שני צעדים להוספת כוח אדם איכותי להיי-טק
יש ליצור תוכנית לאומית כזו ולספק למועמדים תמיכה כלכלית ואישית הנדרשת כדי שיוכלו להגיע לרמת ההשכלה שהם מסוגלים לה, להשתלב ב"אומת ההי-טק" ולהבטיח לעצמם עתיד כלכלי בטוח
עידוד נערים ללימודים אקדמיים
בשנים האחרונות, חלה ירידה מדאיגה ברמת ההשכלה המוענקת לתלמידי בתי הספר התיכוניים בארץ. המטרה המרשימה כשלעצמה, להעניק תעודת בגרות לכל בוגר תיכון, גורמת בין השאר להורדת רמת ההשכלה הנדרשת להשגת התעודה ומגמת הרדיפה אחר הישגים ניכרים לעין ללא תשומת לב מספקת למהות. מגמה זו גורמת לכך שהמאמצים הנדרשים מן התלמיד הממוצע כדי להשיג תעודת בגרות נופלים בהרבה ממיצוי הפוטנציאל של אותו התלמיד. כמו כן, מצב זה מותיר את התלמידים המצטיינים במחסור באתגרים אינטלקטואליים במסגרת בית הספר התיכון. נערות ונערים בעלי נטייה למקצועות המדעיים, מתאפיינים ביכולת גבוהה מאוד לקליטת חומר ולהטמעתו, בתנאי שהם נמצאים בסביבה מתאימה ומקבלים את התמיכה הנדרשת.
עוד דעות ב-ynet
איך נעזור לילדינו להסתגל לבית הספר?
כך נמגר את האלימות בכדורגל הישראלי
הפלסטינים ימשיכו לאכול את הפרי המורעל
בשנים האחרונות נפתחו בפני תלמידי תיכון מצטיינים כמה תוכניות המאפשרות ללמוד לתארים אקדמיים במדעים במקביל ללימודיהם בתיכון. יש לציין כי המערך הטכנולוגי של צה"ל המוכר לכולנו בכינוי "8200" הוא משאת נפשם של בני נוער רבים והאפשרות להשתלב במערך זה, מהווה תמריץ חזק ביותר ללימודי מדעי המחשב בזמן תיכון. בהקשר זה, יש לציין את תכנית האקדמיזציה של צה"ל המאפשרת לכל תלמיד שעמד ב 50% מן החובות הנדרשים לקבלת תואר אקדמי, לדחות את הגיוס בשנה שבמהלכה התלמיד משלים את לימודיו.
כמה מילות אזהרה נחוצות, בטרם נשעט ללא כל בקרה לעידוד בלתי מרוסן של תלמידי תיכון לקחת חלק בלימודים אקדמיים טכנולוגיים:
1. הלימודים האקדמיים מתאימים רק לחלק מתלמידי התיכון. יש נערות ונערים רבים שטרם בשלו לנטילת חובות כה כבדים וניסיון לגרום להם להצליח בתוכנית כזו, לפני הגעתם לשלב המתאים, עלול לגרום נזק לטווח ארוך ולבטח לא יניב תוצאות חיוביות.
2. בני נוער רבים בגילים אלה, נמצאים בשלב רגיש בהתפתחותם האינטלקטואלית והרגשית. גם אם נערים ונערות אלה הם בעלי יכולת והגיעו לשלב ההתפתחותי המתאים, יש להימנע בכל מחיר מיצירת אווירה של "עכשיו או לעולם לא". יש להדגיש כי התחלה מוקדמת בקרירה אקדמית רצויה אך ורק אם הבת או הבן חפצים בכך. יש להדגיש בפני כל מועמד כי רבים מן המובילים המדעיים והטכנולוגיים, הצטרפו לרכבת ההישגים בגיל בוגר יחסית. לימודים אקדמיים בזמן תיכון צריכים להיות מוצגים כאופציה אחת מני רבות ובשום אופן אין ליצור אווירה של אובססיה סביבם.
3. כל תוכנית כזו חייבת לפעול תוך שיתוף פעולה עם ההורים של התלמידים, באווירה תומכת וללא לחץ. התוכנית חייבת להעניק יחס תומך ומעודד לסטודנטים הצעירים. יש לספק אפשרויות בחינה רבות יחסית ולהתייחס לכל בעיה אישית באופן רציני ומתחשב.
כל תלמיד תיכון המשלים את לימודי התואר הראשון בטרם הגיוס מהווה נכס לחברה בישראל. מערכת החינוך תיטיב לעשות אם תסייע למגמה מבורכת זאת על ידי הענקת תמיכה כלכלית לתלמידים המשתתפים בתוכניות אלה. כמו כן, מערכת החינוך יכולה לסייע על ידי עידוד בתי הספר התיכוניים, לתאם את פעילות בית הספר עם פעילות המוסד האקדמי, לאפשר לתלמידים בתוכנית האקדמית להשתחרר מדי פעם לצורך לימודים ולתאם את מועדי הבחינות בשני המוסדות.
