השמש בחנוכיית המדינה

לא צריך להסכים עם עמדותיו הפוליטיות של יוסי שריד ז"ל כדי להעריך את האיש, שחלומו היה להיות שר החינוך. במקום "לעשות לביתו", הוא הלך ללמד אזרחות בתיכון בקריית שמונה ולימים גם בשדרות בשעותיה הקשות. את המקום המשמעותי של ההוראה והחינוך קיבל שריד בבית, מאביו שהיה מחנך ולימים מנכ"ל משרד החינוך. הוא גדל על ברכי מי שראו במורים נכס למדינה ובהוראה - כדבר החשוב ביותר לחברה הישראלית.

עוד בערוץ הדעות:

529 הנעדרים בישראל - בעיה לאומית ולא פרטית

מלחמת תרבות, בימים ההם בזמן הזה?!

על תנועה מקוונת של נתינה והכרת טובה

אל תקחו לנו את הזכויות

רצח נשים בחברה הערבית - מצב חירום לאומי

אחד מהדברים המיוחדים בהדלקת נרות החנוכה הוא המקום הניתן לנר התשיעי, השַמָש. הנר הזה אינו נספר במניין שמונת הנרות אבל במובנים רבים הוא החשוב מכולם, כי בעזרתו מדליקים את כל הנרות. המורה בישראל הוא השַמָש. הוא המדליק ומאיר את מערכת החינוך ואת התלמידים שהם עתידה של המדינה. אך לצערנו, כמו השַמָש, הוא כמעט ואינו נספר.

איכות המורים היא הבסיס לטיב מערכת החינוך. מעבר להבאת מורים טובים למערכת, צריך לדעת גם לחבק אותם אחרי שכבר באו, להוקירם ולהאיר את מקומם בחברה. מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי רבע מהמורים נושרים בחמש השנים הראשונות לעבודתם. בין העוזבים דווקא מורים איכותיים שאנו זקוקים להם, מהם בעלי תארים מתקדמים המלמדים בתיכונים.

גם המורה הטוב ביותר שנכנס למערכת, יכול להישחק. אנחנו זקוקים למורים טובים ויותר מכך, למורים שמגיעים לכיתה עם לב פתוח – במגרש הספורט הם מכונים "שחקני נשמה".

כדי שמורה יהיה "שחקן נשמה" לאורך זמן, אנחנו צריכים לחבק אותו וגם את משפחתו. כי להיות בן או בת זוג של מורה, או ילדים של מורה, זה להעביר ערבים שלמים לבד בזמן אסיפות הורים או אסיפות מורים. גם כשהמורה נמצא בבית, פעמים רבות הוא לוקח אתו את הכיתה אל הסלון;

בשיחות או במשלוח הודעות להורים לתוך הלילה, בבדיקת מבחנים ועבודות, בהכנת מערכי שיעור ובחשיבה מתמדת איך להיות רלבנטי לתלמידים מחר בכיתה. מורה טוב לא מלמד רק בין הצלצולים, הוא גם מחנך מהיום הראשון של שנת הלימודים ועד היום האחרון ולעיתים גם הרבה מעבר לכך.

איך נותנים למשפחות המורים את התחושה כי הם הסיירת של החברה הישראלית? איך ממשיכים להאיר להם ולסביבתם שאנחנו מצדיעים ומוקירים אותם? אני מאמין, כי

 כשיש למורה תמיכה מהמשפחה, כשהוא יודע שהחינוך הוא הדבר החשוב ביותר בעולם, הוא יבחר להמשיך לתת את הנשמה ולהאיר את תלמידיו, כמו השַמָש, להדליק ולהאיר את המדינה.

אני מבקש להציע רעיון שרשת אמי"ת מיישמת בשנים האחרונות. בכל שנה בוחר כל מנהל של בית ספר שני מורים מצטיינים, "שחקני נשמה", כאלו שחולמים על הכיתה ומאוהבים בבית הספר. ל-250 המורים הללו יחד עם בני זוגם אנו מעניקים חופשה של ארבעה ימים בבתי מלון באילת בחופשת החנוכה, כמובן שהילדים מוזמנים להגיע. בארבעת הימים הללו אנחנו מצדיעים ומודים למורות ולמורים ומעניקים להם כוח להמשך, בידיעה כי הם מאירים את החברה הישראלית בעבודתם החינוכית. זה עולה לנו לא מעט, אבל זו הדרך להראות להם שיש שכר לפעולתם וכי אנחנו באמת מאמינים שהם נכס למדינה ולעתידה.

ד"ר אמנון אלדר מנכ"ל רשת אמי"ת