשרים וחייבים להיות 'קדושים', הווה אומר: להיות 'אדם' בעל חירות מוסרית; להיות אדם המידמה ליוצרו, מבקש צדק, אמת ואהבה".
.
מלכה פיוטרקובסקי, בית המדרש לנשים "מגדל עוז"
- היום (ד') החל מ-17:30 יתקיים במרכז רקמן ב"בר אילן" הכנס ההלכתי "מהלכת בדרכה", בעקבות ספרה של אשת ההלכה מלכה פיטרקובסקי
לפנייה לכתב/ת 