עידוד בוגרי צבא למצות את הפוטנציאל שלהם
לדברי מומחי הממשלה, שיעור בעלי בגרות 5 יחידות, בשנים האחרונות ירד מ-30% לפחות מ-10%. במלים אחרות: כ 20% מבוגרי התיכונים בארץ הם בעלי פוטנציאל (מבוזבז) להשתלבות בתעשייה, אך אבוי, זמנם של אלה עבר ועליהם להסתפק בלימודי משפטים, מנהל עסקים ושאר מקצועות לא מדעיים. תוכנית "מתמטיקה תחילה" שהוצגה בתרועות ובנסים בשנה שעברה, מנסה לשכנע תלמידים בחטיבת הביניים ובתחילת לימודי התיכון שלהם להשקיע כעת בלימודי מתמטיקה בהיקף 5 יחידות ובכך להגיע ל"שכר ממוצע של 28,000 שקל" במקום שכר נמוך הרבה יותר הצפוי לבוגרי 4 ו-3 יחידות מתמטיקה.
התוכנית "מתמטיקה תחילה" מאמצת נקודת מבט דטרמיניסטית שבה מי שלא פנה למסלול 5 יחידות בכיתה ט' - הפסיד את עולמו, השער לגן העדן ההי-טקיסטי נסגר עבורו ולא נותר לו (או לה) להשתלב בשורות הפלבאים שנדונו לעוני ולמשיסה.
האמת כרגיל מורכבת הרבה יותר: הטעמים לבחירת מסלול הלימוד במתמטיקה בתיכון מורכבים הרבה יותר. בין התמריצים לוויתור על 5 יחידות, נמנה את:
1. לחץ בית הספר המעדיף להכשיר בוגרים בעלי ממוצע בגרות גבוה, על פני בוגרים בעלי השכלה רבה יותר.
2. היעדר תמיכה סביבתית, הנובע ממגוון גורמים סוציו-אקונומים שתקצר היריעה מלפרטם.
3. רצון עז "למצות את ההנאות בחיים" בחברה המקדשת את ההנאות המידיות וההישגים המוחצנים והניתנים להצגה על פני ההשקעה לטווח ארוך.
4. ועוד גורמים אישיים שאין אפשרות אמתית לעמוד עליהם במסגרת קצרה זו.
במסגרת עבודתי, אני נפגש מדי יום במועמדים ראויים ללימודי מדעי המחשב אשר הלימודים נראים להם כחלום בלתי מושג: "כדי ללמוד עלי להיכנס למסלול מכשולים רב סיכונים ורב הוצאות הכולל שיפור בגרות במכינה ולימוד לקראת קורס פסיכומטרי". "אף אחד לא מבטיח לי שאחרי שנתיים או שלוש שניות מאמץ אלה, אוכל להגיע למחוז חפצי. התחרות רבה, וכל כישלון בדרך ידרוש ממני שנה נוספת והוצאות רבות וכבר כעת האמצעים הכספיים מוגבלים" ו"אני כבר מבוגר מדי". למותר לציין כי רוב המועמדים האלה, לא נמנים על השכבות האמידות.
אנו מציעים לקברניטי מערכת החינוך: אל תתעלמו ממועמדים אלה. הניסיון הרב שנצבר בשנים האחרונות במכללה האקדמיות מעיד כי רובם של בוגרים בעלי 4 יחידות מתמטיקה, מסוגלים, בתנאים המתאימים, להשיג תואר בוגר במדעי המחשב ולהשתלב בתעשיית ההי-טק בהצלחה מרובה. במכללות מסוימות אף לאחרונה, אף החלו בתכנית לימודים חדשנית, לקראת התואר הנכסף, הפתוחה לכל בעל תעודת בגרות. הסטודנטים בתוכנית זו, אשר אורכת ארבע שנים, מקדישים את שנת הלימודים הראשונה להשתלמות עומק במתמטיקה תיכונית, במקביל ללימודי תוכנה ברמה אקדמית. לאחר שנה, הסטודנטים ניגשים למבחני קבלה ללימודי שנה א' וכל מי שעובר את המבחן, ממשיך בלימודים רגילים. הניסיון מראה כי מעל 50% מן המועמדים המצטרפים לתכניות אלו מסיים את לימודיו במדעי המחשב, חלקם בהצטיינות וכל אחד מן המסיימים, מוצא בהצלחה את מקומו בתעשיית ההי-טק.
מה שדרוש הוא ליצור תוכנית לאומית כזו ולספק למועמדים תמיכה כלכלית ואישית הנדרשת כדי שיוכלו להגיע לרמת ההשכלה שהם מסוגלים לה, להשתלב ב"אומת ההי-טק" ולהבטיח לעצמם עתיד כלכלי בטוח.
פרופ' עמוס ישראלי, דיקן ביה"ס למדעי המחשב ולמתמטיקה במכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
