השל"ה הקדוש מתפלל עם ג'ון לג'נד
וגם הרמח"ל מקבל עיבוד בסגנון "אפטאון פאנק". המוזיקה החסידית לא נשארת בגטו, ואחד הסמנים הבולטים שלה, מעדכן אותה עם אלבום חדש. אוהד מושקוביץ מלחין ומופיע במגרש של הגדולים, אבל מאחל לעצמו להיות יותר בבית - ולדעת לכתוב שירים
אם אתה בן 40, מופיע כל הזמן בחו"ל, מוכר אלבומים כמו בוטנים ויש לך מספיק כסף כדי להפיק אלבום חמישי, אתה אמור להיות מרוצה מהחיים. אבל הזמר החסידי אוהד מושקוביץ רוצה יותר: "את רוב הקריירה עשיתי בחו"ל ופחות בארץ, ובאלבום החדש אני מתכוון לשנות את זה", הוא אמר בכנות מפתיעה, ארבע שעות לפני שהוא יוצא לעוד הופעה מעבר לים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
למרות המראה והקול הצעיר, מושקוביץ חוגג השנה 40 להולדתו. הוא גדל באנטוורפן שבבלגיה, בגיל 18 עלה לארץ ולמד ב"כרם דיבנה", אבל כמו כל ילד טוב אנטוורפן, גם הוא היה במסלול הידוע מראש לברוסת היהלומים. אלא שמושקוביץ רצה משהו אחר:הוא חלם על מוזיקה.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
לא תישא את שם השיים לשווא/ גיל סלוביק
"המשפחה שלי עוסקת ביהלומים, ובאמת שניסיתי לברוח מהיהלומים אבל לא הצלחתי", הוא אומר בחיוך. "לכן למדתי בבלגיה ליטוש יהלומים, חיתוך ומסחר. ההורים אמנם עודדו את הכיוון המוזיקלי, אבל היה ברור שעם מוזיקה לא הולכים למכולת".
לא מתבכיין
בגיל 28 הוציא בעצמו סינגל ובו השיר "שאו מרום", בעיבודו של קן ברג'ס. ההשקעה הזו הניבה שני חיבורים חשובים: המלחין יוסי גרין הרים טלפון וביקש להיפגש, ומי שמכיר את עולם המוזיקה החסידית יודע שזו הצעה שאף אחד לא יכול או רוצה לסרב לה.
במקביל, במהלך ביקור בחנות דיסקים בבני ברק, פגש מושקוביץ את המפיק דוד פדידה שהיה אז בתחילת
דרכו. שני המפגשים הללו סללו את דרכו של הצעיר החולמני אל התהילה. בתוך יומיים הלחין עם גרין 20 שירים, שחלקם נכללו באלבומו הראשון, וחלקם אצל אחרים.
"גרין גם הזמין אותי למופע בלינקולן סנטר. אף אחד לא הכיר אותי כשעליתי לבמה ושרתי את 'אדרבה'. כשסיימתי, כל האנשים באולם נעמדו על רגליהם ושאגו 'אנחנו רוצים עוד'".
מאז הוא נמצא בדרכים. הלב במודיעין, עם אשתו וארבעת ילדיו – אבל הגוף בהופעות. הוא לא מתלונן, גם לא כשמזכירים את תופעת ההעתקות הפירטיות, שלא מונעות ממנו להוציא אלבומים חדשים. "אני חושב שזו התבכיינות להתלונן על דברים כאלה", הוא אומר. "בעבודה על האלבום השני, הקלטתי אצל המלחין החסידי חיים בנט, והוא אמר לי: 'זמר כמוך לפני 20 שנה לא היה צריך לשיר בחתונה אחת, רק לשבת באולפן ולמכור דיסקים'.
"אז נכון שמה שאני אוהב זה לשבת באולפן וליצור, אבל צריך לקנות חלות לשבת, לכן עושים חתונות והופעות. אני נהנה להופיע בקהילות יהודיות בחו"ל, וכשאני מצליח לרגש, זו התמורה הכי גדולה שיכולה להיות. להופיע רק בחו"ל זה לא קל. הניתוק מהבית והחוסר בקשר עם הקהל שלי בארץ לא פשוטים. לכן החלטנו שהגיע הזמן לחזק את הקשר לארץ הקודש, ובעזרת ה' אנחנו מתכננים מופע השקה גדול שייערך בחג הסוכות הקרוב, בבנייני האומה שבירושלים".
