בשם 350 אלף אזרחים משוללי זכויות
במדינת ישראל אין בעיית גיור. במדינת ישראל יש בעיה בסיסית של זכויות אזרח, כשמיליון אנשים לא מקבלים מענה לרצונם למסד משפחה בישראל. כארבעים מיליון שקלים מושקעים בשנה במערך הגיור הממלכתי, ובפועל מתגיירים בו כאלפיים איש בשנה בלבד
אין לזלזל בחשיבות המרד האזרחי שמובילים רבנים מתוך הזרם המרכזי האורתודוקסי, שהקימו את בית הדין האלטרנטיבי לגיור.
"מרד הגיור", כפי שהדבר כונה באמצעי התקשורת, הוא אכן אלטרנטיבה מבורכת, המנסה להתמודד עם בעיית המונופול הרבני ומחלישה אותו.
מבצע ניסים: הפשקווילים של פיקוד העורף
רבני צרפת לממשלה: תגברו את השמירה סביב המוסדות היהודיים
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
עם זאת, יש בעיה בסיסית בגישה של היוזמה, משום שהיא משאירה על כנה את הפרדיגמה הרווחת בחברה הישראלית בדבר "בעיית הגיור" הקיימת בישראל. במדינת ישראל אין בעיית גיור! במדינת ישראל יש בעיה בסיסית של זכויות אזרח, כשמיליון אנשים לא מקבלים מענה לרצונם למסד משפחה בישראל.
קראו עוד בערוץ היהדות :
למשל, חלק גדול מאותם מיליון בני אדם הם כ-350 אלף יוצאי ויוצאות ברית המועצות לשעבר, אזרחים ואזרחיות ישראלים שעלו לארץ מכוח חוק השבות, אך היות ויהדותם מוטלת בספק הלכתי - המדינה לא מתייחסת אליהם באופן שוויוני.
רק כדי לסבר את האוזן, חשוב לדעת כי מדינת ישראל משקיעה היום כארבעים מיליון שקלים בשנה במערך הגיור הממלכתי, ובפועל מתגיירים בו כאלפיים איש, ובעיקר אישה, בשנה בלבד. מדובר בהשקעה כספית אסטרונומית פר מתגיירת, שמעידה על כך שמדינת ישראל רואה בעצמה מנגנון לאומי דתי שנועד לעצב את תפיסת העולם הדתית של אזרחיה (בניגוד לתפיסה תרבותית או חברתית).
אפשרו נישואים אזרחיים
החברה הישראלית, ובכללה אזרחים ואזרחיות משוללי זכויות, לא מוצאים במנגנון הזה רלוונטיות.
רק לא הרבנות:
"מרד צרכנים" נגד שירותי הדת
קובי נחשוני
איציק יעקב מאס במשגיח שהגיע פעם בחודש לדקות ספורות, והצטרף למיזם כשרות פרטי; יצחק ולי החליטו להינשא בחתונה הלכתית-דתית מחוץ לרבנות על אף שזה לא חוקי - ואפרת גרבר-ארן נלחמת בשליטת הרבנים והבלניות על המקוואות. יותר ויותר ישראלים מוכיחים שבתי הדין האלטרנטיביים ממש לא לבד
רבני הציונות הדתית המכובדים שמרדו ברבנות, חושבים שהבעיה נובעת בעיקר מסבר פניה החמורים של הרבנות. אך המציאות היא שמרבית המועמדים והמועמדות לגיור רואים את עצמם כיהודים לכל דבר ועניין. בעיני עצמם הם חלק אינטגרלי מהחברה, ואינם מזהים סיבה של ממש לעבור תהליך שכזה - מלבד הדאגה לזכויות אזרח בסיסיות להם ולילדיהם.
גיור ותפיסה דתית הם עניין אישי וחברתי. לגיטימי שהחברה הישראלית תנהל דיון פתוח במאפייני הזהות היהודית שלה. לגיטימי גם שכוחות דתיים ינסו לשכנע בני אדם שתפיסה דתית אחת טובה מן האחרת.
אבל לא לגיטימי בשום פנים ואופן שזכויות אזרח במדינה דמוקרטית, שמאפייניה התרבותיים יהיו אשר יהיו - יותנו בהשתלבות בקבוצה ובפרקטיקה דתית ספציפית.
לכן, אסור שהפתרון לבעיה החברתית של אותם אזרחים ואזרחיות יהיה באמצעות יוזמות רבניות, חיוביות ככל שיהיו. הפתרון חייב להגיע מהריבון, מהכנסת, שצריכה לתת מענה אזרחי ולא דתי לאותם אנשים, ולאפשר נישואים אזרחיים בישראל.
אחרי שיהיו במדינת ישראל נישואים אזרחיים, כל קבוצה דתית הרואה את עצמה כרלוונטית - רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים ואפילו חילונים -תוכל להציע אלטרנטיבה בגיור. רק אז תתרחש מהפכה חברתית חשובה, כי רק אז יתאפשר לבני אדם להצטרף לעם היהודי מתוך בחירה, ולא תחת כפיית המערכת האזרחית שמתנה זכויות אזרח בשייכות דתית.
- הכותב הוא מנכ"ל תנועת ישראל חופשית וחבר בקבוצת דור 1.5 - ישראלים דוברי רוסית
לפנייה לכתב/ת 
מיקי גיצין
לא רלוונטי למיליון איש. תעודת גיור
צילום גלי תיבון
מומלצים
