עד מתי נזהם נחלים?
אנחנו יודעים להפגין על יוקר המחייה, על החינוך ועל הבריאות, אבל כלפי הטבע שלנו אנחנו מפגינים זלזול
המונים יוצאים בחול המועד לטייל ברצועות הטבע המרהיבות שארצנו הקטנה התברכה בהן, גם אני ביניהם. אבל לצערי מהשבוע האחרון לא אזכור את יופיו הירוק של הצפון ואת המפלים המרהיבים של נחל עמוד, אלא מחזה אחר, קסום הרבה פחות וטרגי הרבה יותר, זה שראיתי מבעד מסך הטלוויזיה ומסרב להרפות - התמונה של אלפי דגים מתים בנחל לכיש.
עוד דעות ב-ynet:
הכחדת המשק החקלאי המשפחתי עולה לנו ביוקר
העובדים של היום - הקשישים של המחר
במשך 10 שעות לא חדל הביוב לזרום אל לב לבו של אחד הנחלים המרהיבים בארצנו, שהיה ממילא בתהליכי שיקום מתקדמים. עיריית אשדוד השקיעה מליוני שקלים על מנת להחיות את הנחל, לאחר שהבינה שהגורם לזיהום היה בעיקר התפתחות העיר, התעשייה והקמת מפעלים המקבילים לכיוון זרימת המים, מים שהתחלפו בשפכי ביוב. העירייה, שהשכילה להקים צוות שמטרתו להביא להפסקת הזיהום, לא הצליחה למנוע את התקלה או לעצור אותה בזמן. באופן דומה לדליפת הנפט בעברונה, גם בלכיש תקלה בצנרת גרמה לזרימה הרסנית - רק שאת הנפט החליפו שפכי הביוב.
חדשות לבקרים אנו נתקלים בזלזול מתמשך כלפי הסביבה שאנו חיים בה. זאת לא הפעם הראשונה ולדעתי לא אחרונה שמי ביוב יגיעו ללא הפרעה לנחלים או לים, שבצורה עקבית הפכו לפח הזבל של מדינת ישראל. לצערי, זרימת שפכי ביוב הם רק חלק קטן מהאופן שבו אנו, בני האדם, מתייחסים כלפי הטבע שסביבנו. הרי כמה פעמים טיילתם בנחלים ומצאתם בקבוק פלסטיק חצי ריק שט לו באין מפריע על פני המים כאילו היה ספינת תענוגות? שקיות ממתקים עושות בטן-גב בשולי הנחל, שקיות ניילון מתחפשות למדוזות בים ואף מילה על לכלוך החופים.
המחדל החוזר על עצמו מעיד גם על חוסר האיכפתיות הציבורית, כשמקרה כזה עובר הלאה ומדלג על מסדר היום שלנו. אנחנו יודעים להפגין על יוקר המחייה, על החינוך ועל הבריאות, אבל כלפי הטבע שלנו אנחנו מפגינים זלזול. הרעיון לפיו אדם אשר אינו מכבד את הסביבה לא יכבד את האחר, הוא לא רעיון מופרך וחסר בסיס, אלא קריטי לקיום השינוי שאנו חותרים אליו, שינוי שבו הטבע והאדם חיים בדו קיום, ולא זה כנגד זה. האם פעם חשבתם שאנחנו חולשים על ביתם של מאות אלפי זנים וסוגים של בעלי חיים, שאנחנו אלו שכבשנו את הטריטוריה שלהם. כדאי שנדע גם להתאים את עצמנו אליהם, ולא להיפך.
אם זה לא מספיק, תהליך הניקיון והשיקום גם עולה לנו המון כסף. עיריית אשדוד השקיעה כספים רבים ושנים לא מבוטלות כדי להשמיש את הנחל ולהפוך אותו לריאה ירוקה, שתשמש הן את התושבים ואת בעלי החיים. מה שקרה כעת הוא שכספי ציבור נזרקו לפח, ושנים של עבודה קשה שירדו לטימיון, למה? כי לא מתייחסים לדברים הללו ברצינות, לא נזהרים ולא חושבים פעמיים. אני בטוחה שאין סיכוי "שבטעות" יעבירו קו ביוב בין סלונים של בתים.
אין ספק כי חל שינוי בתפיסת האחריות הסביבתית, דוגמאות יפות לכך הן נחל הקישון ונחל הירקון שהיו במשך שנים מזוהמים, מטונפים
ובלתי ראויים לשיט או לדייג. אך עדיין הדרך היא ארוכה, אנו חייבים ללמוד לכבד את הסביבה שלנו. בסופו של דבר זה יחזור אלינו בצורה של אויר נקי יותר, בריאות טובה יותר וצמצום הוצאות כספיות מיותרות.
רק השבוע הצטלמה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' כשניסתה להציל צב ענק שנסחף במקרה לחוף הים, המוני בני אדם הצטרפו לקריאות לעזור לצב. אם רק היו ממשיכים במעשים כאלו, יוזמים מהלכים לשיקום הטבע, מסיירים בשטח, מכירים את הטבע והנוף הישראלי ומנסים למנוע מבעוד מועד את הרס ידי האדם באמצעות חקיקה נוקשה, קנסות גבוהים, צווי סגירה למפעלים מזהמים, בדיקות פתע לראשי ערים ופשוט חמלה ואכפתיות סביבתית - היינו מצליחים למנוע את הטעויות שהפכו בשנים האחרונות לתופעה חוזרת ומצילים את הבית שלנו. גם אנחנו, הציבור, צרכים לקום ולדרוש שיחזירו לנו, ולכל יצור חי על אדמתנו, את אוצרות הטבע שלנו.
הכותבת הינה פעילה בארגון "מגמה ירוקה"
לפנייה לכתב/ת 
