הכחדת המשק החקלאי המשפחתי עולה לנו ביוקר
הגיעה העת שממשלת ישראל תיישר קו עם המערב ותכין תוכנית ארוכת טווח שתרתום את ההתיישבות לצרכים הלאומיים עימם מתמודדת הממשלה - ביטחון המזון, יוקר המחיה, עידוד תיירות ושמירה על איכות הסביבה
בעוד משרד החקלאות ופיתוח הכפר הצהיר בהזדמנויות רבות בחשיבות השמירה וחיזוק המשק המשפחתי, הרי שבמבחן התוצאה פעולות שנוקטת המדינה מביאים לחיסול המשק המשפחתי.
עוד דעות ב-ynet:
העובדים של היום - הקשישים של המחר
כפתור Dislike - טוב או רע לנו?
מצב התנהלות הרגולטורים ובראשם פקידי האוצר מזכיר את משל הסוס שבעליו ניסה להרגיל אותו לא לאכול ולאט לאט הוריד לו את כמות האוכל וכשהסוס מת מרעב הוא אמר, חבל, כמעט הצלחתי להרגיל אותו לא לאכול בכלל.
המשבר הקשה שעוברת החקלאות הישראלית בכלל והמשק המשפחתי בפרט מוציא מדי שנה עשרות חקלאים ממעגל העיסוק בחקלאות. מדובר במגמה שנמשכת זה שנים רבות ומעמידה את המשך קיום המשק המשפחתי החקלאי, שרובו ככולו נמצא בפריפריה הרחוקה, בסכנה.
היצור החקלאי במרבית העולם מתאפיין ביחידות יצור קטנות יחסית המתאימות למבנה של משק משפחתי, ובעולם המערבי ובמדינות המפותחות רואים מגמת גדילה מתמדת של יחידות היצור תוך שימור המודל של המשק המשפחתי שהיה ונשאר מרכיב מרכזי בהם שכן מדינות המערב השכילו כבר לפני שנים רבות ללוות תהליכים אלו בתוכניות ומשאבים שמחזקים את החקלאים ופרנסתם.
נטל ולא נכס
אלא שבארץ נדמה שהממשלות בעשורים האחרונים רואות בחקלאות נטל ולא נכס ונוקטות צעדים שונים שהביאו לירידה משמעותית במספר החקלאים.
החקלאים הפכו מקור הכנסה בלתי נדלה לאוצר ודי למנות את מס הגולגולת לעובדים זרים, ביטול נקודות זיכוי לעובדים, אי הכרה בהוצאות האמיתיות של החקלאים בגין העסקתם של העובדים הזרים, מחירי מים גבוהים ותשומות יקרות. החקלאות מייצרת ערכים רבים והיא לא עוד מקור פרנסה רגיל והתפיסה קצרת הטווח וחסרת האחריות של שורת הרווח, שמקורה בפקידי האוצר, לא רק שהיא מעוותת, אלא עלולה להביא לנזק בלתי הפיך שניצניו כבר כאן.
בנוסף, הדחיפה הבלתי רציונלית של האוצר להתייעלות הביאה לפיתוח יחידות יצור גדולות שבינן ובין המשק המשפחתי אין קשר והנזק בענף הרפת כדוגמה למגמה זו כבר נותן אותותיו, כשאילץ מאות רפתנים - בעיקר מהפריפריה - להיפלט מהענף וחייב את הנותרים בהגדלת יחידות היצור שלהם לגודל שבו יש לשאול, האם זה עדיין משק משפחתי?
מדובר במגמה מדאיגה של השתלטות בעלי הון בענפים מסוימים תוך דחיקת רגלי החקלאים או אילוצם להיכנס לתוואי שאינם חפצים בו והם עושים זאת מחוסר ברירה, או מאי יכולת להתארגן. את המחיר נשלם כולנו - האזרחים - בפערי התיווך שאת אותותיהם כבר רואים במחירי התוצרת במרכולים.
מרבית היישובים הכפריים שגאלו את הקרקע, מפוזרים בכאלף נקודות התיישבות ומרביתם במקומות מרוחקים, שומרים על הקרקעות החקלאיות ומעבדים אותן. עיבוד הקרקע אינו מביא רק ביטחון מזון, מזון טרי ובריא ופיזור אוכלוסייה, אלא יש בכך כדי לחזק את העסקים הקטנים, את שמירת שטחי המדינה ושמירת השטחים הפתוחים.
החקלאות הישראלית היוותה תמיד מקור גאווה וענף יצוא מוביל. מי שאחראי לכך היו אותם משקים משפחתיים, קיבוצים וכפרים חקלאיים שהצמיחו פתרונות שונים מהאתגרים העצומים עימם התמודדו מקום המדינה. לחקלאים תפקיד חשוב בעיצובה ועתידה של המדינה ולא רק בשל מחסור המזון הצפוי וערכים רבים אחרים שצוינו אלא בשל העובדה שעם צריך להיות מחובר לאדמתו, למולדתו.
באירופה למשל משקיעים מיליארדים במשק המשפחתי כי ההשקעה מניבה פי כמה וכמה. כך למשל משקים משפחתיים כבר לא מגדלים רק תוצרת אלא משתלבים במפעל התיירות, בפרויקטים סביבתיים ובשמירה על איכותה הסביבה.
הגיעה העת שממשלת ישראל תפנים את מה שבמערב הבינו מזמן. המשק המשפחתי הוא אחד הבסיסים ליציבותה של הכלכלה המודרנית - תיישר קו עם המערב ותכין תוכנית ארוכת טווח שתרתום את ההתיישבות לצרכים הלאומיים עימם מתמודדת הממשלה - ביטחון המזון, יוקר המחיה, עידוד תיירות ושמירה על איכות הסביבה. התועלת שתצמח למדינה תהיה גדולה פי עשרות מונים מהכספים שמפיקה המדינה כיום מגזרות המסים על החקלאים ומחסכון בנטל הפיכתם של מאות רבות של חקלאים למקרי סעד הסמוכים על טובת המדינה.
הכותב הינו עו"ד המתמחה במגזר הכפרי ומשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי