איך להגיב להחלטה לסמן מוצרים

שרי החוץ של האיחוד האירופי חתמו לאחרונה על הצהרה לפיה כל ההסכמים בין האיחוד לבין ישראל לא יחולו מעבר לקו הירוק וחידדו מבחינתם את ההבחנה בין ישראל בגבולות 1967 לבין ההתנחלויות ומזרח ירושלים. הצהרה זו של האיחוד באה כהמשך ישיר להחלטתו על סימון המוצרים המיוצרים בהתנחלויות.

עוד בערוץ הדעות:

בונים שפה דמוקרטית משותפת

נתניהו מ פ ח ד

"דמינו כדמכם"

מספיק לעמוד מנגד

לא רק סטנדרט האכיפה כפול

החלטת האיחוד האירופי לסימון המוצרים הישראלים שמקורם מעבר לקו הירוק הביאה לגל של תגובות מכל עבר. לפי ההנחיות, על מדינות האיחוד לסמן את המוצרים המדוברים ולבדל אותם משאר המוצרים הנמכרים על המדפים ברשתות השיווק האירופיות. יש לציין כי ההחלטה על סימון המוצרים התקבלה לאחר מספר שנים של עבודות מטה ודיונים שונים, שהתקיימו בנושא במוסדות האיחוד האירופי. 525 מחברי הפרלמנט של איחוד הצביעו בעד ההחלטה, 70 היו נגד ו-31 נמנעו.

יותר מחודשיים עברו מאז קבלת ההחלטה ויש שיגידו שעדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות ולקבוע האם מדובר באיום ממשי על הכלכלה הישראלית והייצוא לאירופה. אך על דבר אחד אין ספק, אם ישראל לא תהפוך לצד האקטיבי בכל העניין, תפעל באופן ראוי ותסביר את ההשלכות הנובעות מסימון המוצרים, יש סיכוי רב שבטווח הרחוק יגרם נזק בלתי הפיך.

האיחוד טוען בהחלטתו כי סימון המוצרים נועד למנוע מצב של הטעיית הצרכן, אך בפועל הצרכן האירופי הממוצע לא יודע היכן ממוקמות ההתנחלויות, מהו הקו הירוק ואיפה רמת הגולן. מבחינתו מדובר בסימון מוצרים המיוצרים בישראל ואם התקבלה החלטה מגבוה על סימון המוצרים והחרמתם, סביר להניח שהוא יחרים כל מוצר המיוצר בארץ. רוב אזרחי אירופה לא יודעים להבדיל בין פתח תקווה לברקן, בין הגליל לגולן ובין אשדוד למעלה אדומים.

פתרונות אפשריים

מדינת ישראל נחשפה לכוונת האיחוד אירופי ולמדיניות שלו מזה תקופה ארוכה ולכן יש לשאול מדוע היא לא נערכה כראוי מבעוד מועד, למה לא הוכנה שום תוכנית שתסביר את עמדת ישראל למהלך, מהם הצעדים שבהם יש לנקוט ומהן התשובות שצריך לספק לאירופים. סוגיה נוספת שיש להניח עליה את הדעת היא תקציב ההסברה. לאחרונה נשמעו קולות שטענו שישראל לא מצליחה להעמיד תקציב ראוי לצורכי ההסברה ויש לברר האם הוכן מראש תקציב שייתן מענה להחלטת האיחוד האירופי.

מדינת ישראל חייבת לנקוט יוזמה ולהבהיר שהתעשייה המיוצרת באזורים המסומנים נשענת ברובה על תושבי הרשות הפלסטינית, מעניקה להם מקום עבודה ומהווה עבורם מקור פרנסה. סימון המוצרים יכול להוביל למצב שהם יהיו הנפגעים העיקריים מכל התהליך.

למרות המצב הלא נעים יש לזכור שמדובר בהנחיות. משמעות הדבר היא שהאיחוד האירופי מאמץ גישה מסוימת ועליה הוא ממליץ למדינות הפועלות תחתיו אך לכל מדינה יש חופש מלא לניהול מדיניות החוץ שלה. בהודעה שהוציאה נציבות האיחוד האירופי ב-11 בנובמבר נטען שההחלטה לסמן מוצרים שמגיעים מההתנחלויות לא מהווה חוק חדש, ובכל מקרה האופן שבו ייאכף הסימון נשאר בידיה של כל אחת מחברות האיחוד וכל מדינה רשאית להחליט לעצמה האם ואיך לקבל את ההנחיות, כך שכל מדינה צפויה לפעול באופן שונה. בנוסף, יש לזכור שבחלק ממדינות אירופה יש חוק האוסר על תיוג מוצרים על רקע אתני, לאומי או דתי.

בנקודה זו יש לבחון איזה מדינות החליטו לקבל את ההנחיות ומי החליט אחרת, כדי להפעיל אסטרטגיה נכונה ולפעול באופן פרטני מול כל מדינה. במקרה של מדינה שקיבלה את הנחיות האיחוד יש לבדוק מהו הפסיפס האנושי המרכיב את האוכלוסייה שלה והאם חיים בשטחה קבוצות אתניות ומיעוטים הדורשים לקבל עצמאות. אם יש כאלה, יש לשקול על סימון המוצרים המיוצרים באותו האזור. לדוגמה: אם בלגיה תחליט לקבל את ההנחיות יש לזכור שאוכלוסייתה מורכבת משתי קבוצות אתניות עיקריות: וואלונים (בדרום) ופלמים (בצפון) שקיים ביניהם סכסוך רב שנים ולא פעם פורסם על הצורך לחלק את בלגיה לשתי מדינות עצמאיות או לפצל אותה לשני חלקים כשהחלק אחד יסופח לצרפת והשני להולנד.

גם אוכלוסיית ספרד מורכבת מקבוצות אתניות שונות: אנדלוסים, בסקים, גליסאים ועוד. כמובן שאי אפשר שלא להזכיר את הקטלונים שבבחירות שנערכו לפני מספר חודשים שתי המפלגות הבדלניות בחבל האוטונומי זכו ברוב מוחלט בפרלמנט המקומי ומנהיגיהן כבר הצהירו שיפעלו להכריז על עצמאות עד 2017.

בנוסף, יש לחזק את הקשר עם המדינות שלא ינהגו לפי ההנחיות ויש ליצור שיתופי פעולה בינן לבין ישראל. כמו-כן יש להעמיק את הקשר עם הארגונים הפרו ישראלים הפועלים

 באירופה, לעודד את הפעילות שלהם ולנסות לחזק את הטיעונים שלהם על-ידי עריכת מחקרים ופעילות לובינג נכונה. בימים האחרונים גם פורסם שנשקלת האפשרות להגיש תביעה בארגון הסחר העולמי נגד האיחוד האירופי, בעקבות סימון המוצרים.

מדינת ישראל הייתה צריכה להתכונן מראש לתרחיש שקורה עכשיו לנגד עיניה. גם אם לא נעשתה שום פעילות משמעותית עד כה, עדיף מאוחר מאשר אף פעם. זה הזמן לעשות, לפעול ולחשוב בצורה אסטרטגית. התנהלות שגויה יכולה ליצור מצב שגופים בינלאומיים נוספים ילכו בדרכו של האיחוד האירופי וזה עשוי להשליך על תחומים אחרים הקשורים לישראל.

הכותב הוא יועץ תקשורת ומומחה להסברה