מייקל בלומברג: מועמד מפתיע לנשיאות ארה"ב
בלומברג משלב שמרנות כלכלית ופיסיקלית המועדפת על הבוחרים הרפובליקנים, ופתיחות חברתית וליברלית המועדפת על הדמוקרטים - אבל אף מועמד עצמאי לא הצליח בבחירות בארה"ב
הודעת מייקל בלומברג, איש עסקים יהודי, מיליארדר וראש עיר מוצלח של ניו-יורק, על כך שהוא שוקל להתמודד על נשיאות ארה"ב כמועמד שלישי בראש מפלגה עצמאית, היא מפתיעה ומסקרנת. הוא חש שבקרב ציבור הבוחרים יש אכזבה מכל המועמדים, הדמוקרטים והרפובליקנים, וחושב שבתנאים מסוימים הוא יהיה מסוגל להציב חלופה בעלת סיכויים לזכות בנשיאות.
עוד בערוץ הדעות:
התוכנית הכלכלית לערבים - זכות בסיסית ללא תנאים
שדה בריר - במה עוד צריך להתחשב?
בלומברג מוטרד מהסתבכויות הילרי קלינטון ומעמדותיו הסוציאליסטיות של המתחרה העיקרי שלה, ברני סנדרס, סנטור יהודי מורמונט. במהלך כהונתה כשרת החוץ, קלינטון אבדה אמינות בשורה של מחדלים כולל, טיוח רצח השגריר האמריקני ועוזריו ב- 2012 בלוב, שימוש במחשביה האישיים לצורך קבלה ושיגור של מסרים סודיים וגיוס כספים מפוקפק לקרן של בעלה, ביל קלינטון. אירועים בעיתיים מתקופות כהונתו של ביל כמושל ארקנסו, צפים ועולים מחדש. סנדרס מנצל את כל החולשות האלה כדי לפגוע בה, והוא מצליח לעורר אהדה ותמיכה בעיקר בקרב צעירים.
בלומברג גם מוטרד מהצלחתו הפנומנלית של דונלד טראמפ, מיליארדר עצמאי כמוהו, בעיקר מהתבטאויותיו הקיצוניות והבוטות, נגד נשים, מהגרים, היספנים ומוסלמים. לכן, הוא הודיע שישקול כניסה למרוץ אם סנדרס יוביל בקרב הדמוקרטים וטראמפ יוביל בקרב הרפובליקנים. הוא יחליט רק בתחילת מרץ, לאחר שכמה פרימריז יסמנו מגמות במרוץ. הוא הודיע עכשיו על הקמת מנגנון לניהול מערכת הבחירות שלו, כך שאם יחליט להתמודד, הוא יהיה מוכן. הקמת מנגנון כזה לוקחת הרבה זמן.
בלומברג עבר מהפכים מפלגתיים ומזכיר את ההיסטוריה הפוליטית של ציפי לבני. הוא היה דמוקרט, רפובליקני ועצמאי. התחיל כדמוקרט אולם ב-2001 התמודד לראשונה כרפובליקני על משרת ראש עירית ניו-יורק. ב-2005 זכה בכהונה שנייה, אולם שנתיים מאוחר יותר עזב את הרפובליקנים וב-2009 זכה בכהונה שלישית כמועמד עצמאי. הוא נחשב כראש עירייה מצטיין.
אין דרך שלישית
המערכת הפוליטית האמריקנית היא דו-מפלגתית. מועמדים שלישיים לא מצליחים לזכות בנשיאות. אפילו תאודור רוזוולט, שהיה נשיא פופולרי מאוד בשנים 1901-1909, נכשל בבחירות 1912, כשביקש לחזור לבית הלבן בראש מפלגה שלישית. לאחרונה, התמודד מועמד שלישי, רוס פרו, בבחירות 1992. כמו בלומברג היום, הוא היה מיליארדר שזיהה משבר מועמדים, כי הנשיא דאז, בוש האב כשל בהתמודדות עם כלכלה מדרדרת, וביל קלינטון, לא היה מספיק ידוע. פרו לא הצליח לנצח באף אחת מחמישים מדינות ארה"ב.לפי פורבס, הונו האישי של בלומברג נאמד ב- 36.5 מיליארד דולר. הוא עשה את הונו הרב מחברת אם שהקים ב-1990 ושנושאת את שמו, לאספקת שירותי מידע ותקשורת פיננסיים. החברה התפתחה בקצב מהיר תוך התאמות נדרשות למהפכת המיידע והאינטרנט. היום החברות שלו כוללות את כל אמצעי התקשורת: רשתות ייעודיות, טלוויזיה, רדיו, אתרים ואפליקציות. הוא הודיע שיקציב עד מיליארד דולר מהונו האישי לצורך ההתמודדות האפשרית על הנשיאות. זהו סכום קטן ביחס למשאביו ודומה לזה שטראמפ הקציב למסע הבחירות שלו.
בלומברג הוא יהודי מזוהה ומעורב ותומך נלהב בישראל. הוא לא צריך לחשוש מדעה קדומה נגד יהודים. בעבר, יהודים נרתעו ממעורבות משמעותית בפוליטיקה האמריקנית. הם העדיפו להתמקד ולבלוט בתחומי הכלכלה, הכספים, התרבות והמדע. הרתיעה נבעה מחשש שיוחשדו בנאמנות כפולה, לישראל ולארה"ב. אולם במשך הזמן, גברה הנכונות לשרת בתפקידים נבחרים בכל הרמות. פריצת דרך נרשמה בבחירות 2000, כאשר אל גור בחר ביהודי אורתודוכסי, ג'וזף ליברמן, כמועמד הדמוקרטים לתפקיד סגן הנשיא. אם סנדרס יוביל את הדמוקרטים ובלומברג יכנס למרוץ, לראשונה בהיסטוריה האמריקנית, שני יהודים יתמודדו על הנשיאות.
בלומברג משלב שמרנות כלכלית ופיסיקלית המועדפת על הבוחרים הרפובליקנים, ופתיחות חברתית וליברלית המועדפת על הדמוקרטים, כולל, תמיכה בהפלות, בנישואים חד מיניים ובפעולות למען שמירת הסביבה. עברו בוול סטריט והיותו בעל חברה שעוסקת בהשקעות, עלולות לפגוע בו. הוא בוודאי יבדוק היטב את סיכוייו לנצח ורק אם אלה יהיו מבטיחים, יממש את תכניתו. אם יצליח, יעשה היסטוריה כפולה: הנשיא הראשון שהוא גם עצמאי וגם יהודי.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
לפנייה לכתב/ת 
