שתף קטע נבחר
 

עוצרים את מפלצת הגזענות שבתוכנו

המפלצת שבתוכנו היא כבר אינה עשב שוטה או תקלה במחשבה, אלא נובעת ישירות מעמדה גזענית, אדונית ומתנשאת - עמדה שקנתה לה מרכזיות בציבור היהודי בישראל והיא מכתיבה מדיניות חוץ ופנים כאחד

המפלצת כבר כאן. מפלצת הגזענות והקנאות חיה ומתפתחת ממש בתוכנו כבר זמן רב. מן הצד האחר, כלל לא בטוח שהיא תמוגר. זה לא יקרה מעצמו. זה לא יקרה אם אזרחי ישראל לא יגלו את האומץ הנדרש להכיר במפלצת שבתוכם ואת היוזמה והתעוזה לקום ולהכרית אותה מתוכנו.

 

עוד דעות ב-ynet

לחלק את סוריה

גם לחופש ברשת יש לשים גבולות

מועדים לשמחה: חגים ואלימות במשפחה

יותר מאלף נרצחו ואין פתרון

 

כשהייתי סטודנט בירושלים בסוף שנות ה-70, חי במחיצתנו רב קנאי אחד, שעלה מאמריקה, הרב מאיר כהנא, והוא היה משוקץ ודחוי במקומותינו - תורת עליונות ישראל על הגויים, חזונו להקים מדינת דת על טוהר ההלכה היהודית, ודרישתו לנהוג בערבים ככלבים - אלו זיהו אותו לראשונה בישראל עם תורת גזע ובשלב מסוים תנועתו אף הוצאה מחוץ לחוק.

 

בשנים האחרונות, לעומת זאת, ובימינו אלו כל פעם יותר, הארץ מלאה בהיגדים ובמעשים בעלי אופי ניאו נאצי ובטרור יהודיסטי שפועל בגלוי וברמה בחוצות ישראל - וכמעט תמיד לא מובאים האחראים לדין ולא נענשים על מעשיהם.

 

זה מתחיל ממשנות סדורות בדבר עליונות היהודים, שמירת טוהר העם, הסתה גזענית ברשתות החברתיות, התייחסות ראש הממשלה אל האזרחים הערבים כקולקטיב מסוכן, והחרמת ערבים בקבוצות כדורגל, בהשכרת דירות ובלימוד מורשתם התרבותית. זה ממשיך בשריפת בית ספר דו-לשוני וחבלה במוסדות דת נוצריים ומוסלמים; פגיעות ממוקדות בפלסטינים בשטחים; אלימות שוטרים נגד בני העדה האתיופית; תקיפות בריוניות נגד עובדים זרים, הומואים ולסביות, ובני מיעוטים במרחב הציבורי; וכן איומים על חיי נשיא המדינה ואחרים שמעזים להתייצב נגד גילוי הגזענות. וזה מגיע לשיאים באלימות ממוסדת ורצחנות מפלצתית – שרק תופסת תאוצה בחודשים האחרונים.

 

האבסורד הגדול הוא שראש הממשלה נתניהו מרבה לזעוק ובצדק נגד מפלצת הטרור האיסלאמיסטי שהולכת ומתבססת במדינות מוסלמיות ולהזהיר מפני סכנות החורבן הגלומות בו. לעומת זאת קולו חרישי להפליא ביחס למפלצת הטרור היהודיסטי שהולכת ומתבססת במדינת היהודים - היא מדינת ישראל.

 

איך זה קרה?

כיצד זה קורה לנו, איך זה שאת עצמנו אנו לא מזהים: גם מגדלים מפלצת בתוכנו וגם לא רואים אותה. מקרה קשה של "על העיוורון".

 

ואכן אצלנו, כבר שנים רבות, נעשית במערכת החינוך ובשאר המערכות הפוליטיות והחברתיות שטיפת מוח שיטתית שתכליתה התחזקות אתנוצנטרית. התמקדות בסלע קיומנו, צוק איתננו ושורשי תרבותנו - וכל השאר, אני ואפסי עוד. התכלית היא לבצר בקרב אזרחי ישראל עמדה ברורה ויציבה וחד משמעית שעם ישראל הוא עם בחירה, וארץ ישראל ניתנה לו כארץ הבטחה, ושתורת ישראל היא תורה קדושה, ושאלוהים הוא רק אחד והוא שלנו ובעדנו. אחד אפס אפריורי, מוחלט, תמידי ונצחי לטובת עם ישראל.

 

מכאן, כשדברים אלה נהיים למובן מאליו הקולקטיבי של חילוניים כדתיים, אפילו חשד קטן לא עולה בתודעת מרבית האזרחים שתפיסה זו מגלמת התנשאות גזענית, בדיוק כמו פשיזם לאומני ואיסלאם ג'יהדיסטי – תורת חיים שמניחה מראש זכויות יתר ליהודים והתייחסות לאחרים כנחותים.

 

והרי זו בדיוק העמדה הגזענית: ההתייחסות לבני אדם אחרים כנחותים או פגומים - על בסיס שייכות גזעית, דתית, לאומית, תרבותית או עדתית – ומכאן כבלתי ראויים ליהנות מאותן זכויות ואפשרויות (אנושיות ואזרחיות) אשר מהן נהנים אנחנו ושכמותנו.

