"תיקים באפלה": קשה לראות את האור
העלילה מבולגנת, משחקי המילים מוגזמים והמחוות לפרקי העבר לא תמיד משתלבות היטב - העונה החדשה של "תיקים באפלה" סבלה מלא מעט בעיות. אז למה בכל זאת היא תשוב לבטח לעוד עונה? זהירות, ספוילרים לפניכם
דבר אחד אפשר לומר בביטחון על האופן שבו העונה של "תיקים באפלה" הסתיימה - כריס קארטר יודע מה הוא עושה. הכוונה היא לא לכך שהוא במאי גדול או תסריטאי גדול, אבל הוא ידע מה לעשות כדי לגרום לכך שהמיני סדרה, כביכול - ההבלחה הנוסטלגית שכל המעריצים כל כך חיכו לה - תחייב עונה נוספת.
לסיים מה שהוגדר כאירוע חד פעמי ב-cliff hanger (סוף פתוח ברגע מתוח כשגורל הגיבורים תלוי על בלימה) זו חוצפה מחד, ומהלך שאי אפשר שלא להעריך מצד שני. קארטר כבר הספיק להתראיין אחרי הפרק האחרון (ששודר אתמול, ג', ב-yes) ולומר שהוא בהחלט מעוניין בעונה נוספת. דיוויד דוכובני כבר צייץ בטוויטר שלו ש"האמת יצאה לפסק זמן", ואמר בתוכנית של אלן דג'נרס שהוא מאוד רוצה לראות המשך. גם ברשת פוקס ששידרה את התוכנית ונהנתה מממוצע רייטינג גבוה של 12.8 לאורך העונה, לא פוסלים המשך.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"היהודים באים": נשיכה קלה בכנף
"אחותי ג'קי": סרט טורקי עם ג'קי אזולאי
העונה שתבוא מתבקשת. היא למעשה בלתי נמנעת כי אי אפשר להתעלם מההתרגשות שהחזרה של "תיקים באפלה" עוררה. בעיקר בקרב המעריצים, אבל כנראה שאו שהם סחפו איתם או אנשים, או שיש עדיין די מעריצים ברחבי הגלובוס כדי לייצר את אחוזי הצפייה האלו, גם אם העונה לקתה בפגמים בלתי נסלחים.
תוסיפו לכך את המהלך שקרה בפרק החמישי השנוי במחלוקת על הטיפול שלו בדת המוסלמית, ועל הטיפול שלו בכישורי הריקוד של מאלדר. הכירו לנו שני סוכנים צעירים, איינשטיין ומילר. היא ג'ינג'ית (לורן אמברוס, תזהו אותה כקלייר מ"עמוק באדמה"), רופאה והגיונית. הוא עם ניצוץ בעיניים (רובי אמל, תזהו אותו כרוני מ"הברק"), רוצה להאמין.
ההשערה המתבקשת היא שנקבל סדרת המשך, בכיכוב כל הארבעה, אולי עם העברת מטה אפשרית לזוג הצעיר יותר בהדרגה. אבל רגע לפני המבט קדימה, מה קרה פה בעצם? יש הצדקה לכל הרעש שהיה והרעש שקורה עכשיו? עם מאזן של שני פרקים טובים מתוך שישה, קשה לצפות להמשך, אף שהיינו רוצים להאמין.
הסימן הראשון לבעיה היה עודף משחקי המילים והקריצות והמחוות. כמות הפעמים שבהן נעשה שימוש במילה "להאמין" בכל הטיית פועל אפשרית היתה בלתי אפשרית: אני רוצה להאמין, אני מאמין, הו מאלדר אתה כל כך רוצה להאמין, אתה עדיין מאמין, גם אני רוצה להאמין. די כבר. המעריצים מעריכים את הסדרה, מספיק להעמיס. מעבר לכך נראה שקארטר והצוות לצדו דחסו כל כך הרבה אלמנטים, עד שהם פשוט ויתרו על משהו מהותי: סיפור טוב.
היוצאים מן הכלל היו פרקים 3 ו-4. האחד פארודי וביקורתי במתכוון ונכתב על ידי דורין מורגן, התסריטאי הקבוע של הפרקים המודעים לעצמם. המחווה לבמאי הסדרה שנפטרו במרוץ השנים - ששמותיהם התנוססו בבית קברות במהלך סצנה ארוכה - היתה נוגעת ללב ומרעננת באמת. הפרק השני, שכתב וביים גלן מורגן, באמת הצליח לשלב רצינות והמשכיות עם סיפור מפלצת ומחווה לפרקים הישנים. אבל חוץ משני אלו, נשארנו עם בלגן חסר תכלית ועניין.
עוד צרה צרורה בעונה: היעדר תכנון מראש. קארטר אמר בראיון שלא ידע בוודאות מה יקרה בפרק האחרון בזמן שכבר החל לביים את הסדרה. לא מדובר ב"אבודים". היו לעונה רק שישה פרקים, וזה קצת מרגיז לחשוב שלא תפרו אותם עלילתית מראש כראוי. קיבלנו פרק ראשון ופרק אחרון שקשורים זה לזה, ומבולגנים באותה מידה, רק שהפרק האחרון ניסה לפצות על כתיבה גרועה ורשלנית עם דחיסה של יותר מדי פרטים.
קודם כל, דמותו של בלוגר החדשות מהפרק הראשון נשארה כאן בכוח, סתם כי הוא הופיע בפרק הראשון וזה יהיה מוזר שהוא לא יופיע. על פניו הוא עושה סדר ומסביר לנו שבאמת יש כשל חיסוני אצל פחות או יותר כל האוכלוסייה כרגע, ומפעם לפעם נראה חולה יותר בעצמו. הכשל הזה קרה בגלל התערבות של קונספירציה מרושעת, שמתחברת לפרקים ישנים על חיסוני אבעבועות.
החיבור לפרקים הישנים הוא אחד משני הדברים היחידים שעובדים בפרק. כשסקאלי ואיינשטיין מנסות למצוא חיסון, הן זורקות המון מונחים רפואיים לאוויר בצורה נרגשת, אבל לא באמת מעניינת. מאלדר לעומת זאת נראה רע יותר מאי פעם (בכל זאת, המערכות החיסוניות קרסו) ונמצא יחד עם מילר בעימות משלו עם איש הסרטן.
כמו שב"מלחמת הכוכבים" גלקסיה שלמה סובלת בגלל בעיות במשפחה, גורל האנושות כולה מתחבר לבלגן בין סקאלי, מאלדר והאיש המעשן. זה לא רע, אפשר אפילו לסלוח על כך שהפרק נגמר בלי סיום, במתח, כשאנחנו אמורים לחשוש לחייו של מאלדר. רק חבל שמיהרו כל כך עם העלילה הזו ובזבזו את כל הפרק הראשון על אקספוזיציה מיותרת.
הדבר הנוסף הבודד שעובד בפרק מלא בזום-אין דרמטי מיותר, הוא החיבור לבן של סקאלי ומאלדר. הוא אמור להיות הפתרון, והוא הנוכח-הנעדר לכל אורך העונה שהיה אמור לקשור לנו את כל הסיפור יחד. חבל רק שאין כאן ממש סיפור, אלא המון סיפורים קטנים ובלגן אחד גדול. גם המבנה של העונות הישנות היה כזה, אבל כשיש לך רק שישה פרקים, הבנייה שלהם צריכה להיות אחרת.
כל זה גורם לתהות אם באמת צריך את החזרות העדכניות למחוזות הנוסטלגיה. "צער גידול בנות", "בנות גילמור" ו"טווין פיקס" מחכות לנו, אבל מי יבטיח שיהיה להן ערך מוסף מלבד "יו, איך הם הזדקנו, ואיזה קטע יש לה את השיר פתיחה של הסדרה בתור רינגטון". כמי שחולקת את החיבה לסדרה, אפשר להודות ששליש ממנה היה טוב, אבל הטוב הזה הוא מספיק בקושי. היה אפשר לסיים כאן ולטעון שמעכשיו נסתפק בלחכות לעונה השלישית של "The fall" עם ג'יליאן אנדרסון, או פשוט נראה את כל הסדרה הישנה מההתחלה. אבל לא, עולם ציני כמנהגו נוהג, והעונה הנוספת בוא תבוא, וכל מי שחיבה לזוג המוזר נמצאת בלבו, יצפה בה. בואו נקווה שמה שראינו היה רק הפיילוט, וההמשך יהיה הרבה יותר טוב.
