"סודות הוותיקן": אתם תלויים על הצלב
את הסיפור של "מגרש השדים" על גלגוליו השונים אנחנו מכירים, וגם ז'אנר הפאונד פוטג' כבר די מיצה את עצמו. אז מה הטעם בהפקתו של סרט האימה התורן "סודות הוותיקן"? לא ברור. אין פה שום חידוש והשד אינו נורא כל כך
ז'אנר הפאונד פוטג' הגיע לאיזשהו מיצוי עם כמויות של סרטי אימה שיוצאים תחתיו בעשור האחרון, ועכשיו אפשר לקוות שהוא קצת נרגע, ושהשימוש בו יהיה רק בסרטים שבהם אפשר באמת להרוויח ממנו משהו - לא סתם כעוד גימיק כי זה הצליח ל"פרויקט המכשפה מבלייר" ול"פעילות על טבעית". ובכל זאת, בין חרחורי הגסיסה אפשר לספור את "סודות הוותיקן".
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
כמו שאפשר לנחש משמו של הסרט בבימוי מארק נבלדין ("קראנק") - לפי תסריט של כריסטופר בורלי, כריס מורגן ומייקל סי מרטין - הוא עוסק במאבק הקולנועי הידוע בין נציגי האל בעיני עצמם עלי אדמות, קרי הוותיקן, והשטן. הוא משלב גם התייחסות להקלטות, רק שעל אף שיש להן חשיבות מסוימת של תיעוד עבור הוותיקן, אין להן חשיבות של ממש במהלך התנהלות הסרט עצמו.
בתחילתו מעדכנים אותנו שהוותיקן מבצע גירושי שדים באופן די קבוע, במשך הרבה מאוד שנים. אחרי שמעכלים את המידע הלעוס הזה, מספרים לנו שהם גם מקליטים את הפעילויות האלה. מונטאז', שאמור להיות מסעיר, של כל מיני אנשים מסכנים ורדופים מופיע, וגם ראיונות של בכירי הכמורה שמדברים על השטן שמחפש לו מארח אנושי. אבל חוץ מלהזכיר לצופים שזה סרט על גירוש שדים, הוא לא ממש מראה משהו שלא ראינו בעבר.
משלב זה עוברים להתמקד בהקלטות של בחורה אומללה אחת. הקלטה של אנג'לה (אוליביה טיילור דאדלי), עם השם הכה אירוני, חושפת לכמרים את חומרת מצבה. משהו רציני מחזיק בנפשה. חבל שהמשהו הרציני הזה לא מפחיד, ונראה כמו גרפיקה זולה ביותר, במיוחד בהשוואה לאפקט דומה ב"פעילות על טבעית: ממד הרפאים" בה לקחה חלק דאדלי עצמה, ובעוד המון סרטים עם הקלטות שתופסות דברים מוזרים.
מה שמוזר במיוחד הוא שמרגע שמתחילים לספר לנו מה קרה לאנג'לה, לפני שהיא התחילה להיראות ולהתנהג כמו צל של עצמה, נראה כאילו הסרט עצמו לא מאמין בצורך בפאונד פוטג'. הצילום נע מצילום של מצלמות אבטחה, הקלטות של הוותיקן וכדומה, לבין צילום ועריכה רגילים של כל סרט עלילתי שמבקש להציג לנו עולם, בלי תיווך של סלילים שנמצאו אי שם אחרי שקרה משהו נורא.
אין כמעט שום ערך לכך שיש קטעים שמופיעים דרך מצלמות האבטחה. מה גם שאת רובם אנחנו רואים דרך עיניהם של אנשים אחרים שמתבוננים עליהם. גם הם משולבים בסצנות רגילות בעצם. יש כמה נקודות בודדות שמדגישות את כוחו של הדבר שאוחז באנג'לה שמצדיקות קיומן של מצלמות מתעדות, אבל הן לא מצדיקות את נוכחותן לאורך כל הסרט.
ולגבי סיפור הרקע - גם כאן אין בשורה גדולה. אנג'לה היתה בחורה טובה סך הכול, עם בן זוג אוהב (ג'ון פטריק אמדורי), שלא הכי מסתדר עם אביה הקשוח (דאגריי סקוט). המתח בין השלושה גורם דווקא לאב להיראות כמו מישהו כוחני ואף מעט דמוני, אם כבר. אבל זו כבר פרשנות שלא קיימת בסרט עצמו. מה שכן קיים הוא השתלשלות אירועים מוכרת וצפויה.
מי שכבר ראה את "מגרש השדים" הקלאסי על המשכיו, או כל סרט אחר שבא אחריו שעוסק בתמה הזו, יזהה כל התנהלות בסרט. הבעיה היא שכיום, בדיוק כמו שהשימוש בפאונד פוטג' מתבקש להיות יצירתי יותר, גם נושא גירוש השדים מצריך זאת. ואם העלילה שבלונית עד כדי כך, לפחות אפשר לנחם אותנו בדמויות מרתקות או חד פעמיות.
אבל גם הדמויות לא מסעירות. הכומר לוסאנו (מייקל פנייה) ששם לב שמשהו לא בסדר עם אנג'לה לפי כל מיני התנהגויות וסימנים מבשרי רעות, לא מפגין שום תכונות אופי למעט היותו כומר. וזו, בעצם, לא תכונת אופי בכלל. בן הזוג של אנג'לה הוא בחור קצת זרוק אבל טוב לב, וזהו. אביה הוא אב קשוח מסיבותיו המוצדקות יחסית, וזהו. והכומר הבכיר יותר שמתערב בעניינה הוא פשוט כומר בכיר יותר, ולכן יודע אילו דברים צריך כדי לבצע גירוש שדים. כנראה שגם אתם תדעו.
ואנג'לה? חוץ מעניין לא מוסבר באנטי כרייסט שמופיע עוד בתחילת הסרט, הדמות שלה שטוחה כל כך שדי ברור כמה קל היה לכוחות השאול לתפוס אותה. גם בגזרת ההפחדות אין בשורות. הסרט פשוט לא מפחיד כי קורבנות רדופים שהגוף שלהם עושה דברים עקומים/מגעילים/מקריפים בזמן שהמיטה שלהם כנראה תזוז מתישהו - כבר ראינו. בהיעדר אמפתיה של ממש לדמויות, אין סיבה לקפוץ בכיסא או לשמור על עניין.
ייאמר להגנתו שבסיום הסרט יש מעט מקוריות ועניין, אבל אלו מגיעים מאוחר מדי, ולא מייצרים מספיק התלהבות כדי לרצות לראות עוד (כי כל כך הרבה סרטי אימה מנסים לכוון לסרט המשך כבר בסרט הראשון). אם כבר, הוא מעורר תהייה למה לא בנו את דמותה של אנג'לה כמעניינת יותר קודם, או פשוט הסתפקו בסרט קצר וחסכו מאיתנו את כל ההתברברות המוקדמת.
"סודות הוותיקן" (ארצות הברית) - במאי: מארק נבדלין, שחקנים ראשיים: מייקל פנייה, אליזבת' טיילור דאדלי, דאגריי סקוט, קת'לין רוברטסון, וג'ון פטריק אמדורי. אורך הסרט: 91 דקות.