 

אדגים זאת בסיפור מקרה מאחד מהשיעורים שלי על חינוך הומניסטי: חלקתי עם הסטודנטים את המודעות הביקורתית והמאוחרת שלי לאירוע תנ"כי מכונן. התייחסתי לספק שהתעורר בי באשר למובן מאליו של התנ"ך ושלנו בבתי הספר כלומדי תנ"ך, שארץ כנען אכן שייכת לישראל מכוח הבטחה אלוהית, ששבעת עמי כנען ממש לא בסדר שאינם מפנים מרצונם את הארץ, ושזה מוצדק ונכון וניצחון צבאי ומוסרי שבני ישראל מצליחים לכבוש את ארץ כנען ולסלק ממנה את עממי הארץ.

 

אחת הסטודנטיות שלי, חילונית כשרה למהדרין, מחתה ואמרה: ברור שזה שלנו, אלוהים הבטיח את הארץ לאברהם, ועכשיו יהושע וצבאו מגשימים את ההבטחה. הרי על פי אותו היגיון, אמרתי לה, ניתן לצדק הן את מסעי הצלב והן את הג'יהאד האיסלאמי – אך כאן כבר נאטמו אוזני רבים והפכתי לעוכר ישראל.

 

חשוב שנבחין: אילו היו אזרחי ישראל היהודים מדברים על זכותם על הארץ מתוקף מורשת תרבותית, זיקה היסטורית, רציפות יישובית ואמונה דתית, אזי מצד אחד ברורה הלגיטימיות של עמדתם אך מצד אחר, אין היא שוללת את הלגיטימיות ואין היא מציבה כנחותה את עמדתם של אחרים, בני אדם בדיוק כמו היהודים, בדבר זכותם על הארץ וזיקתם אליה כמולדת על פי קריטריונים דומים.

 

אך המצב שונה: כפי שמתבטאים ברבים שרים, חברי כנסת, רבנים ושאר אנשי ציבור, העמדה הרווחת היא שלנו היהודים יש באופן מהותי זכויות יתר שלאחרים אין נגישות אליהם, ואדנות זו היא היא שמאפשרת לקיים ולהנציח ללא מודעות עצמית וללא נקיפות מצפון הן את משטר ההפרדה והאפליה בגדה המערבית והן את הדברים והמעשים הגזעניים בשגרת יומנו.

 

אוטמים את ההיגיון

אנחנו מתגזענים בדיוק משום שאנחנו כל הזמן מבקשים התחזקות ביסודות מולדים ומוצקים וקבועים - אוטמים את ההיגיון, מחניקים את המצפון, מדחיקים הקשרים מורכבים, ומסתגרים מעמי העולם.

 

והמצב רק מחמיר: במערכת החינוך החרדית ובבתי הספר של הזרם הממלכתי דתי, כמעט ואין מקום להשקפת עולם דמוקרטית, פלורליסטית ורב-תרבותית - אין כמעט מקום להכרה בתורות דתיות ואידיאולוגיות אחרות כשונות ולא נחותות - ואטימות וקנאות אלו מייצרות קרקע פורייה למפלצות הפשיזם הלאומני והפונדמנטליזם הדתי והקנאות הגזענית. בחינוך הממלכתי-כללי, שם המצב רק במעט יותר טוב: ראשית הוא מצטמצם כל הזמן בהיקף מספר הלומדים בו ושנית אין לו שום אוטונומיה פדגוגית ומנהיגות הומניסטית שתגן עליו מפני הרוח הרעה.

 

לסיכום: המפלצת שבתוכנו היא כבר אינה עשב שוטה או תקלה במחשבה, אלא נובעת ישירות מעמדה גזענית, אדונית ומתנשאת - עמדה שקנתה לה מרכזיות בציבור היהודי בישראל והיא מכתיבה מדיניות חוץ ופנים כאחד.

 

 

ואשר לעתיד: צודק לצערי מרטין לותר קינג בקובעו שחברות וקהילות אשר נהנות מזכויות יתר לא מוותרות מרצונן החופשי על זכויות היתר הללו ועל התועלות שהן מביאות להם מאדנות על אחרים וניצולם. כך היה במצבם של לבנים מול שחורים, גברים מול נשים, קולוניאליסטים מול ילידים ובעלי הון מול פועלים.

 

כנראה שרק מאבק עיקש ונמרץ של אזרחי ישראל מבית ושל עמי העולם מבחוץ יוכל בעתיד לגמול את הציבור הישראלי מן ההתנשאות האדנותית מכאן וממנגנוני ההונאה העצמית וההתכחשות אליה מכאן.

 

לכן אנחנו כאן.

 

פרופ' נמרוד אלוני הוא ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים וממובילי הכנס "גזענות מדירה דמוקרטיה" בשותפות האגודה לזכויות האזרח, המטה למאבק בגזענות, המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, מכללת אורנים ובית טרזין, שמתקיים היום במכללת סמינר הקיבוצים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יריב כץ
פרופ' נמרוד אלוני
צילום: יריב כץ
מומלצים