ועדת חקירה קולנועית: הבמאי עמוס גיתאי על "רבין, היום האחרון"
לראשונה בחייו החליט עמוס גיתאי להיצמד לעובדות וליצור בהשראתן את סרטו העלילתי "רבין, היום האחרון". זה עלה לו בנבירה אינסופית בפרוטוקולים ומסמכים, ובסצנת שיחזור מדויקת ומפרכת של הרצח. "רציתי לייצר סרט שיהיה ועדת החקירה שלא התקיימה מעולם". הערות הבמאי
פתאום אחרי יותר מחמישים סרטים שיצר, עמוס גיתאי מצא את עצמו במצב לא מוכר. בדרך כלל הוא נוהג לגבש את העולם שביצירותיו הקולנועיות על פי תחושות, מחשבות וחזון שנמצא בראשו. הוא מעולם לא נתן לעובדות לקלקל לו. ואילו ב"רבין, היום האחרון" הוא החליט להיצמד לאמת העובדתית - לפחות כפי שזו תועדה בפרוטוקולים ובמסמכים שונים. מה שמזמן את התגובות הרגשיות שלנו הפעם הם השחזורים המדויקים שגיתאי מביא בסרט, וגם קטעי הארכיון שמשובצים לאורכו.
הדרמה העלילתית "רבין, היום האחרון" הוצגה בבכורה במסגרת התחרות על אריה הזהב בפסטיבל ונציה ועלתה לאקרנים בישראל ביום השנה העשרים לרצח יצחק רבין. גיתאי, מהקולנוענים הישראלים המוערכים באירופה, ניסה להחזיר לתודעה את נסיבות ההתנקשות ששינתה את פניה של המדינה ולבחון את ההיבטים השונים של האירוע המכונן הזה. באמצעות הפרוטוקולים של ועדת שמגר שמונתה לחקור את הרצח, ותמלולים שונים מחדרי החקירות, הוא מנסה להרהר שוב על ההסתה של הימין מחד ואוזלת היד של הרשויות מאידך. ותוהה מי הזין את יגאל עמיר במוטיבציה, ומי הרוויח מכך.
- יוגב יפת מגלם את יגאל עמיר: "שמתי את עצמי בצד"
- סרט חשוב לכולנו: שמוליק דובדבני על "רבין, היום האחרון"
"נקודת המוצא שלו היתה הרצון לייצר סרט שהוא יהיה ועדת החקירה שלא התקיימה מעולם", אומר גיתאי במדור הערות הבמאי, "הסרט הזה יש בו גם רעיון של פרויקט לעתיד. אנחנו תקועים בהווה, אנחנו לא רואים שום מוצא, אז זה זמן נכון להסתכל לעבר כדי לקבל מחשבות של מה יכול להוביל אותנו לעתיד יותר טוב".
על מנת להגיע לרמת אמינות גבוהה ככל האפשר, נדרש גיתאי למשימת תחקיר מאומצת של מסמכים רבים רבים, שעליו ביקש לבסס את התסריט. "האתגר היה איך הופכים את הפרוטוקלים האלה לקולנוע. היו המון המון המון, למעשה אלפי עמודים של חומרים ובעצם היה צריך להפעיל שיקול דעת", הוא מסביר, "כדי לייצר את אותו מצב רוח של בנייה מכוונת של היסטריה קולקטיבית שבסופו של דבר הביאה לרצח, רציתי לפרק את המשוואות הפשטניות. הסרט הזה הולך וחוזר, הולך וחוזר, פורם ובונה את זה מחדש. והסך הכל יוצר את התחושה הזאת".
במאים נוספים
מספרים על סרטיהם ב-ynet:- יובל דלשד על "באבא ג'ון"
- בועז ארמוני על "מסווג חריג"
- וידי בילו על "סוף עידן התמימות"
- ריקי שלח על "טוביאנסקי"
- טל גולדברג וגל זלזניאק על "אני לא מאמין, אני רובוט!"
- אופיר לובל על "מה כבר יכול לקרות?!"
לצד הסצנות שמשחזרות את דיוני ועדת שמגר על העדים שביקרו בה, גיתאי אף יצא לשטח כדי להמחיש את האווירה שהיתה באותו זמן בקרב המתנחלים וחוגי הימין - בין אם במרחבים הפתוחים של יהודה ושומרון או בדלת אמות של ישיבות ואולפנות שנשלטו על ידי רבנים קיצוניים. אתגר אחר היה שחזור הרצח בכיכר מלכי ישראל - היום כיכר רבין (בסיועו של מוטל'ה שפיגלר שלוהק כניצב בתפקיד רבין, אך בגרסה הסופית לא נשאר בסרט).
גיתאי, שנודע בחיבתו לשוטים ארוכים (סרטו "אנה ערבייה" מ-2013 נוצר כשוט אחד במשך כמעט 90 דקות), רצה לצלם גם את הסצנה הזאת בשוט אחד מורכב עם מצלמה שנישאת על מנוף וכך לדחוס בתמונה את תחושת הזמן. על מלאכת הצילום המסובכת הזו הופקד הצלם הצרפתי אריק גוטייה. אולם לצד ההיערכות הטכנית שלו, היה על גיתאי וצוותו להיות מדויקים במיוחד בהצבת השחקנים והניצבים, הנעתם והתיזמון שלהם - זאת על פי מה שנגלה לעיניהם, ולעיני אזרחי ישראל והעולם כולו כל כך הרבה פעמים, מתוך התיעוד הנדיר של רוני קמפלר שקלט את הרצח בעדשת מצלמתו מהגג של גן העיר.
"צפינו הרבה פעמים בקלטת של קמפלר ובאמת עיצבנו את המקום הזה ביחס לאותו תיעוד היסטורי", מספר גיתאי, ומדווח על פעולות השיחזור שכללו בין השאר הסרת ספסלים באתר, ומציאת מכונית קדילק כפי שהיתה ברשותו של רבין בזמנו, וגם שחזור הניצבים במקום. "איך להניע את הצורה הזאת שבה יגאל עמיר הסתנן בין השורות של המאבטחים, איך הוא התקרב לרבין, מאיזה זווית הוא בדיוק ירה בו, מה הטיימינג של הירידה של רבין במדרגות - כל הדברים האלה חזרנו עליהם מאות פעמים מתוך הקלטת כדי לשחזר בצורה הכי אמינה, הכי ישירה, את הסצנה הזאת".
עוד על עבודת התחקיר שקדמה לתסריט, השיחזור המסובך של סצנת הרצח, ויצירת סרט עלילתי-תקופתי שגיבורו הראשי נעדר ממנו - הכל בכתבת הערות הבמאי עם עמוס גיתאי שאומר: "הדמות הזאת של רבין, בלי להיכנס להערצת אישיות, היה בו סוג של ישירות ופשטות וחוסר המניפולטיביות של התקשורת שהיום רואים אותו בדור הנוכחי של מנהיגי המדינה. היה לו איזה יושר, והדבר הזה נגע ללב של אנשים בכל העולם".
