המשמעות הכלכלית של סגר על מזרח ירושלים

כשממשלת ישראל דנה באפשרות של הטלת סגר על מזרח ירושלים, לצד ההשלכות הפוליטיות הדרמטיות של ענישה קולקטיבית מסוג זה, כדאי להבין גם את המשמעות הכלכלית למערב העיר עצמה - בין היתר מהשארתם בבית של עשרות אלפי העובדים ממזרח ירושלים אשר מועסקים בסקטור היהודי בעיר.

עוד דעות ב-ynet:

זו לא מתקפת טרור, זו מלחמת אזרחים

ביום שאחרי: לקראת היפרדות

לי כל גל (טרור) נושא מזכרת

אקדח בכל כיס

צו השעה - להתמקצע בהצלת חיים

מאז האינתיפאדה השנייה, וביתר שאת בעקבות בניית גדר הפרדה, עלה שיעורם היחסי של תושבי מזרח ירושלים המועסקים במערב העיר. לפי ניתוח שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, על בסיס סקר תכנית אב לתחבורה בירושלים משנת 2011, כמעט מחצית מכוח העבודה של ערביי מזרח ירושלים מועסק בירושלים המערבית או בערים אחרות בישראל.

כמות עובדים זו בירושלים המערבית עצמה עומדת כיום על כ-35 אלף איש. עובדה זו מעידה על תלות כלכלית כמעט מוחלטת של אלפי משפחות במזרח ירושלים במקורות פרנסה ישראלים.

חסימת הנגישות למקורות פרנסה אלו לאורך זמן תחולל משבר כלכלי עצום במזרח העיר, אבל התלות אינה רק חד כיוונית, היא הדדית. במספר ענפי כלכלה בירושלים שיעורם היחסי של העובדים ממזרח העיר, הופך אותם לחסרי תחליף (ודאי לא בטווח המיידי).

כוח עבודה

בשנת 2012/13, תושבי מזרח ירושלים הערבים היוו 75% מעובדי המלונאות בעיר, 65% מהעובדים בענף הבינוי (לא כולל פלסטינים מהגדה המערבית), 52% מהעובדים בענף התחבורה, 29% מעובדי התעשייה וכ-20% מהעובדים בענף הבריאות והרווחה.

סגר אשר ימנע הגעתם של עובדים ערבים למערב ירושלים יביא למחסור חמור בכוח אדם במלונות, במפעלים, באתרי הבנייה, בחנויות, בבתי המרקחת ובבתי החולים. אלמלא יימצא פתרון מהיר שיאפשר תחלופה (עם מהגרי עבודה או עובדים יהודים), צעד כזה עשוי להביא להאטה עד לכדי משבר בכלכלתה של ירושלים.

נוסף על כך, תושבי מזרח ירושלים מהווים כוח קנייה משמעותי בקניונים ובמרכזי המסחר במערב העיר. בזמן המהומות בקיץ 2014, תושבי מזרח ירושלים הפסיקו להגיע לקניון מלחה ומאידך מספר חנויות דיווחו על ירידה מיידית בהכנסות בסדר גודל של עד 15%. במהלך הרגיעה, בחורף החולף, שבו הצרכנים הערבים למקומות אלו.

ניתן לשער שכבר היום מרביתם מדירים רגליהם מהקניונים והסופרמרקטים, אולם סגר כולל עשוי לעצב לטווח ארוך הרגלי צריכה אחרים אשר ישפיעו באופן בלתי הפיך על מחזור העסקים במערב העיר. ירידה זו במחזור העסקי תצטרף לנזק הכלכלי ארוך הטווח שכבר נגרם בעקבות הירידה בתיירות נכנסת לירושלים מתחילת המהומות במחזור הנוכחי.

עד כה, למעט מקרים בודדים, המחבלים הפלסטינים שפעלו בירושלים ומחוצה לה היו בני נוער, אלה לא היו אנשים עובדים הקשורים למקומות הפרנסה שלהם במערב העיר.

 הקשרים והתלות הכלכלית מחזיקים עשרות אלפי אנשים בתוך מעגל הנורמליות. לעובדה שמעתה ישבו בבית עשרות אלפי אנשים, שיתפנו לעשות דברים אחרים שאינם עבודה, עשויות להיות השלכות ביטחוניות שליליות עוד יותר.

שמירה על חיי אדם היא ערך עליון. מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחוייבת לעשות כל שבידיה על מנת להגן על חיי אזרחיה מפני טרור. אולם בטרם פונים לצעדים דרמטיים, שמשמעותם בפועל היא חלוקת העיר דה פקטו, יש להבין את ההשלכות של מהלכים אלו על כלכלת בירת ישראל.

מריק שטרן, חוקר יחסי ערבים - יהודים במכון ירושלים לחקר ישראל, מכון מחקר אקדמי עצמאי למחקרי מדיניות בנושאי ירושלים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מדיניות סביבתית, חדשנות וצמיחה.