מבחן האקלים לפנינו

היום קיבלה ישראל החלטה בעלת משמעות גורלית על חיינו בהווה ובעתיד לבוא, עם אישור הממשלה את היעדים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת היעד 2030 והצגתם בפני מדינות העולם בועידת האקלים בפריז בסוף השנה. חשוב לומר, ההחלטה שהתקבלה צנועה ביותר ביחס למה שציפינו, אבל גם היא תלויה בעיקר במבחן התוצאה והביצוע, אם בכוונתנו באמת ובתמים להצטרף לברית המדינות המפותחות שאינה מתעלמת מאחד האיומים הגדולים הקיימים בדורנו על עתידנו.

עוד דעות ב-ynet

עוצרים את מפלצת הגזענות שבתוכנו

לחלק את סוריה

גם לחופש ברשת יש לשים גבולות

מועדים לשמחה: חגים ואלימות במשפחה

ההחלטה קובעת יעד לאומי של 8.8 טון פליטת גזי חממה לנפש בשנת 2025 ושל 7.7 טון לפליטת גזי חממה לנפש בשנת 2030, אשר מהווה הגבלה בתוספת פליטת גזי החממה של ישראל מ-72 מיליון טון גזי חממה בשנת 2005 ל-81 מיליון טון גזי חממה בשנת 2030. כמו כן, קובעת ההחלטה כי לצורך השגת היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה, ייקבעו שורה של יעדים לאומיים להפחתה וייעול של צריכת האנרגיה במשק, וייצור חשמל ממקורות של אנרגיות מתחדשות.

הראשון, צמצום צריכת החשמל בשיעור של לפחות 17% עד שנת 2030 ביחס לצריכת החשמל הצפויה באותה השנה. השני, צמצום הנסועה הפרטית בשיעור של 20% עד לשנת 2030, ביחס לנסועה הצפויה באותה השנה. השלישי, ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יעמוד על שיעור של 13% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת 2025, ובשיעור של 17% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030. כמו כן ולא פחות חשוב, תעמיד הממשלה 300 מיליון שקל למימוש היעדים בשנים 2016-2019 ועוד 500 מיליון שקל בערבויות.

החלטה זו היא תוצר של עבודה בינמשרדית שהמשיכה במשא ומתן בין משרדי הממשלה השונים ולמעשה מחליפה החלטה קודמת שבוטלה על ידי הממשלה ועמה ביטולה של התוכנית הלאומית להפחתת פליטות של גזי חממה מ-2010.

כאמור, עבור הציבור בישראל ההחלטה הזו היא המינימום ההכרחי שישראל לוקחת על עצמה בהיבט של ההתחממות הגלובלית. לזכותה יאמר שהיעדים שנקבעו ברורים וכי מעבר משמעותי להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות הינו מהלך רצוי ומתבקש שיפתח שוק שלם, יעודד חברות להשקיע בטכנולוגיות ירוקות ויוביל לסביבה בריאה ואיכותית יותר.

גם גיבוי היעדים בהקצאות תקציביות מעודד ומסמן כי ככל הנראה הממשלה רצינית הפעם במימוש הצהרותיה. מנגד, טרם שכחנו את ביטולה של התוכנית הקודמת עקב התנערות הממשלה וכניעתה אל מול אינטרסים קצרי רואי. לבסוף, ההחלטה אינה כוללת דרכים אופרטיביות למימוש היעדים המצויינים. ולכן ממילא אינה כוללת אזכור של צעדים, שאמורים להכנס בהמשך.

מכאן, שהעיקר של הממשלה עוד לפניה במבחן החשוב של הרתמות ישראל למאבק בהתחממות הגלובאלית. בשבועות הקרובים נדע באופן ודאי יותר אם פני הממשלה למימוש רציני של היעדים או למסמוסם פעם נוספת. תוכנית אפקטיבית צריכה לפרט שורה של מהלכים חשובים כגון עידוד לבנייה ירוקה ומהלכים להפחתת הנסועה הפרטית.

 עליה לפרט כיצד בכוונת הממשלה לעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות ומהם הצעדים להתייעלות אנרגטית. בנפרד, חשוב להבין כיצד יתומרצו חברות לפתח טכנולוגיות ירוקות וכיצד כל אלה ילוו בתשתית כלכלית שתבטיח את ביסוס המהלך ופיתוחו.

לממשלה הנוכחית אסור להפסיד את ההזדמנות שנקרתה בדרכה. מימוש מוצלח של ההחלטה יבטיח את הצטרפותנו, הצנועה יש לומר, לברית המדינות המפותחות המבינות את משמעות המאבק בהתחממות הגלובלית. אולם חשוב יותר, בכוחה של יישום ההחלטה להביא למציאות טובה, חסכונית, איכותית ובריאה יותר עבור תושבי ישראל, כאן ועכשיו.

הילה ביניש היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה