יש מלחמות שבהן הכל ורוד
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. על פי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, למעלה מ- 4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד ואחת מכל שמונה נשים בישראל עלולה לחלות במהלך חייה
בצל גל הטרור והמצב הביטחוני בימים אלו חשוב לזכור כי אנחנו בעיצומו חודש המודעות לסרטן השד המצוין מדי שנה בחודש אוקטובר בישראל ובעולם. במסגרת זו עורכים ארגונים וחברות בארץ ובעולם פעילויות הסברה במטרה להגביר את המודעות לחשיבות האבחון המוקדם של סרטן השד. הסרט הוורוד והצבע הוורוד אומצו כמוטיב המוביל את המלחמה בסרטן השד. הקרב החשוב במלחמה בסרטן השד הוא הגילוי המוקדם, זו עובדה רפואית ומדעית מוכחת שככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי ההחלמה . כיום בשלב ראשוני של סרטן השד סיכויי ההחלמה הם מעל 90%.
עוד דעות ב-ynet:
הקמפוס כמרחב לשיפור היחסים בין יהודים לערבים
דווקא עכשיו - דרושה אחדות בעם"חשבון נפש" שכולו זריקת אחריות
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. על פי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, למעלה מ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד ואחת מכל שמונה נשים בישראל עלולה לחלות במהלך חייה. בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, עולה בהתמדה חלקן של הנשים אשר מחלימות מסרטן השד וניתן לזקוף זאת לזכות השילוב של גילוי מוקדם יעיל, שיטות טיפול וריפוי מתקדמות וכן גם לזכות הגברת המודעות הציבורית למחלה אשר נערכת כל השנה ובמהלך אוקטובר נצבעת בצבע ורוד.
מזה שנים רבות ידוע שיש משפחות שבהן קיימים מקרים מרובים של תחלואה בסרטן השד והשחלות או חולות המאובחנות בגיל צעיר מאוד. בחלק ממשפחות אלו ניתן להצביע על תבנית הורשה קלאסית ברורה, הקשורה בפגמים גנטיים בגן מסוים וניתנת לבירור באמצעות בדיקה גנטית. ההערכה המקובלת היא שכ-15% ממקרי סרטן השד הם על רקע גנטי מורש.
בהקשר זה וברוח המלחמה הוורודה להגברת המודעות ראוי לציין את השחקנית הידועה אשר בזכות חשיפתה בכלי התקשורת צעדנו צעד קדימה, אנג'לינה ג'ולי. היא אמנם בריאה ולא חולה אך כי היא נשאית של מוטציה בגן 1BRCA המעידה כי היא בסיכון משמעותי גבוה יותר לחלות בסרטן שד סיכון המגיע עד 80% לאורך החיים. לאור סיכון זה עברה השחקנית ניתוח להסרת שני השדיים ובהמשך ניתוח להסרת השחלות. לאחר הניתוחים הצטמצמו סיכוייה לחלות בסרטן מלמעלה מ-80% לפחות מ-5%.
אנג'לינה ג'ולי לא לבד, גם השחקנית כריסטינה אפלגייט שאובחנה כחולת סרטן השד לפני מספר שנים ערכה בדיקה גנטית וגילתה שהיא נושאת מוטציה בגן BRCA1 והחליטה לעבור כריתת שד דו צדדית כדי למנוע את הישנות סרטן השד והופעה בשד השני.
עבור נשים אלו ורבות אחרות, ביצוע הבדיקות הגנטיות הינו צעד משנה חיים. ההחלטה לבצע בדיקות גנטיות נעשתה כי היה בידן מידע רפואי משפחתי שעורר חשש לסיכוי גבוה לפתח סרטן שד ושחלות. לעומת זאת, בחלק לא מבוטל של המקרים, סרטן השד והשחלות מופיע אצל נשים שאינן מודעות למוטציה שהן נושאות בגן ואינן עוברות בדיקות גנטיות וחשוב שהן ידעו על מנת שיוכלו להחליט מה לעשות במידע שקיבלו ולבחור בחיים.
