"אוורסט": אם ההר בא עד אליכם, טפסו עליו
שילוב של צילומי שטח מרהיבים באיסלנד, האלפים ולמרגלות ההימלאיה עם אפקטים שנוצרו באולפן מקנים לסרט האסונות "אוורסט" תחושה של ריאליזם שהופך את ההרפתקה הקולנועית למוחשית ומרהיבה במיוחד. עם סגל שחקנים מרשים הבמאי בלתזאר קורמאקור עושה עוד צעד בדרך לפסגה
טיפוס הרים מוצג בקולנוע בדרכים שונות - ההר כפנומן אסתטי, כייצוג של כוח הטבע, כאתגר פיזי, או כאיום על חייהם של המטפסים. בסרטי ההרים הגרמניים של שנות ה-20 (למשל, "הגיהינום הלבן של פיז פאלו" של ג.וו פאבסט מ-1929) הוצבה חיותו של הטבע ועוצמתו מול המלודרמה האנושית של הישרדות והקרבה.
הטיפוס על ההר יכול להיות מוצג גם כבסיס לבידור "טהור". כך, למשל, בסרט האקשן "סחרור מסוכן" (רני הרלין, 1993) הרי הרוקי משמשים זירה בה מכריע סילבסטר סטאלון כנופיה שגנבה 100 מליון דולר ומכפר על טראומות העבר של דמותו. כאן אין השתהות ייתרה על מראה הטבע, או הצגה אמינה של פעולת הטיפוס, אלא רק ניצולם לשם קידום העלילה.
"אוורסט" ("Everest"), סרטו האמריקאי של הבמאי האיסלנדי בלתזאר קורמאקור, נוקט בגישה שלישית שניתן לכנותה "ריאליסטית". מטרתו היא להציג את פעולת הטיפוס, את החוויה שעוברים המטפסים, בצורתה המדויקת ביותר. לשם כך הסרט נעזר בתקציב המשמעותי שעמד לרשותו, ובאפשרויות של הטכנולוגיה הקולנועית העכשווית (באופן אופטימלי ניתן לצפות בסרט בתלת מימד ובאולם איימקס).
הטכנולוגיה אפשרה לחבר בין חלקיו של הסרט שצולמו באולפנים באיטליה ואנגליה לחלקו הארי שצולם בטבע - באיסלנד, באלפים האיטלקים ובנפאל למרגלות האוורסט. למעשה, צוות צילום של הסרט היה על ההר בזמן מפולת השלגים של מאי 2014 שקטלה 16 מטפסים.
גישה זו דומה להצגה של פעולות הטיפוס כפי שהוצגו בסרטים תיעודיים רבים שעסקו בטיפוס הרים, אך היא משלבת את יתרונותיו של הקולנוע העלילתי. גם כאשר מטפסים נכונים לסכן את חייהם בסחיבת ציוד צילום הם אינם יכולים ללכוד את הדקויות הרגשיות בעודם מנסים לשרוד. בקולנוע הבדיוני ניתן להביא את הצופים לכל רגע, לכל התקרבות נדרשת לפניהם של המטפסים.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
הריאליזם של "אוורסט" הופך אותו לסרט אסונות אפקטיבי. הוא עוסק בסיפורם הטרגי של מטפסים שנלכדו במעלה ההר בזמן סופת פתע במאי 1996, במה שהיה, עד אז, האסון הגדול בתולדות הטיפוס על ההר. לתסריטאים סיימון בופוי ("127 שעות") ו-וויליאם ניקולסון ("בלתי שביר") יש ניסיון בכתיבת סאגות הישרדות המתבססות על מקרים אמיתיים. העלילה היא שיחזור מדוקדק של מה שקרה (עד רמת תמלילי השיחות) ולכן חפה מחישובים "הוליוודים" לגבי מי צריך לחיות ומי למות כדי לשאת מסר שתוכנן מראש. סגנונו המאופק של קורמאקור מקנה אמינות נוספת לאירועים הלא קלים המוצגים.
לא מעט השתנה מאז 1953, השנה בה אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי העפילו לראשונה לפסגת האוורסט. המשימה הבלתי אפשרית הפכה ליעד למספר הולך וגדל של מטפסים, ששילמו כסף רב (כ-65 אלף דולר) כדי להצטרף לקבוצות של מטפסים מנוסים שיביאו אותם לפסגת ההר. חלקם חסרים את הניסיון ההכרחי המתחייב מהאתגר האולטימטיבי. אחת הדמויות ב"אוורסט" היא של עיתונאי בשם ג'ון קרקאוור (מייקל קלי) שמצטרף לקבוצת מטפסים כדי לסקר את ההתפתחות החדשה והבעייתית, והפך לעד ומתעד של האסון שהתרחש.
בשונה מסרטי ההרים גרמניים, או מסרטי אקשן המשתמשים בהרים, המסרים אותם מכיל "אוורסט" נובעים מתוך חווית הטיפוס עצמה. המסחור של הטיפוס כסכנה היוצאת מהכוח אל הפועל. ההבדלים באופי ובגישה של אלו העומדים בראש קבוצות המטפסים.
בראש הקבוצה הראשונה עומד הניו זילנדי רוב הול (ג'ייסון קלארק). מטפס הרים אחראי ומנוסה המוביל קבוצת של שמונה מטפסים בעוד שבבית מחכה לו אשתו ג'אן (קירה נייטלי) בהריון מתקדם. הקבוצה שלו מונה, בין השאר, טקסני שחצן בשם בק ווית'רס (ג'וש ברולין), אישה יפנית בשם יאסוקו נמבה (נאוקו מורי) שכבשה שש מתוך שבע פסגות ההרים הגבוהים וכעת הגיעה למטרה הסופית, ואת דאג האנסן (ג'ון הוקס) מטפס הרים שבחייו האזרחיים עובד כדוור.
את האופרציה של הול משלימה הלן וילטון (אמילי ווטסון) הממוקמת במחנה הבסיס של המטפסים בגובה 5,000 מטר, ומשם משמשת, בכמה מרגעיו החזקים של הסרט, כגורם מקשר בין המטפסים והעולם החיצון.
מול הקבוצה של הול נמצאת קבוצה מקבילה המונהגת על ידי סקוט פישר (ג'ייק ג'ילנהול) שגישתו קלילה יותר, שלא לומר פזיזה, לכובד האחריות המוטלת על כתפיו. אך "אוורסט" אינו סרט בעל חלוקה הוליוודית סכמטית של טוב/רע חף מפשע/אשם, אלא סרט אנסמבל המקנה מידה דומה של נוכחות לדמויות השונות. הוא לוכד את האתגר על כל היבטיו ואת כל צדדיה של הדרמה האנושית. הגורם העיקרי שמולו, בסופו של דבר, ניצבות כל הדמויות הוא ההר האדיש לנוכחותם של בני האדם ולניסיונם לשרוד אותו.
"אוורסט" (ארצות הברית) - במאי: בלתזאר קורמאקור. שחקנים ראשיים: ג'ייסון קלארק, ג'ייק ג'ילנהול, ג'וש ברולין, ג'ון הוקס, אמילי ווטסון, קירה נייטלי, נאוו מורי, מייקל קלי. אורך הסרט: 121 דקות.
