נתניהו מ פ ח ד

ישראל שבויה בקונספציה פונדמנטליסטית מבית היוצר של הבית היהודי. נתניהו אינו ראש ממשלה המנווט את הספינה אל חוף מבטחים, אלא הוא קבלן המשנה של הבית היהודי. לזכותו יאמר שהתחייבותו לבנט ושקד בהסכם הקואליציוני מוחלטת. נתניהו מפחד לאבד את כיסאו, לכן הוא מוכן להקריב כל אינטרס לאומי על מזבח הישארותו בשלטון. הבעיה היא שהעולם, ואפילו לא מדינות האזור, אינם מתנהלים לפי הנחיות נתניהו, אפילו לא הנחיות בנט, שקד, סמוטריץ או יוגב. היחידי המקבל את תכתיב הבית היהודי הוא נתניהו.

עוד בערוץ הדעות:

"דמינו כדמכם"

מספיק לעמוד מנגד

לא רק סטנדרט האכיפה כפול

מייקל בלומברג: מועמד מפתיע לנשיאות ארה"ב

התוכנית הכלכלית לערבים - זכות בסיסית ללא תנאים

יש לומר בריש גלי: ממשל ישראל הנוכחית נכשלה כישלון חרוץ במלחמתה נגד הטרור הפלסטיני המטורף. אפשר לבוא בפני הציבור ולהציג גרפים ונתונים סטטיסטיים, אך אלה לא יוכלו לסתור עובדות בלתי ניתנות להפרכה: פצועים, הרוגים, משפחות אומללות ואבלות שהיקר מכל נלקח מהן. היה זה נתניהו שהבטיח מלחמת חורמה בטרור עד חיסולו. לא מיניה ולא מקצתיה. גם בעת כתיבת שורות אלה שוב פיגוע נורא בבית חורון.

נתניהו נכשל בניהול מדיניות הביטחון של ישראל למיגור הטרור כפי שהבטיח. במקום אחר, נתניהו היה הולך הביתה רק בגלל זאת. לא בישראל. נתניהו ושותפיו המיליטנטיים ידעו לומר לנו שאת הטרור ניתן לנצח רק באמצעים צבאיים. מזה עשרה חודשים ממשלת ישראל הימנית ביותר שהייתה בישראל אינה מצליחה להוכיח את התיאוריה של הבסת הטרור ללא תהליך מדיני. ארה"ב ומדינות אירופה עזבו את ישראל לאנחתה. גם אם קיימת התעניינות כלשהי של העולם במה שקורה כאן, אין ממש רצון להתערב כדי לחלץ את הצדדים מטירוף האלימות והטרור שאת סופם אין רואים באופק. ממשלת ישראל הרוויחה זאת ביושר רב.

כמו עם איראן

מדיניותו של נתניהו וחבריו לקואליציה בנושא הטרור דומה למדי למדינית נגד ההסכם הגרעין עם איראן. נתניהו החליט לצאת למלחמת חורמה נגד ארה"ב וכל העולם, להטיל דופי במנהיגים זרים, לאיים ולהפחיד את כולם שמא אירן נמצאת על סיפה של פצצה גרעינית, עתה ועכשיו. העולם בעט בנתניהו וממשלתו. העולם הלך עם איראן, ולעת עתה, איראן רחוקה שנים רבות מן הפצצה הגרעינית. בגלל מדיניותו של נתניהו וממשלתו - איראן הפכה להיות אורחת כבוד בבירות אירופה, ומאידך יעד מועדף של משקיעים זרים.

ישראל, לעומת זאת, הפכה להיות מדינה מאוימת בחרם, בסימון מוצרים, בפגיעה קשה בזכויות הפלסטינים בשטחים, בהתעמרות כלפיהם, וכדומה, כל זאת אליבא דשגריר ארה"ב בישראל. נתניהו ושותפיו אינם מרפים ומטילים הכל על העולם האנטישמי, המנוול, הסרקסטי ששכח מה קרה ליהודים רק לפני כ-75 שנה. נתניהו יודע היטב את האמת, אך הוא מפחד לנקוט בצעד המתבקש ולהיפטר מכל אותם אלמנטים פונדמנטליסטיים-לאומניים בממשלתו.

המתקפות החריפות מאוד של בנט וחבריו למפלגה נגד שר הביטחון יעלון, משום ההוראה לפנות את הפולשים לבתים בחברון עברה בשקט כי נתניהו מפחד מבנט. ראש ממשלה המכבד את עצמו היה מפטר את בנט במקום, מה עוד שאין זו הפעם הראשונה שבנט משתלח על יעלון ועל נתניהו עצמו. אלא שנתניהו פחדן בלתי נלאה. בקומבינות פוליטיות הוא אשף, לכן הקומבינה החדשה היא סוג של ועדה שתייעץ ליעלון היה ושוב יקרה מצב שבו פורעי חוק ינסו להתפרץ לבתים לא שלהם. המסר ברור: בנט וחבריו ימשיכו בשלהם ונתניהו יתקפל. אם יהיה צורך להקריב את ראשו של יעלון, הוא יעשה זאת ללא ניד עפעף.

איפה נתניהו?

ראשות הממשלה חשובה מכל. מי ששמע את הדיווח בכלי התקשורת על המתקפות נגד יעלון בישיבת הממשלה האחרונה מצד מירי רגב, לוין, אלקין, וכמובן שרי הבית היהודי, אינו יכול שלא לתמוה היכן היה ראש הממשלה.

 הוא היה שם כי נוח לו לנקוט במדינות של הפרד ומשול. כל אימת ששרי הממשלה מתקוטטים ביניהם מבלי כל כוונה להתפטר מן הממשלה בגלל מדיניותה, כיסאו של נתניהו מובטח. וזה העיקר.

המנטרה של נתניהו על שתי מדינות נקברה קבורת כלב. במנטרה החדשה היא שאין פתרון באופק. נכון, אין צורך להזכיר שגם הרצוג אמר זאת. בכל הכבוד הראוי להרצוג, הוא אינו מהווה שום הוכחה לצדקת דרכה של ישראל. האינטרס הישראלי הוא ליזום, לחפש, להפוך כל אבן, ובלבד שיתקיים רב שיח בינלאומי. נתניהו עצמו טען שבמציאות האזורית הנוכחית, קיים פוטנציאל של שיתוף פעולה אזורי. מדוע הוא אינו יוזם מהלך כזה? הסיבה להימנעות היא, לדאבון הלב, שוב בנט, שוב הבית היהודי, שוב הפונדמנטליסטים בתוך הליכוד מהם מפחד נתניהו.

נתניהו נבחר כדת וכדין. רוב העם נתן בו את אמונו. העם קיבל את מלוא התמורה להצבעתו.

פרופ' צ'לו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי