"שליחות קטלנית ג'נסיס": חבל על הזמן
שש שנים אחרי חרפת הסרט הרביעי המושמץ בסדרת "שליחות קטלנית", חוזר ארנולד שוורצנגר לפעילות וחובר לאמיליה קלארק והבמאי אלן טיילור באתחול הפרנצ'ייז. אלא שגם הטרמינייטור לא הצליח לעצור את הזמן, והוא ניכר בהופעתו. שלא לדבר על הפיתולים העלילתיים הסבוכים שצצים בדרך
הכישלון הביקורתי והדשדוש הקופתי של "שליחות קטלנית: ג'נסיס" ("Terminator Genisys") נראה כמכת מוות, ואולי ראוי לומר המתת חסד נדרשת, לסדרת סרטי "שליחות קטלנית". הסדרה החלה לפני 31 שנם ביצירת המופת של ג'יימס קמרון "שליחות קטלנית" – מותחן מהודק, ברוטלי וקוהרנטי שיצר דמות איקונית. בסרט החמישי יש ניסיון לשחזר את נקודת המוצא בסרט שהוא ההפך הגמור מהתכונות האלו. דווקא בגלל השאפתנות, הניסיון ליצור סרט נועז ומתוחכם יותר מהפרק השלישי והרביעי בסדרה (כלומר, אלו שלא בוימו על ידי ג'יימס קמרון), הכישלון מהדהד.
"ג'נסיס" מבוים על ידי הבמאי אלן טיילור שהופקד בין השאר על סדרות איכות כמו "הסופרנוס", "משחקי הכס ורבות), ע"פ אחרות (וגם "ת'ור: העולם האפל"). התסריט נכתב על ידי פטריק לוסייר שנודע כתסריטאי של סרטי אימה ירודים, ולייטה קלורגרידיס שהקרדיט היחידי בעל ערך בעברה הוא ל"שאטר איילנד" של מרטין סקורסזה מ-2010 ו"אלכסנדר" של אוליבר סטון מ-2004.
הבעיה הכפולה איתה כושל הסרט מלהתמודד יכולה להיות מסוכמת במילה אחת: זמן. ראשית, זהו הזמן של העולם הפיזי, החוץ קולנועי, שאף אפקט דיגיטלי לא יוכל לבטל. ארנולד שוורצנגר שהיה בן 36 כשהפרק הראשון צולם הוא כעת בן 67. הוא נתפס, כנראה במידה רבה של צדק, כדמות שבלעדיה אין לסדרה זכות קיום. אבל כעת גם ברור שלא ממש ניתן להמשיך איתו.
בסרט הרביעי "שליחות קטלנית: התעוררות" - הפקה שצולמה כששוורצנגר היה מושל קליפורניה - השתתפותו נמנעה. במקומו נעשה, בשניות המסיימות את הסרט, שימוש באפקט דיגיטלי. היה זה שרירן אוסטרי בשם רולנד קיקינגר שעל פניו הולבשה מסכה דיגיטלית המשחזרת את מראה פניו של שוורצנגר מודל 1984. בסרט הנוכחי, כפי שהטריילר חושף, נעשה שימוש חוזר בטריק זה ובהיקף משמעותי יותר. האפקט מרשים אך הטכנולוגיה רחוקה מלהיות בשלה להחלפה פוטו-ריאליסטית שלמה של שוורצנגר בכפיל/מסיכה דיגיטלית - גם בהנחה שזה מה שהקהל רוצה.
מה שדי בטוח שנמאס מהמיחזור, בפעם המיליון, של לקסיקון הרפליקות והשטיקים של המחסל. האם לדעת היוצרים הקהל אינו יותר מאסופת כלבי פבלוב אימבציליים שאמורים להגיב בהזלת ריר לכל "האסטה לה ויסטה" או "I'll be back" ? אפשר להמציא תירוץ מפוקפק למראה הקשיש של המחסל ("העור החיצוני של המחסלים מזדקן"), ואפשר להשתמש באפקטים מטורפים של אנימציה ממוחשבת לסצנות האקשן גם כדי שהגוף הלא צעיר יראה כמכונת השמדה.
עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:
זה לא יחזיר לשוורצנגר את הכריזמה הטסטוסטרונית שלו מלפני 20-30 שנה. זה גם לא יחזיר את הזמן התרבותי לעידן שבו שרירנים מפוצצי סטרואידים היו המלכים של הוליווד. העובדה שה"שרה קונור" בגרסא הנוכחית (אמיליה קלארק, הקאליסי מ"ממשחקי הכס") קוראת לו "פופס" (כלומר סבאל'ה) בוודאי לא מקלה על הבעיה.
בעיית הזמן השניה של הסרט היא בעיית המסע בזמן. כידוע, הסדרה נסמכת על רעיון העל שבו מחסל נשלח מעתיד אפוקליפטי שבו המין האנושי מנהל מלחמת הישרדות כנגד מערכת מחשב בשם סקיינט ושלל טכנולוגיות ההשמדה שלה. היעד הוא שרה קונור, מי שאמורה להוליד את ג'ון קונור, מנהיג המין האנושי במלחמה העתידית. האדם שנשלח - קייל ריס (כאן מגולם על ידי ג'אי קורטניי) הוא מי שיגן עליה מהמחסל ויפרה אותו בזרע שממנו יצא ג'ון קונור (ראשי התיבות JC המתאימים גם לג'יזס קרייסט וגם, במקריות חשודה, לג'יימס קמרון).
נקודת המוצא היא בעצמה פרדוקס זמן. אם המכונות היו רוצות לפתור את הבעיה - הפתרון היה לא לשלוח את המחסל (ולכן גם קייל ריס לא היה נשלח, וג'ון קונור לא היה נולד). ניחא. אבל מאז היו כבר שלושה סרטים וסדרת טלוויזיה, והניסיון ליצור התפתחות עלילתית תוך שמירה על רציפות לוגית הופך את פרדוקס הזמן הראשון לקומה ראשונה במבנה מפותל, מסובך, בלתי אפשרי ולא קוהרנטי של פיתולי צירי זמן ופרדוקסים על גבי פרדוקסים.
בלי לגלות יותר מדי מהעלילה (בוודאי פחות מהטריילר המספיילר באופן שערורייתי והמצחין מייאוש שקדם להפצת הסרט), אבל דיינו אם נזכיר שבנקודת המוצא הסרט מנסה לעשות פרק המשך שהוא סוג של "איתחול" (Reboot) של הסדרה. לחזור ולשחזר אירועים שהיו בסרט הראשון (כפי שנעשה ב"בחזרה לעתיד 2" ביחס לאירועי הסרט הראשון), אך להוסיף להם רמה נוספת של סיבוך. כמו באיתחול של סדרת סרטי "מסע בין כוכבים", המסע בזמן הוא מכשיר שמטרתו לקטוע סוג של קשר גורדי ולאפשר סדרת סרטים חדשה המשוחררת מהפנקסנות הגיקית של מה שהיה.
אך במקום לחתוך קשר באבחת חרב, הסרט מצליח ליצר פקעת סבוכה עוד יותר. וכאן נכנסת בעיה נוספת - יש פרטי מידע עלילתיים קריטיים המבליחים בסרט ללא הסבר. שרה קונור של 1984 היא כבר לוחמת מנוסה שפגשה
וניצלה על ידי המחסל בילדותה. לסקיינט יש מימוש בגוף דמוי אנושי וכך הלאה. לפרטים אלו אין הסבר מספק, ומנגד ברור כי הם אלמנטים שאמורים להיות מפותחים בסרטי ההמשך.
הרעה החולה, "בעיית הזמן" המוכרת מלא מעט סרטים עכשוויים (בוודאי סרטי קומיקס) נובעת מהתחושה שהסרט לא קיים בזמן ההווה שלו, אלא קיים רק כמבט אל עבר זמן עתידי. הבטחה שסביר להניח כי הסרט הבא, גם אם יחליטו לעשותו, לעולם לא יממש.
"שליחות קטלנית: ג'נסיס" (ארצות הברית) - במאי: אלן טיילור, שחקנים ראשיים: אמיליה קלארק, ארנולד שוורצנגר, ג'אי קורטני, ג'ייסון קלארק, ג'יי.קיי. סימונס ומאט סמית'. אורך הסרט: 126 דקות.