מילים מהמקורות זה כבר לא "אין"
ארבע שנים אחרי אלבומו האחרון יוצא "סגולה", החמישי של מושקוביץ, ובו 11 שירים שאחראים להם טובי היוצרים בתחום: המלחין יוסי גרין, המעבד ישראל לאם, שלמה יהודה רכניץ, משה לאופר, גרשון פריישטט ואחרים.
"סגולה", השיר שעל שמו קרוי האלבום, מבוסס על טקסט שחיבר הרב חיים איצקוביץ, הידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין, מבכירי תלמידיו של הגאון מווילנא. "יוסי גרין שיצר את 'תניא' ו'אדרבה', הוציא תחת ידו לחן שאני מגדיר אותו בלדה-קלאסית, ואותו אני מבצע יחד עם מקהלה חסידית", הוא אומר, ומוסיף כי "משגיחים" רבים בישיבות ביקשו להלחין את הטקסט הזה במהלך השנים.
על השאלה למה הוא לא מחבר שירים בעצמו, כמו שלל זמרים דתיים ומסורתיים בעשור האחרון - משיב מושקוביץ: "אני מקנא באנשים שיודעים לכתוב. לאורך השנים ניסיתי, ויצאו לי מילים ברמה לא מספקת. לכן הבנתי לפני הרבה שנים שזה לא בשבילי. עדי רן, ישי ריבו ואחרים עושים עבודה מעולה. אני מתחבר לזה, ואולי יום אחד אוציא שיר שלי, אבל כרגע אני מתחבר יותר לשירים מהמקורות, ומסתפק בלחנים שלי ושל אחרים".
כל הצדיקים קופצים רוקדים
אחד השירים הקצביים והסוחפים באלבום החדש הוא "כל הצדיקים", שמושר בהבהרה אשכנזית בדיוק כמו שהמעריצים החרדים בחו"ל אוהבים. המילים לקוחות מתוך "תפילה לקירוב הגאולה" שחיבר רבי חיים לוצאטו. אחרי שמקשיבים לשיר של הרמח"ל, שנפתח במילים "בזכות כל הצדיקים שהיו עד היום", ושואלים מי הצדיק שבזכותו נולד הלחן הקצבי - מושקוביץ פורץ בצחוק, ומשיב שהעיבוד של השיר מתבסס על "אפטאון פאנק" של ברונו מארס. "אם אחשוב רק מה הציבור רוצה, אני לא אשיר טוב. אבל אני אוהב שירים שאני בוחר והקהל אוהב. זה הריגוש הכי גדול".
גם השיר "ברכת חופה", כולל חיבור יוצא דופן בין לחן של ג'ון לג'נד, זמר רית'ם אנד בלוז אפרו-אמריקאי
בעל שם עולמי, עם תפילה שחיבר השל"ה הקדוש, וכוללת את המילים "אנא ה' זכה את החתן והכלה לחיות באהבה, זכה אותם לשמוח אחד בשני".
באלבומו השלישי החליף מושקוביץ את השירים החסידיים הקלאסיים בקאברים לשירים האהובים עליו. כך נוצר, למשל, שעטנז בין תפילת "לכה דודי" - ל"הללויה" של לאונרד כהן. "מאז האלבום ההוא חלק ניכר מהקהל שלי בחו"ל הם יהודים מסורתיים, שמגיעים לבית הכנסת ביום שישי בערב, וזהו", הוא אומר.
"לפני מספר חודשים הופעתי במונטריאול, וביקשתי להתאחסן קרוב לבית הכנסת. זה היה יום שישי בערב, בחוץ מינוס 20 מעלות, ואחרי רבע שעה הגעתי קפוא. אחרי שהפשרתי, שאלו אותי: 'איך ידעת להגיע לבית הכנסת של לאונרד כהן, שאותו הקים סבא שלו? כנראה שהכל מסתדר בסוף".