חשוב לדעת כי בזכות התפתחות המדע ובאמצעות בדיקות גנטיות מתקדמות ניתן כיום לזהות ליקויים תורשתיים מסוימים (מוטציות) העלולים לגרום לסיכון מוגבר משמעותית לפתח סרטן. הליקויים הגנטיים הנפוצים ביותר במשפחות שבהן יש צבר של מקרי סרטן שד ושחלות ממוקמים בשני גנים ידועים, הנקראים BRCA1 ו-BRCA2. לצידם, קיימים גנים נוספים, שמוטציות בהם מעלות את הסיכון לפתח סרטן שד או שחלות וכן סוגי סרטן נוספים. במקרים אלה חשוב כי בני המשפחה הבריאים יפנו לקבלת ייעוץ גנטי על מנת לבחון את קיומו של ליקוי תורשתי משפחתי ולהתאים אמצעים רפואיים המיועדים הן לגילוי מוקדם והן להקטנה של הסיכון לפתח סרטן. רצוי להתחיל את הבירור הגנטי באדם החולה עצמו שכן התהליך מאפשר הבנה טובה ונכונה יותר של מאפייני המחלה והערכה של רמת הסיכון לפתח בעתיד גידולים סרטניים נוספים, הקשורים לתסמונת סרטן השד והשחלה התורשתית.
כל אדם הנושא מוטציות בגנים המקושרים לתסמונת סרטן השד והשחלות, גבר או אישה, עלול להוריש את הליקוי לילדיו (50% סיכוי לכל ילד). בשל כך, איתור מוטציה מזיקה במשפחה הינה בעלת משמעות רבה למשפחה כולה הן לנשים והן לגברים.
תשובה חיובית משמעותה כי בבדיקת המעבדה זוהתה מוטציה הקשורה בתסמונת סרטן מורשת ולנבדק יש נטייה גנטית לחלות בסרטן. אין בכך כדי לנבא באופן ודאי התפתחות סרטן בעתיד, אלא עדות לסיכון מוגבר משמעותית לאורך החיים לפתח סוגי סרטן מסוימים, מעבר לסיכון הרגיל באוכלוסייה. שיעור הסיכון תלוי בסוג התסמונת, המוטציה והרקע המשפחתי הייחודי של הנבדק. תשובה שלילית משמעותה כי לא אותר ליקוי גנטי, במסגרת הבדיקה שבוצעה. עם זאת, אין בתשובה זו כדי לשלול בוודאות קיומו של ליקוי גנטי אחר בגן שנבדק או בגנים אחרים היכולים להסביר את התסמונת המשפחתית.
המשמעות הקלינית של תשובה שלילית נבחנת על ידי יועץ גנטי, בשילוב עם ההיסטוריה הרפואית המשפחתית הייחודית. במקרים של סיכון משפחתי גבוה לסרטן בהם לא אותרה מוטציה בבדיקה הראשונית, יומלץ להרחיב את הבירור
הגנטי באמצעות בדיקות נוספות וכמו כן יוצע משטר מעקב מתאים לגילוי מוקדם של סוגי הסרטן המשפחתיים. במידה וידוע על מוטציה ספציפית במשפחה, משמעותה של תשובה שלילית היא שהנבדק אינו בעל סיכון מוגבר לפתח את סוגי סרטן הקשורים במוטציה זו בגן הנבדק.
תוצאה שאינה חד משמעית מעידה על שינוי גנטי שמשמעותו אינה ברורה. במקרים כאלו, ייתכן שיוצע להעמיק את הבדיקה לבני משפחה נוספים כדי לברר את משמעותו של השינוי. משמעות השינוי עשויה אף להתברר בעתיד, עם התפתחות המדע והטכנולוגיה. יתרה מכך, הודות להשלמת פרויקט ריצוף גנום האדם ושיפורים טכנולוגיים משמעותיים שאירעו בשנים האחרונות, לא רק שניתן לדעת יותר על המטען הגנטי המורש באמצעות בדיקות נשאות אונקוגנטיות, אלא שכיום, בדיקות אלו הולכות והופכות ליותר ויותר נגישות. הזכאות לביצוע הבדיקה היא בכפוף לייעוץ גנטי. ניתן לבצע את הייעוץ והבדיקה בתקופה קצרה של מספר ימים, בעלות כספית ההולכת ופוחתת באופן משמעותי, אשר זוכה לעיתים לכיסוי בסל הבריאות או ממומנת בעזרת כיסוי ביטוחי פרטי.
פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מנהל רפואה ראשי במרכז החלוצי לגנטיקה רפואית ברמת החייל בתל אביב וחבר הוועדה המייעצת לגילוי מוקדם באגודה למלחמה בסרטן. לאתר המרכז: http://www.gnamed.com /
לפנייה לכתב/ת 
